פשיטה משטרתית על משרדי שפיר ההנדסה - האחים שפירא נחקרים.

מניית שפיר הנדסה יורד ב-4.5%. המשטרה מחפשת מסמכים בעניין הפעילות המופסקת של החברה ברומניה
נועם בראל | (4)

פשיטה משטרתית על משרדי חברת ההנדסה שפיר הנדסה -0.61% . האחים שפירא, בעלי השליטה בחברה, נחקרים ע"י המשטרה.

חקירת המשטרה נעשית בעקבות חקירה שנפתחה ברומניה באפריל 2014 כנגד  אברהם מורגנשטרן, מנהל לשעבר בחברת שפיר מבנים רומניה, החברה־הבת של שפיר הנדסה ברומניה, בקשר לחשד למתן שוחד לכאורה בפרויקט שבוצע על ידי קבוצת שפיר.

החברה נדרשה לספק לרשויות מסמכים שונים, ויציאתו של מורגנשטרן מרומניה עוכבה. במסגרת שיתוף פעולה בין הרשויות ברומניה וישראל, ולאחר שבפרקליטות נחשפו לחלק מהראיות שנאספו ברומניה, הוחלט לפתוח בחקירה פלילית גם בישראל.

על פי הדיווחים בתקשורת ברומניה, מורגנשטרן נחקר עם ראש עיריית קונסטנטה, סטפן ראדו פיס, וחבר הפרלמנט אלכסנדר פיס. לטענת התביעה, בשנת 2011  ראש העירייה הציג תוכנית לבניית קמפוס של דירות שאושרה על ידי מועצת העיר,

על פי החשד, מורגנשטרן העביר לראש העירייה סכום של 175 אלף יורו תמורת הבטחת הזכייה בחוזה לבניית הקמפוס, ששוויו הוערך בכ־10 מיליון אירו. התשלום, כך לטענת הרשויות, הועבר דרך מספר חשבונות של חברות שונות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אלי 08/02/2018 15:54
    הגב לתגובה זו
    אוי הברוך מדינת האור לגויים מביאה רק חושך ליהודים
  • 3.
    אהרון 08/02/2018 15:45
    הגב לתגובה זו
    לא החזירו חובות לבעלי האגח עונו שכול ההשקעה ברומניה ירדה לטמיון היום מתברר שחלק מהכסף נחתן כשוחד . אותי רימו כמו אלפי משקיעים . מקבלים עבודות במיליארדים מהמדינה תוך מצגי שווא וחבר הכנסת ביטן עזר להם בהיותו יור וועדת הכספים של הכנסת הקשר בין ביטן לאחים שפיר נוצר בהיות ביטן חבר עיריית ראשון . שם הם העבירו לו מיליונים להסדרת חובות ביטן . הגיע הזמן לחקור
  • 2.
    פעם רכשתי אג"ח שפיר ועברתי תספורת .פעם גנב תמיד גנב (ל"ת)
    דב דובוביץ 08/02/2018 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נועםדבורה 08/02/2018 13:19
    הגב לתגובה זו
    לפה קונים את השטח מגבעות עולם שפיר היא אמפריה חכו ותיראו היו ותמיד יהיו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?