קרנית פלוג עונה על השאלה - למה השכר בישראל בקושי עלה בשנים האחרונות?
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג השתתפה היום בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, התייחסה למצבה של הכלכלה הישראלית, ובפרט לשוק העבודה. פלוג התייחסה לאחת הרעות החולות של הכלכלה הישראלית, והיא העלייה המתונה כ"כ בשכר הריאלי של הישראלים בשנים האחרונות, דווקט בשעה שהתוצר לנפש עלה באופן משמעותי.
וכך אמרה פלוג בנאומה היום: "את הפער בין הגידול המתון מאוד בשכר לגידול המהיר יותר בתוצר לנפש אפשר להמחיש בדוגמה פשוטה: נניח שבמשק משפחה אחת בלבד המונה זוג הורים ושני ילדים. נניח כי רק אחד ההורים עובד והוא משתכר 100,000 שקלים בשנה המתחלקים בין ארבעת בני המשפחה, כך שהתוצר לנפש הוא 25,000 שקלים. נניח שבעקבות הצעדים שמניתי לעיל בן הזוג השני נכנס לשוק העבודה בשכר זהה של 100,000 שקלים בשנה הכנסת משק הבית הוכפלה והתוצר לנפש גדל פי 2, אך השכר במשק נותר בלא שינוי."
"ועדיין", אמרה פלוג, "עלינו לענות על השאלה מדוע השכר הריאלי עלה בקצב כה נמוך? חלק מהתשובה טמון בהרכב המועסקים."
4 סיבות ציינה פלוג לכך שהשכר לא עולה:
1. כניסה מואצת לשוק העבודה של עובדים ללא ניסיון ולכן בשכר נמוך.
2. עלייה בשיעור המשרות החלקיות וירידה מקבילה בשעות למועסק.
3. הפחתות מס שהביאו לעליית השכר נטו ומיתנו את הלחצים להעלאת השכר ברוטו.
4. ירידה בתמורה לעבודה בתוצר כחלק מתופעה גלובלית הנובעת בין היתר משינויים טכנולוגיים, משעור השקעה נמוך המביא לעלייה איטית בהון לעובד, ומירידה במשקל הסכמי השכר הקיבוציים.
האתגרים של שוק העבודה בשנים הקרונות:
1. קליטת האוכלוסיות ששעורי התעסוקה ורמת ההשתכרות שלהן נמוכים אל תוך ליבת שוק העבודה: על פי המגמות הדמוגרפיות הצפויות, משקלן של שתי האוכלוסיות - הערבים והחרדים - בסך האוכלוסייה יגדל משמעותית. לכן חשוב מאוד שהמגמות החיוביות שהיו בשנים האחרונות, של גידול בשיעורי התעסוקה בקרב אוכלוסיות אלו, יימשכו, היות ושיעורי התעסוקה וכושר ההשתכרות שלהן עדיין נמוכים יחסית.
- איך זה שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה במערכת המשפט?
- האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. אתגר השכר צמצום פערי השכר תוך עלייה בשכר של בעלי השכר הנמוך. פריון העבודה הנמוך בחלק מענפי המשק משתקף בשיעור גבוה של עובדים בשכר נמוך, הבא לידי ביטוי למשל בכך שהשכר החציוני, זה שמחצית מהשכירים משתכרים שכר נמוך ממנו, עומד על כ-6,000 שקל לחודש (נכון ל-2012), נמוך בהרבה מהשכר הממוצע - כ-9,500 שקל לחודש. לכך יש כמובן השלכות גם על אי השוויון.
3. אתגר התאמת המיומנויות וההשכלה לשוק העבודה המשתנה- הן בגלל התהליכים הטכנולוגיים שכבר הזכרתי, הן בגלל תהליכים הקשורים לסחר הבינלאומי ולצורך לשמר ולשפר את כושר התחרות שלנו ואת והיתרון היחסי שלנו בענפים עתירי הון אנושי.
- 25.ליצן 04/11/2014 13:00הגב לתגובה זותחשבו כמה משכורות משולמות לדיור למזון לבריאות (בלי לחכות שלושה חודשים לבדיקה ) להשכלה וכו .
- 24.איש 04/11/2014 12:47הגב לתגובה זויש קרטל של מעסיקים קוראים לו חברות השמה ומיון אדם מילוא פילת קינן שפי (אגב פילת הבעלים של אדם מילוא או ההפך) הם צוואר הבקבוק במשק הישראלי ואין מי שיפקח עליהם דרכם אפשר לקבוע מה יהיה השכר של רוב העובדים במשק ואני מניח שזה מה שעושים שם אדם שרוצה להכנס לאחד מהמעסיקים הגדולים והבינוניים בארץ חייב לעבור דרך אחת מהחברות האלה
- 23.למה היא בתפקיד? מה זה חוסר האכפתיות הזה? (ל"ת)ציבור 04/11/2014 10:50הגב לתגובה זו
- 22.אבוי אבוי 04/11/2014 10:49הגב לתגובה זוהיא לא סופרת את החלשים וה"חדשים"
- 21.וואי היא ממש לא מבינה עובדים משכורת צריכה להספיק (ל"ת)להעיף אותה 04/11/2014 10:47הגב לתגובה זו
- 20.הבעיה דווקא עובדים עם "נסיון" ודעות כמו של פלוג נזק רב (ל"ת)לא מתאימה 04/11/2014 10:46הגב לתגובה זו
- 19.sדוד 04/11/2014 10:09הגב לתגובה זוזה יהיה כמו יון פו חיבים להוריד דחוף את המיסים שהציבור משלם שיכל להחזיק מעמד
- 18.sדוד 04/11/2014 10:07הגב לתגובה זוכולל הבורסה כולל הדלק כולל החשמל כולל המים כולל הבורסה שזה ארץ הקודש רק עולה בגלל זה צריך ארון מתים לבורסה זה מה שקורה במדינה הכלכלה רק עולה הציבור משלם אבל ליכנות בית לא יכול בגלל שכול מה שעולה לא יורד
- 17.תושב ביבילנד 03/11/2014 19:34הגב לתגובה זועם מטומטם
- 16.פלג 03/11/2014 18:40הגב לתגובה זוכול הסיבות שמנתה פלוג זה הבל הבלים הסיבה האמיתית היא שקל חזק
- 15.יון 03/11/2014 18:27הגב לתגובה זועדיף לשאול את קרן פלס....
- 14.מספר 9 אמר את 4 הסיבות האמיתיות מדוע השכר לא עולה (ל"ת)לא הקשקושים של קרנית 03/11/2014 18:18הגב לתגובה זו
- 13.בגלל זה חיבים ארון קבורה לבורסה המגעילה (ל"ת)אבי 03/11/2014 17:35הגב לתגובה זו
- 12.לקרנית למה הבורסה שלנו רק עולה מה זה ארץ הקודש (ל"ת)אבי 03/11/2014 17:35הגב לתגובה זו
- 11.דניאל 03/11/2014 17:33הגב לתגובה זוכל מה שפלוג מפרטת הינו תוצאה טכנית של הגורמים האמיתיים ואינו גורם בשום פנים ואופן לירידה הריאלית בשכר ; למשל , "כניסה של עובדים לא מוכשרים ובשכר נמוך" איננה "צרה" שקרתה כמו גשם שוטף האמצע הקיץ או שטפונות באביב , או חמסין בכל חודש פברואר ; אלא תוצאה של היצע וביקוש בשוק העבודה ומההאטה החמורה במשק ובצמיחה במהלך לפחות 10 השנים האחרונות , כתוצאה מהשתלטות מתוכננת של קרטלים המתאגדים באופן לא חוקי לשלוט בשוק ומשם הופכים להיות מונופולים , תחת מטריית תמיכה נסתרת של הפוליטיקאים במשק הכפופים לבעלי ההון ואינם נלחמים בתופעה אלא אדרבא מגינים עליה תחת התירוץ של "שוק חופשי" , שאף אחד לא מבין מהו וברור שהנ"ל מרוויחים מזה ובגדול . השכר נמוך כי הביקוש כאמור לעבודה גבוה וההיצע נמוך , תחת משק חנוק , ופעולות הממשלה ובנק ישראל אינם אלא התאמה מוניטרית טכנית מצד אחד וחרום מצד שני , למנוע דפלציה או תהליך אחר בלתי נשלט . הבעיה היא שישראל הפכה להיות דיקטטורה נסתרת של בעלי ההון ובעלי האינטרס והכוח , כלומר אוליגרכיה ; וזה לא צפוי להיפסק אלא אם תהיה התקוממות בעם http://www.bizpor
- 10.בלי לקרוא הכתבה.... כי לא מעלים אותו (ל"ת)YYYYY 03/11/2014 17:30הגב לתגובה זו
- 9.חיים 03/11/2014 17:25הגב לתגובה זואין פלוגתא שמישהי זקוקה להשתלת קרנית, 4 סיבות לשחיקת השכר ועליית המחירים : 1. מספר משפחות מצומצם השולט בשוק כולו והמעסיק את חבריה ומכריה לעבודה של קרנית, החל מיומיים לאחר שאלה סיימו את "שרותם הציבורי", בבנק ישראל ובמשרדי הממשלה, וקיבלו החלטות המטיבות עם אותם בעלי הון 2. מספר משפחות מצומצם השולט בשוק כולו והמעסיק את חבריה ומכריה לעבודה של קרנית, יומיים לאחר שאלה סיימו את "שרותם הציבורי", בבנק ישראל ובמשרדי הממשלה, וקיבלו החלטות המטיבות עם אותם בעלי הון 2. מספר משפחות מצומצם השולט בשוק כולו והמעסיק את חבריה ומכריה לעבודה של קרנית, יומיים לאחר שאלה סיימו את "שרותם הציבורי", בבנק ישראל ובמשרדי הממשלה, וקיבלו החלטות המטיבות עם אותם בעלי הון 4. מספר משפחות מצומצם השולט בשוק כולו והמעסיק את חבריה ומכריה לעבודה של קרנית, יומיים לאחר שאלה סיימו את "שרותם הציבורי", בבנק ישראל ובמשרדי הממשלה, וקיבלו החלטות המטיבות עם אותם בעלי הון
- 8.אביבה 03/11/2014 17:23הגב לתגובה זוולדיכאון לסיכסוך משפחתי להתאבדויות!!!
- 7.לנגידה 03/11/2014 16:55הגב לתגובה זוהמיותרים שהעלו פי כמה את מחירי המים תראי איך גוזלים עושקים את מעמד הביניים פער השכר הוא עצום ישנם מנהלים במשק שלא מסתפקים בפחות מ 10 מליון בשנה החזירות היא בראש תעשי משהו בנידון
- 6.לכלל הציבור הקפיאו תוספת יוקר לחברי כנסת דוקא העלו (ל"ת)גיל 03/11/2014 16:51הגב לתגובה זו
- 5.המשמעות 03/11/2014 16:43הגב לתגובה זוכבר התאימו את עצמם למצב שבו יש 2 מפרנסים בכל משק בית. שכר הדירה משתולל בהנחה שיש שתי משכורות שביחד ישלמו אותו. אבל אם אתה רווק חביבי- אתה מרוויח אותו דבר ומשלם יותר
- 4.עדות לשיחה באתר בניה 03/11/2014 16:41הגב לתגובה זונגיד אם בן אדם היה ללא קבלן מעליו-הוא היה מקבל -30-35 שקל לשעה ישר לכיס, אבל ככה בן אדם שאפשר להעלות לו משכורת ל-35 שקל- מקבל רק 23 שקל, נגיד עוד 7 שקל זה ביטוח לאומי ובריאות ונסיעות, אבל גם הקבלן מעליו סתם לוקח עוד 7 שקל לשעה על כלום "על תיווך". והנה המחירים במשק לא יעלו אם ייחתך התיווך והמשכורת לעובד תעלה, כי מחיר כח העבודה נשאר זהה- אפילו חסכו 5-7 שקל שסתם הלכו לקבלן כח אדם. אם בן אדם ללא קבלן מעליו מקבל 30-35 שקל לשעה-פתרתם את הבעיה. בן אדם שעובד ישיר אצל קבלן מקבל 250 שקל. מבקש ממנו העלאת שכר והקבלן לא נותן. הפועל שואל-למה? הקבלן עונה כי אין כסף. הפועל אומר: אבל אתה מביא ערבים שלא עובדים מהר ומשלמים עליהם 500 שקל לראש לכח אדם-למה לי אתה לא מעלה-הרי אני ישראלי באתר בניה ואין הרבה כמוני ועוד אני עובד טוב. הקבלן אומר:-אני לא משלם להם 500-אני משלם לכח אדם שלהם 500- הם מקבלים מינימום מה אני אעשה שאף אחד לא בא לעבוד ואין לי ברירה? אבל בשבילך אין לי כסף לתת לך תוספת למרות שאתה עובד טוב.סיפור אמיתי.
- 3.YY92 03/11/2014 16:40הגב לתגובה זושכר המינמום צריך לעלות ל50 שח לפחות עמו בעולם כל הזמן משווים אותנו לעולם אז שהשכר יהיה כמו בעולם ולגבי הריבית הירידה בא מאד חדה ולא צריכה לעמוד איפה שכומדת עובדה זהלא מביא צמיחה וגם לא עוזר לא יקרה שום אסון עם הריבית תעמוד על 4-5%
- 2.משקיע ממוצע 03/11/2014 16:31הגב לתגובה זוהסיבות לשכר שלא עלה בכלל לא כלכליות. הסיבה היא שהמעסיקים ראו שניתן לא להעלות את השכר ועדין להשיג עובדים כי יוקר המחיה מאלץ כל אדם לעבוד גם אם השכר נמוך מאד. אי עליית השכר מצביעה על פער ההכנסות המדהים שנוצר בארץ ועל חוסר השוויון שזועק לשמיים. על זה צריכה הבגידה לתת את הדעת ולא על נוסחאות מתמטיות כלכליות שלא מובילות לכלום.
- היום בגלל יוקר המחיה תצפו לאלפי רוסים חוזרים (ל"ת)בחזרה לרוסיה 03/11/2014 18:47הגב לתגובה זו
- 1.עמוס דור 03/11/2014 16:31הגב לתגובה זודני נישליס בעליו של ״רדיו חיפה״, ממשיך להחזיק בתפקידו כיו"ר התאגיד העירוני אתו"ס (אומנות תרבות וספורט חיפה) בניגוד להוראות החוק, המחייבות אותו לעזוב לאלתר את התפקיד מרגע שהתפטר ממועצת עיריית חיפה.דני נישליס נבחר בבחירות המוניציפליות האחרונות כחבר מועצה מטעם סיעתו של ראש העיר המכהן יונה יהב, אולם הוא אולץ להתפטר בעקבות דרישה של ״הרשות השנייה״, שאיימה למכור את מניותיו ברדיו חיפה, אם לא יעשה כן.על- פי תקנות משרד הפנים, דני נישליס מחוייב לעבור הליך של מינוי מחודש לתפקיד דירקטור מן הציבור (דח״צ), בוועדה למינויים של משרד הפנים, אם ברצונו להמשיך לכהן בדירקטוריון אתו"ס.דני נישליס ממשיך באופן בלתי חוקי בתפקידו ועושה באתו"ס כבשלו, וזאת הגם שטרם אושר. יחסיו של דני נישליס עם ראש עיריית חיפה יונה יהב, כללו לאורך השנים, שורה של מינויים לתפקידים עירוניים בכירים, תוכנית רדיו אישית של יונה יהב בתחנת ״רדיו חיפה״ שהיא בבעלותו של נישליס וחסויות רבות של הרדיו לאירועים שבהם מעורבת העירייה.יש גם לשים לב לנסיונותיו של ראש עיריית חיפה יונה יהב, לחדש את ההתקשרות העסקית עם ״רדיו חיפה״, חרף העובדה שהוראות החוק אוסרות בפירוש התקשרות שכזו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
