מזרחי טפחות: הרווח ברבעון זינק ב-60% והסתכם ב-1.087 מיליארד שקל
בנק מזרחי טפחות מזרחי טפחות 0.5% מסכם את שנת 2022 ומציג רווח נקי של 4.472 מיליארד שקל לעומת רווח נקי של 3.188 מיליארד שקל ב-2021 - קפיצה של 40.3%. ברבעון הרביעי לבדו הרוויח הבנק 1.087 מיליארד שקל בהשוואה לרווח של 679 מיליון שקל ברבעון המקביל - זינוק של 60.1%.
התשואה להון ברבעון הרביעי עומדת על 18.5% ואילו התשואה על ההון בשנת 2022 כולה עומדת על 20.1% (בנטרול רווחי הון ממימוש נכסים התשואה להון ב-2022 עומדת על 19% כאשר יחס היעילות הוא 46.4%), בהשוואה ל-15.8% בשנת 2021.
הבנק יחלק דיבידנד של 326.1 מיליון שקל המהווה כ-30% מרווחי הרבעון הרביעי של 2022. סך הדיבידנד בגין רווחי 2022 - 995.4 מיליון שקל.
הכנסות המימון בשנת 2022 הסתכמו בכ-11 מיליארד שקל, עלייה של 36% בהשוואה לשנה המקבילה, והכנסות המימון מפעילות שוטפת הגיעו לכ-9.2 מיליארד שקל, גידול של כ-40% לעומת שנת 2021.
ההון העצמי הסתכם בסוף השנה בכ-23.8 מיליארד שקל לעומת כ-20.8 מיליארד שקל בסוף 2021 - עלייה של 14.5%. פיקדונות הציבור הסתכמו בכ-344.5 מיליארד שקל, בהשוואה ל-307.9 מיליארד שקל בסוף 2021 - עלייה של 11.9%. האשראי לציבור הגיע לכ-307.5 מיליארד שקל, לעומת כ-271.4 מיליארד שקל בסוף השנה המקבילה - גידול של 13.3%.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך תיק האשראי בלטה פעילות האשראי לעסקים, שזינקה ב-17.5%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כך, האשראי לעסקים קטנים וזעירים גדל ב-12.9%, האשראי לעסקים גדולים עלה ב-22.5% והאשראי לעסקים בינוניים צמח ב-29%.
על-פי נתוני חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות ל-30 בספטמבר 2022, מגיע חלקה היחסי של קבוצת מזרחי-טפחות בתיק האשראי לציבור לשיעור של 21.4%, בפיקדונות הציבור ל-18.4% ובסך המאזן ל-18.2%.
מנכ"ל הבנק, משה לארי: "התוצאות הכספיות הראויות לציון של הבנק בשנת 2022, מעידות על הצלחתנו לעמוד ביעדים האתגריים שהצבנו לעצמנו, ובראשם השלמת המיזוג עם אגוד עד לסוף השנה, כפי שתוכנן. למרות התגברות התחרות בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה, מציג הבנק גידול מרשים בכל תחומי הפעילות, בהכנסות וברווח הנקי, שצמח ב-40.3% בהשוואה לשנה המקבילה, והסתכם ב-4.472 מיליארד שקל. הישג זה מהווה תעודת כבוד לעובדי הבנק ומנהליו, שהפגינו לאורך השנה כולה נחישות ומקצועיות יוצאות דופן, ועל כך הם ראויים להוקרה והערכה רבה.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
לאחר עשור של ריבית ריאלית אפסית ועל רקע ההתפרצות האינפלציונית בעולם ובישראל, השתנתה במהלך שנת 2022 סביבת הריבית, ובתוך מספר חודשים עלתה ריבית בנק ישראל משיעור של 0.1% בתום הרבעון הראשון לשיעור של 3.25% בסוף השנה, נתון שהשפיע גם הוא על התוצאות הכספיות של הבנק. העלייה החדה בריבית במשק, שמתחילת 2023 עלתה באחוז נוסף לשיעור של 4.25%, מהווה אתגר לא פשוט ללקוחות רבים, משקי בית ועסקים, ומחייבת פעילות הדוקה ויומיומית של בקרה וניטור מכלול הסיכונים האפשריים. במקביל, פועל הבנק גם לייצר פתרונות מותאמים-אישית, על מנת לסייע ללקוחותיו לצלוח את התקופה המורכבת.
למרות שבחודשים האחרונים של השנה הסתמנה התמתנות בביקושים בשוק הנדל"ן למגורים בכלל וההלוואות לדיור בפרט, הסתיימה 2022 עם ביצועי שיא בתחום המשכנתאות. חרף התחרות העזה והשינויים בסביבת הפעילות, ממשיך מזרחי-טפחות לשמור על מעמדו כבנק הגדול והמוביל בישראל בתחום המשכנתאות. ב-2022 ביצע הבנק הלוואות חדשות לדיור ולכל מטרה בהיקף כספי של כ-41 מיליארד שקל.
בנק יהב מקבוצת מזרחי-טפחות ממשיך להציג ביצועים נאים. בשנת 2022 רשם הבנק רווח נקי של 279 מיליון שקל, לעומת 203 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ותשואה להון של 13.8%, בהשוואה לתשואה להון של 11.2% בשנת 2021.
מזרחי-טפחות יחלק דיבידנד בגין רווחי הרבעון הרביעי של השנה. על-פי החלטת הדירקטוריון, ייהנו מחזיקי המניות מדיבידנד של 326.1 מיליון שקל - 30% מרווחי הרבעון הרביעי. יחד עם הסכום הזה מגיע הדיבידנד המצטבר בגין רווחי שנת 2022 ל-995.4 מיליון שקל".
- 1.תוצאות מעולות על חשבון הלקוחות ובעיקר משכנתאות של הצעיר (ל"ת)אליאב 14/03/2023 10:35הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
