אין הפתעות: הריבית נותרה ללא שינוי, פלוג ממתינה להשפעת הריבית האפסית

הריבית לדצמבר נשארת ברמת שפל היסטורית. "תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות באינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית"
אבי שאולי | (1)
נושאים בכתבה ריבית

בנק ישראל החליט כצפוי להשאיר את הריבית לחודש דצמבר בגובה של 0.25%. ההחלטה היום בשעה 16:00 לא הפתיעה את שוק ההון - לפי סקר של בלומברג - כל 19 החזאים העריכו שהריבית תישאר על כנה.חברי הוועדה המוניטארית ציינו כי "השפעות הפחתות הריבית האחרונות טרם באו לידי ביטוי מלא בפעילות ובאינפלציה".

5 גורמים השפיעו על החלטת בנק ישראל:

1 - מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.3%, בהובלת מחירי המוצרים הסחירים, שעלו ב-0.7%. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נותרה ברמה שלילית של 0.3%.

2 - השקל נחלש החודש מול הדולר ב-1.1%, ובמונחי השער האפקטיבי השקל תוסף ב-0.2%. מתחילת אוגוסט, עת החלה מגמת הפיחות בשער החליפין האפקטיבי, נחלש השקל ב-7.1%, ומתחילת השנה נרשם פיחות של 3.9%.

3 - בכלכלה העולמית נמשכת המגמה שנרשמה בחודשים האחרונים, של צמיחה בארה"ב, והמשך חולשה באירופה, יפן ומרבית המשקים המתעוררים.

4 - נמשכת הירידה במספר העסקאות בשוק הדיור, תוך גידול במכירת דירות חדשות בחודשים האחרונים, והתמתנות בקצב נטילת המשכנתאות.

5 - בחודשים האחרונים מסתמנת צבירה של הציבור בקרנות אג"ח כללי ויציאה מקרנות אג"ח חברות. המרווחים בשוק אג"ח חברות נשארו ברמה נמוכה.

אורי גרינפלד הכלכלן הראשי בפסגות: "ההחלטה אמנם מתאימה לציפיות המקודמות אבל ניתן ללמוד ממנה לא מעט על הלך הרוח בבנק ישראל לגבי סביבת האינפלציה במשק. בשבועות האחרונים הודיעו הבנקים המרכזיים ביפן וסין על הרחבות מוניטאריות חדשות ובנוסף, הבנק המרכזי בגוש האירו אותת כי גם הוא צפוי להוציא לפועל הרחבה כמותית בקרב. למרות זאת, בנק ישראל בחר שלא להפחית פעם נוספת את הריבית וזאת להערכתנו בשל ההבנה כי להפחתה כזו לא צפויה להיות השפעה כמעט על המשק בכלל ועל האינפלציה בפרט. נכון, באינפלציה בישראל נמוכה ואף שלילית בהסתכלות לאחור אך מכיוון שמדובר בעיקר על כוחות דפלציוניים מצד ההיצע (ירידה במחירי הסחורות, החלטות ממשלה, התגברות תחרותיות ושינוי טעמים של הצרכן), לבנק ישראל אין כמעט כלים לשנות מגמה זו".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "הפיחות החד של השקל מול הסל יחד עם השיפור בחודשיים האחרונים בייצור התעשייתי ונתוני התעסוקה החזקים, מפחיתים את הסיכוי לשינוי בריבית בנק ישראל גם בחודש הבא. יחד עם זאת, היות ועדיין השקל חזק במונחים ריאליים היסטוריים מול סל המטבעות, למרות הפיחות של השבועות האחרונים, בנק ישראל ימשיך ויפעל בחודשים הקרובים בשוק המט"ח, על מנת לשמר ואף להעצים את הפיחות, שבתורו יתרום לעלייה בציפיות לאינפלציה (כמו גם באינפלציה בפועל) ויביא לשיפור היצוא ב-2015".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כצפוי 24/11/2014 16:09
    הגב לתגובה זו
    אולי תגידו לי ביז את גורביץ מה יעלה מחר 5% אני ירוץ לקנות יש לי 5 מיליון הרי הכל צפוי...
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.