הקלוזינג של רקח וקרן פימי יושלם השבוע: איך מתכנן ישי דוידי להשביח את החברה?
קרן פימי קרובה להשלמת העסקה לרכישת השליטה בחברת רקח. לחברת התרופות מחולון יש היום 5.6 מיליון מניות ובמסגרת העסקה יונפקו לקרן הפרייווט אקוויטי מניות רגילות כך שכמות המניות של רקח תגדל ל-15 מיליון. קרן פימי רוכשת 43% עד 52% ממניות רקח תמורת כ-80 מיליון שקל.
לאחר שהאספה הכללית של בעלי המניות של רקח אישרה בשבוע שעבר את העסקה צפויים ישי דוידי, עמי בם ואברהם ביגר להתמנות לתפקיד דירקטורים ברקח. בהמשך הדרך צפוי אברהם ביגר להתמנות לתפקיד יו"ר רקח.
הכסף של קרן פימי נכנס לתוך החברה במסגרת הקצאה פרטית של מניות ובעלי השליטה לא מקבלים תמורה. הקלוזינג של העסקה צפוי כבר בימים הקרובים והמשמעות מבחינת בעלי המניות הנוכחיים היא דילול של יותר מפי שניים.
אם בעלי המניות הנוכחיים מדוללים - מדוע המניה מזנקת והעסקה אושרה על ידי 100% מהקולות? סיבה ראשונה - הקופה של רקח תגדל ב-80 מיליון שקל; סיבה שניה - הפרמיה שמעניק שוק ההון לישי דוידי נוכח הצלחת קרן פימי בהשבחת חברות כמו ריטליקס, אורמת, גילת, אינרום ועוד.
- פימי ממשיכה לממש בעשות: מכרה 240 מיליון שקל למוסדיים
- אקזיט נוסף לפימי - מוכרת את השליטה ביוניטרוניקס לחברת AMBER ההודית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מייסדי ובעלי השליטה בחברה מרדכי וג'ורג'ט אלגרבלי ניסו בשנים האחרונות מספר פעמים להקפיץ את החברה מדרגה, אך ללא הצלחה. האלגרבלים חתמו על הסכם שליטה עם ישי דוידי וכעת הוא ינסה להוציא את חברת התרופות מתנומתה.
איך ישי דוידי מתכנן להשביח את חברת רקח? רקח היא שחקן נישה בתחום ענק - ייצור תרופות, תחום עם רף כניסה גבוה מאוד. מספר השחקניות בשוק המקומי מצומצם: דקסל של דן אורן, כצט של סיגל פירסט ונובולוג של אודי פוזיס.
נזכיר שבשנת 2013 קרן פימי חתמה על הסכם לרכישת 50% מקבוצת פארם אפ, נובולוג וטריילוג ממבט אפ שבבעלות אודי פוזיס ושותפו שאול קוברינסקי לפי שווי של 170 מיליון שקל. קבוצת פארם אפ, נובולוג, טריילוג מתמחה בתחום לוגיסטיקה רפואית, ציוד רפואי וניסויים קליניים.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
אז אם אין הרבה "בשר" בתחום של מיזוגים ורכישות מהיכן יגיע האפסייד של רקח? הפוטנציאל הגדול של רקח קיים בתרופות הקיימות שלה ובתרופות שניתן לרכוש כשהאסטרטגיה היא הגדלה משמעותית של המכירות. בארה"ב זה קשה בגלל דרישות ה-FDA, אך מפעלי רקח עומדים בסטנדרטים הגבוהים של מדינות אחרות.
רקח סיימה את שנת 2014 עם הכנסות של 270 מיליון שקל - בדומה לשנת 2013 והפסד של 2.5 מיליון שקל - לעומת רווח של 8.3 מיליון שקל בשנת 2013. בקרן פימי מאמינים במוצרים של רקח והתוכנית היא להגדיל משמעותית את המכירות במדינות שבהן כבר יש מכירות ובמדינות חדשות.
מניית רקח בשנה האחרונה:
- 3.אחד שמבין 01/05/2015 13:09הגב לתגובה זומענין, באיזה מדינות מדובר. ניגריה ? מולדובה ? שולי הרווח בגנריקה מאד קטנים, אפילו טבע הענקית והיעילה מפסיקה שווק של תרופות גנריות מטעמי חוסר כדאיות כלכלית אז מניגריה תבוא הישועה ? נו באמת. מה הפלא שרקח סיכמה את 2015 בהפסד.
- 2.שיכנסו לתרופות גנריות - טבע קטנה (ל"ת)pan 13/04/2015 23:05הגב לתגובה זו
- 1.דיוד דן 13/04/2015 21:49הגב לתגובה זוישי דוידי סיבה טובה למועצת ההשקעות להמליץ בלי לעבור חקירה הרשות בקרוב יפגשו את החברים במשחקי כדורגל

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').