רישיונות הקנאביס גדלו ב-35%: בשנת 2020 נמכרו כ-29 טון קנאביס רפואי
נכון לחודש דצמבר 2020, קיימים 80.3 אלף חולים בעלי רישיון לקנאביס רפואי, זינוק של כ-35% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וגידול של כ-3.9% לעומת החודש הקודם. כך עולה מנתונים עדכניים לגבי רישיונות מטופלים שמפרסמת היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק"ר). מהנתונים עולה כי הרוב המכריע מעדיפים עישון תפרחות, כאשר שיעור השימוש במשאף או שמן הינו אפסי. ההתוויה הרפואית הנפוצה ביותר הינה לטיפול בכאב כרוני ומרבית הצריכה הינה בגילאי 46-65.
הרוב המכריע מעדיף עישון תפרחות
לגבי כמויות הצריכה בפועל על ידי מטופלים, היקף הצריכה עולה בהתמדה, כאשר נכון לחודש דצמבר נצרכו כ-2.85 טון קנאביס בישראל, כאשר כ-84% מעדיפים את הצריכה בצורה הפשוטה ביותר - עישון תפרחות, כ-16% מעדיפים מיצוי ושיעור החולים המעדיפים משאף או שמן נותר אפסי. סה״כ הטון שנצרך בחודש דצמבר זינק בכ-4% לעומת החודש הקודם. בראייה שנתית, נצרכו בישראל סה״כ 28.7 טון קנאביס רפואי
עוד עולה מנתוני משרד הבריאות, כי ההתוויה הרפואית הנפוצה ביותר למרשמי קנאביס רפואי הינם לצורך טיפול בכאב כרוני, כזה שאינו קשור למחלת הסרטן, עם כ-42.7 אלף רשיונות - יותר ממחצית הרשיונות, כאשר לאחר מכן מספר רשיונות שנרשמו עבור חולי סרטן עומד על כ-13.7 אלף - כ-17% מהרישיונות וכ-9% נרשמו לצורך טיפול בהלומי קרב (PTSD). בראייה שנתית, התוויה הרפואית ״טיפול בכאב כרוני״ תופס נפח גדול יותר, טיפול בהלומי קרב נשאר יציב ושיעור טיפול בחולי סרטן יורד בהדרגה. הסיבה לכך היא גידול במבקשי הרישיון מסיבות כלליות.
- 2.דני 21/01/2021 21:23הגב לתגובה זוביום 8 בפברואר יפורסם מדד חדש -מדד הקנאביס . צפוי להיות מאד מאד מאד מעניין
- 1.אבל מניות הקנאביס על הפנים שיח מדיקל רק ב 68 (ל"ת)שלמה 21/01/2021 14:09הגב לתגובה זו
- דני 21/01/2021 21:01הגב לתגובה זולשיח מדיקל פוטנציאל ענק עקב צפי לגידות ענק במכירות ,עקב ייצוא מסחרי ברבעון האחרון לאוסטרליה ולגרמניה. יש צפי גם לעליה משמעותית ברווחים. אין דברים כאלה
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
