בורסה
צילום: שלומי יוסף
בלעדי

בדיקה: 69% מהעיצומים הכספיים כנגד חברות ציבוריות ונושאי משרה ב-5 שנים האחרונות - בשל הפרות דיווח

כך עולה מבדיקת פאהן קנה ניהול בקרה; שליש מהקנסות - כנגד נושאי משרה בהיקף של מעל ל-4.5 מיליון שקל; "דירקטור או מנכ"ל עלולים למצוא את עצמם עם קנסות של מאות אלפי שקלים באופן אישי"
דור עצמון | (2)

כזכור, אכיפה מנהלית של רשות ני"ע אושרה כהצעת חוק ב-2011 ונועדה לטפל בהפרות חוק לא פליליות, אך כאלו שגם אינן מתאימות לטיפול על ידי קנס בלבד. הועדה המנהלית מוסמכת להטיל קנסות של עד 5 מיליון שקל על תאגידים ומיליון שקל על יחידים, ובין היתר לדרוש מהם תשלום פיצויים לנפגעי ההפרה, לדרוש נקיטה של פעולות לתיקון ההפרה, ולאסור על כהונה בגופים מסוימים.

מהנתונים של הרשות לניירות ערך שפאהן קנה ניהול בקרה ריכזה ב-5 שנים האחרונות, עולה כי רשות ני"ע אכן מיישמת עיצומים כנגד חברות ונושאי משרה. בין השנים 2018-2022 סך כל העיצומים הכספיים הן לחברות והן לבעלי משרה עמד על 14,143,000 מיליון שקל כאשר סכום העיצומים הכולל כנגד נושאי משרה בחברה (מנכ"ל, מנהל כספים, דירקטור וכד') עמד על 4,593,000 מיליון שקל. כלומר כשליש מהעיצומים חל באופן אישי על נושאי משרה ששילמו על הקנס מכיסם הפרטי.

"בשנים האחרונות אנחנו רואים שבנוסף לסנקציות שמטילה הרשות על חברות, במקרים של הפרות של תקנות ני"ע וחוקים רלוונטיים נוספים, הרשות מטילה קנסות אישים על נושאי משרה", אומר רו"ח דורון כהן, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה, ומוסיף כי "נוצר מצב שבו מנהל כספים, מנכ"ל או דירקטור יכולים למצוא את עצמם עם קנסות של עשרות או מאות אלפי שקלים באופן אישי. התקנות קובעות שבגין קנסות אלו, נושא המשרה לא יכול לקבל שיפוי מהחברה ולא ניתן לקבל כיסוי ביטוחי - וזה מאוד דרמטי".

עוד עולה מהנתונים כי סוג ההפרות בעלות ההיקף הכספי הגבוה ביותר הן "הפרות דיווח" בסכום של 9,870,000 מיליון שקל, כשאחריהן "עיצומים ללא תשקיף" בסכום כולל של 2,030,000מיליון שקל, וההפרה השלישית בהיקפה היא "תרמית בניירות ערך" בסכום כולל של 1,108,000 מיליון שקל. סך העיצומים הכספיים על תנאי עמד על 4,730,000 מיליון שקל.

עם זאת לצד הסנקציה יש גם נקודות אור. "לפי התקנות, בקרות אירוע, חברה שהטמיעה תוכנית אכיפה מנהלית אפקטיבית, הרשות תיקח בחשבון את קיומה של התוכנית והמאמצים שביצעה החברה על מנת להימנע מהפרות, דבר שיכול להפחית את הסנקציות כלפי החברה ונושאי המשרה, אומר רו"ח כהן. "תוכנית אפקטיבית היא כזו שמותאמת לפעילות ולמידות של החברה, תוכנית שבוצעה בהתאם לסקר ציות, תוכנית שהוטמעה בקרב כל הגורמים הרלוונטים לרבות הדרכתם בנושא ברמה תקופתית. התוכנית חייבת לפעול הלכה למעשה ולא להשאר "על הנייר". בין היתר יש להקפיד שפעולות שאמורות להתבצע באופן שוטף, כמו אישור עסקאות עם בעל עניין, תהליכים שקשורים לתקופת "החשכה", הכוונה לפני פרסום דו"ח או עסקה מהותית וכד', אכן מיושמות. נקודה נוספת לתוכנית אפקטיבית, היא החלה שלה לא רק על נושאי המשרה בחברה אלא גם על שותפים עסקיים בארץ ובחו"ל שעשויים לגרום להפרות בשל מידע שנמצא אצלם או תהליכים שבשליטתם.

קיומה של תוכנית אפקטיבית הינה תנאי הכרחי לקבלת ההגנה המצופה. מנסיוני ראיתי דוגמאות בהן בתהליך אכיפה מנהלית שהופעל על ידי הרשות, תוכנית שאומצה באופן פורמאלי אך לא הוטמעה והופעלה באופן שוטף, לא נלקחה בחשבון על ידי הרשות, בקביעת העיצומים הכספיים על החברה ונושאי המשרה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שועל 08/05/2023 20:00
    הגב לתגובה זו
    תמורת משכורת של 6 ספרות ודיבידנד
  • 1.
    שרוליק 08/05/2023 11:32
    הגב לתגובה זו
    כשנוח להם מטילים קנסות וכשפחות נח להם "מעלימים עין"
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

עו"ד יוני חנציס, מנכ"ל קבוצת דוראל. קרדיט: מיכה לובטוןעו"ד יוני חנציס, מנכ"ל קבוצת דוראל. קרדיט: מיכה לובטון

"לא נצטרך סובסידיות": דוראל מגייסת עד חצי מיליארד שקל אחרי זינוק של 145% במניה

החברה יוצאת לגיוס בזק מהמוסדיים למימון פרויקטי ענק בארץ ובארה"ב, בזמן שמנכ"ל דוראל מדגיש בוועידה הכלכלית של Bizportal בבורסה בתל אביב את הביקוש הגבוה לחשמל ירוק ואת הכדאיות של הפרויקטים גם בסביבת ריבית גבוהה

ליאור דנקנר |

אחרי עלייה חדה בשווי בתקופה האחרונה, דוראל משאבי אנרגיה מתחדשת מגייסת עד 500 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים. את המהלך מוביל לידר חיתום, כשהכסף מיועד בעיקר לחיזוק ההון ולמימון פרויקטים בהקמה ובפיתוח, בראשם פעילות האנרגיה המתחדשת בארצות הברית. הגיוס מגיע אחרי ראלי חד במניה וגם יממה אחרי הופעת מנכ"ל החברה, יוני חנציס, בוועידה הכלכלית של Bizportal בבורסה בתל אביב, שבה הציג גישה חיובית לכלכלת הפרויקטים הסולאריים וליכולת לקדם אותם בלי סובסידיות.


גיוס מהיר על רקע ראלי במניה והריבית הגבוהה

מניית דוראל מטפסת מתחילת השנה בכ-145% לשווי שוק של כ-5.6 מיליארד שקל. מאז פרסום התוצאות לרבעון השלישי בשבוע שעבר נוספו לשווי החברה עוד כ-1.2 מיליארד שקל, מה שמייצר עבורה נקודת כניסה נוחה לגיוס הון מהיר.

ברבעון השלישי השנה רושמת החברה הכנסות של כ-165 מיליון שקל, עלייה של כ-55% לעומת כ-109 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בשורה התחתונה נרשם הפסד של כ-101 מיליון שקל לעומת רווח של כ-105 מיליון שקל באותה תקופה אשתקד. ההפסד נובע בעיקר מעלויות מימון גבוהות של כ-106 מיליון שקל ומהשפעת ירידת הדולר, לאחר שברבעון המקביל נהנתה החברה מהטבת מס חד פעמית של כ-214 מיליון שקל. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה ההפסד המצטבר מגיע לכ-427 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-114 מיליון שקל בתקופה המקבילה, גם כשההכנסות ממכירת חשמל צומחות ביותר מ-50% בזכות חיבור והתקדמות של פרויקטים נוספים בישראל ובארה"ב.


יוני חנציס בוועידה הכלכלית של Bizportal: ביקוש לחשמל ירוק ושוק חופשי

בוועידה הכלכלית של Bizportal שנערכה אתמול בבורסה בתל אביב אמר מנכ"ל דוראל, יוני חנציס, כי ההערכה של החברה ושל השוק היא שלא יידרשו סובסידיות כדי להמשיך ולהקים פרויקטים: "אנרגיה מתחדשת בכל העולם היא שוק חופשי ורק רוצים שיאפשרו לנו". לדבריו, השילוב בין הירידה בעלות הפרויקטים לעלייה במחירי החשמל שם את תשואות הפרויקטים "במקום הכי טוב שהיו", למרות סביבת הריבית הגבוהה.

חנציס הסביר כי בישראל דוראל מוכרת היום חשמל בעיקר ללקוחות B2B גדולים כמו מליסרון, ביג, מגדל והבנק הבינלאומי. "דירוגי האשראי שלהם כמי שקונים את החשמל מאפשרים לנו להשיג מימונים בתנאים טובים", אמר, והוסיף שמכירה למספר מצומצם של "מגה-לקוחות" עדיפה על פני פיזור למאות אלפי צרכנים קטנים, גם מבחינת כוח האדם שצריך לאורך שרשרת האספקה. הוא הוסיף כי הביקוש לחשמל ירוק גבוה מאוד, וכי הלקוחות העסקיים זקוקים לתעודות חשמל ירוק, מה שיוצר לדבריו "שוק של מוכרים" שבו לדוראל יש נתח משמעותי מייצור החשמל הירוק בישראל.