מנכ"ל הבורסה ביינארט: "חברות זרות מתעניינות ברישום כפול"

כך אמר מנכ"ל הבורסה בפורום דן אנד ברדסטריט "יש חוסר התאמה קולוסאלי בנוגע לחברות הזנק"
גיא בן סימון | (14)

"לפני שנים לא מעטות הבורסה הייתה המנוע הכי גדול בשוק, לאורך ציר הזמן כנראה מה שקרה קשור להתנהלות הרגולטור שלמעשה הביאה אותנו לאן שאנו נמצאים. זה לא שפתאום התייבשה הבורסה, מי שאחראי מטבע הדברים על הבורסה זו הרשות", כך אמר עוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס נשואה, בפורום דן אנד ברדסטריט שנערך הבוקר בתל אביב. "הייתה תנועה מסוימת של הרגולטור שרצה אולי לתקן משהו מסוים אבל לקח את זה הרבה מעבר. אנו נשאבים לצדדים הטכניים במחשבה שזה מה שייתן לנו את הפתרון אבל לא עוסקים במהות". יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה, אמר: "לבורסה יש תפקיד ספציפי, לשרת את הכלכלה המקומית ושום דבר אחר. בישראל אין חברות גדולות מלבד אחת, טבע 1.26% , ומצד שני יש כמות מטורפת של חברות הזנק. אין ספק ששוק ההון לא מספק את צרכיהן. בדיוק בשלב הקריטי של החברות לפני הפריצה הן אולי לא מרוויחות אבל חלק אדיר מהן נמכר לחברות גדולות. חלק מהמקרים זה כי אין ברירה. "בישראל יש חוסר התאמה קולוסאלי בנוגע לחברות האלה. הן לא יכולות לעמוד בעלות רגולטורית של 2-3 מיליון שקל בשנה. גם בצד הביקוש יש הרבה סקפטיות. קשה לתמחר חלום וזה התהליך. זה לא יהיה נכון לומר שאין מקום לבורסות במדינות קטנות. בקנדה יש התמחות בנושא אנרגיה, למשל, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות. להתמקד במה שיש כאן", אמר ביינארט בהתייחס לחברות ההי טק. "המבנה הרגולטורי בישראל בעייתי. המבנה בסופו של דבר מקטין את ההגנה לאותה גברת כהן מחדרה. אנחנו דוחפים לכניסה של חברות חדשות לבורסה, אבל מצד שני יש פה אופי של להיות רעים וכאשר שתיים, שלוש חברות רצו לבוא להנפיק כאן אז התקשורת שחטה אותן. בשבועות האחרונים אנו רואים תופעה של חברות זרות שרוצות לבוא אלינו לרישום כפול", הוסיף.
אהרון סמרה, יו"ר איפקס הנפקות, התייחס להתייבשות הבורסה וציין כי : "אחת הבעיות הגדולות של השוק הזה בשנים האחרונות הוא שנעלמו פה הרבה שחקנים שברחו לשווקים אחרי. מס' בתי ההשקעות קטן והאקויטי קטן מאוד אנחנו עדים להרבה מאוד חברות זרות שבאות אלינו לגייס חוב, אצלנו זה עסקאות ענק ובעולם אלו עסקאות קטנות". בנוגע לשאלה האם המצב הביטחוני משפיע על שוק ההון, ביינארט אמר: "בינתיים אנחנו לא רואים שום דבר דרמטי. לא נראה שיש השפעה. להיפך, לשם שינוי אנו שומעים על חברות זרות וברוקראז'ים ומתעניינים בבורסה". עו"ד גיא גיסין, מייסד ושותף מנהל גיסין ושות' עורכי דין ציין: "התגברות הקשיים של הגופים הישראליים להתנהל בעולם זו הבעיה המרכזית של הסכסוך המעמיק. גם לגופים הפיננסיים הישראליים זו בעיה שתתגבר ולא ירחק היום שזה ישפיע גם על שוק ההון הישראלי".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    avi 13/10/2015 10:14
    הגב לתגובה זו
    הטלת המס בגובה 25% הרסה את הבורסה, תבדקו המועד ותיווכחו, מאז לא נגבו יותר מיסים ולא היו יותר השקעות. המנכ"ל חי בסרט.
  • 13.
    עכשיו גם איזי ציפ תעלם בגללם...אין בורסה בת"א (ל"ת)
    שי.ע 12/10/2015 18:39
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    ביינארט חי בסרט (ל"ת)
    כאן ישראל 12/10/2015 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    1 12/10/2015 15:37
    הגב לתגובה זו
    לעזור לכלכלה הישראלית זה לגרום לזה שחברות ישראליות יוכלו להנפיק פה ויהיה מסחר במניות שלהן לא מסחר במניות של חברות זרות שיתרום רק לעמלות של הבורסה . הבעיה הכי גדולה היא חוסר ההבנה של ביינארט ושותפיו לניהול.
  • 10.
    חוק של לפיד מחזור של 800 אלף שקל גוח למס הכנסה (ל"ת)
    נפלתם על הראוש 12/10/2015 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מס על הבורסה דוח על 800 אלף שקל מחזור (ל"ת)
    הרסתם את הבורסה 12/10/2015 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    חוק של לפיד מחזור של 800 אלף שקל להגיש דוח למס הכנסה (ל"ת)
    הרסתם את הבורסה 12/10/2015 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יואב 12/10/2015 12:33
    הגב לתגובה זו
    אדון ביינארט צריך לדאוג להורדת מיסים .בבורסה תל אביב.לאחר מכן יבואו המשקיעים.
  • 6.
    המס על הבורסה הרס הבורסה והכסף עבר לנדלן (ל"ת)
    לבטל את מס רווחי הון 12/10/2015 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דוד 12/10/2015 11:41
    הגב לתגובה זו
    לא נשכח שמחקת למשקעי גבעות 40 מיליון בהחלטה הזויה במקום לפנות לרשות לעצור את את מוסתי המניה.
  • 4.
    יו"ר הרשות שמואל האוזר הרס את הבורסה יחד עם הכנסת (ל"ת)
    אנונימוס 12/10/2015 11:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    GG 12/10/2015 11:24
    הגב לתגובה זו
    זה שרשי כבר הרבה שנים אינכם מבינים את מה שמשפיע על רחשי הציבור כי הפסקתם להרגיש מה זה כסף קטן אבל כשמהלכים אימים מלמעלה ממס הכנסה בכל מיני תיאוריות וניסויים איך לשאוב מהציבור עוד כסף ועוד כאילו הכסף זה בעצם כסף שחור והכל מותר אתם תחפשו את המשקיעים בבורסה עודהרבה שנים קדימה ולא תמצאו אותם את מי שכבר הברחתם מכאן לחול לעולם לא תראו בחזרה ואת מי שנשאר זה כסף קטן מה שיקרה הוא בדיוק מה שקרה עם גדול החכמולוגים יעקב פרנקל כן זה שגנב וגם ברח בעצמו לארה"ב הוא איפב את הבורסה (ולא הסתיר את כוונתו לעשות כן) למשך עשור הכלכלנים השפויים קראו לו העשור האבוד בין השנים 1992- 2002 לא זז אפילו שקל אחד לתוך הבורסה מחזור יומי ממוצע נע בסביבות 30-50 מליון ש"ח וכולו רק פעילות של קרנות באותו זמן בעולם הבורסות שיגשגו ובעקיפין גרמו לגל צמיחה אדיר אצלנו קראו לזה העשור האבוד והוא לא בא מאליו כי מעשה ידיו של רב רבם של הארכיטקטים שגם אותו הביאו לנו מהבנק העולמי והסיפור נגמר בכך שמישהו אחר בשם נתניהו היה צריך להתמנות לשר אוצר כדי לתמרץ את השוק והוציא את העגלה מהבוץ היום במקום פרנקל יש לנו את משה אשר - כן - קיבלנו אות
  • 2.
    BOND 12/10/2015 11:06
    הגב לתגובה זו
    אלף פעמים אומרים לכם תורידו את המס מ 25 אחוז ל 10 אחוז אבל אתם עקשנים,תאבת הבצע שלכם הטריפה את דעתכם. מהרגע שהמס התחיל לעלות אנשים יצאו מהבורסה וקנו דירות ומחירי הנדל''ן עלו. השאלה המתבקשת היא : האם אתם דפוקים ? כי אם כן ...נחפש נורמלים שיחליפו אתכם .
  • 1.
    מיכה 12/10/2015 11:06
    הגב לתגובה זו
    לפטר עובדים בצורה לא ראויה. בושה שארגון הזוי כזה מארגן כנסים. תרבות הכלום. אפסים
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.