"מהלך היסטורי": ועדת הכספים אישרה כניסת קרנות זרות לשוק ההון המקומי

התיקון בחוק נועד להגביר את התחרות בתעשיית הקרנות בארץ, אבל גורמים בשוק ההון אומרים שזה "לא ישנה כלום"
ידידיה אפק | (2)

בצעד שעשוי לשנות את הדרך בה ישראלים רבים משקיעים, אישרה היום ועדת המשנה לביטוח, של ועדת הכספים, הצעת חוק המאפשרת את כניסתן של קרנות חוץ זרות לשוק הישראלי. מדובר על תיקון 15 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שאמור להוזיל את העלויות ללקוח הישראלי - אבל האם זה אכן מה שיקרה?

לפי הרשות לניירות ערך, פתיחת התחרות תיעשה תוך הגנה על ציבור המשקיעים. התיקון קובע שקרן זרה תוכל להציע לציבור יחידות רק אם תעמוד בתנאים מסוימים שיקבעו בתקנות. התנאים שיקבעו משקפים גישה מדודה ומאוזנת על פיה יוכלו לפעול בישראל רק קרנות המתמחות בהשקעה מחוץ לישראל, שהיקף ההשקעה בהן גדול מאוד, והן נמנות על בתי השקעות המובילים בעולם. התיקון שם דגש גם על שימור התחרות ההוגנת עם מנהלי הקרנות המקומיים - כך למשל יחולו כללים דומים לעניין פרסום ותגמול המפיצים.

בשיחה עם גורם בכיר בשוק ההון אמר הגורם שהתיקון הזה כנראה "לא יעשה כלום, אבל אם זה יביא לשינוי זה יעשה רק טוב". הוא לא חושב שהמהלך יגביר את התחרות בתעשיית הקרנות ממספר סיבות - השקעה בקרן זרה כרוכה בהמרת מטבע שהעמלות הכרוכות בה גבוהות, כך שזו השקעה שאינה משתלמת; בעבר היו בארץ קרנות זרות שלא נתנו ביצועים יוצאי דופן (כמו טמפלטון למשל); שיעור הקרנות שמתמקדות בחו"ל בישראל מתוך סך נכסי הציבור נמוך מאוד, כך שהתחרות היא על אחוז שולי מאוד מהשוק; וההכרות הרבה של משווקי הקרנות הישראלים עם השוק המקומי, יתרון שלמנהלי הקרנות הזרות אין.

"המגמה תשתנה והציבור בארץ ייהנה מאפשרויות השקעה מגוונות"

יו"ר ועדת המשנה לביטוח, ח"כ יצחק כהן מש"ס, מסר כי "זהו יום היסטורי עבור שוק ההון בישראל. לראשונה מתאפשרת כניסתם של גופים פיננסיים גדולים מחו"ל, בנקים וקרנות זרות והדבר יתרום להגברת התחרות בשוק לטובת המשקיע הישראלי הממוצע, שמעתה יוכל לבחור מוצרי השקעה רבים יותר וייהנה מהורדת מחירים משמעותית בגין השקעותיו".

"הצעת החוק שאישרנו היום משמעותה היא שכלול שוק ההון הישראלי, זאת בעוד היעדר החשיפה של הציבור בישראל לקרנות זרות כפי שהתקיים עד היום, מנע גיוון של השקעות, הגדיל את הסיכון לנכסיו והקטין את פוטנציאל התשואה על השקעותיו. מעתה, המגמה תשתנה והציבור בארץ ייהנה מאפשרויות השקעה מגוונות באורח דומה לאפשרויות העומדות בפני משקיעים במדינות המתקדמות במערב", הסביר ח"כ כהן.

שרה קנדלר מהרשות ניירות ערך, הסבירה את יתרונותיו של תיקון 15 לחוק השקעות משותפות בנאמנות ואמרה, כי "המהלך של הכנסת קרנות זרות לשוק ההון הישראלי תוביל להפחתת עלויות ללקוח ע"י הגברת התחרות מול הקרנות והבנקים המקומיים ובין כלל הגופים שיציעו אפיקי השקעה בישראל מהיום. שיעורי דמי הניהול עשויים לרדת, המשקיעים יוכלו לגוון את תיקי ההשקעות ולהפחית את רמות הסיכון של השקעותיהם. הפחתת דמי הניהול היא אחת המטרות החשובות של החוק והיא תתאפשר עקב יצירת סביבה תחרותית יותר".

אחד הגורמים שמנע כניסת קרנות זרות עד היום לישראל הוא עניין הפיקוח, מה שעדיין מדאיג את נציגי איגוד הקרנות ואיגוד לשכות המסחר. "עו"ד אברהם וול מאיגוד לשכות המסחר אמר ש"אין כל אחריות למפעיל קרן זרה כלפי המשקיע הישראלי.אם מפעיל זר מטעה את הציבור אין כנגדו כל סנקציות. האחריות האזרחית מופיעה רק בתקנות ולא בחוק. חשוב לוודא שמשקיע ישראלי לא ייאלץ לתבוע קרנות זרות בבתי משפט בארצות המוצא שלהן".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איגוד תעודות הסל - "נעתור לבג"ץ"

גם יו"ר איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר, בועז נגר, הגיב לאישור הצעת החוק ואמר כי "איגוד תעודות הסל תומך בתחרות חופשית והרחבת אפשרויות ההשקעה למשקיע הישראלי. אך על מנת להבטיח קיומה של תחרות הוגנת בין מנהלים ישראלים לבין מנהלים זרים, כתוצאה מהמהלך הניסיוני עליו הוחלט היום שלא קיים ברובן המכריע של מדינות העולם המערבי, איגוד תעודות הסל קורא למחוקק ולרשות ניירות ערך לקבוע כללי משחק שלא יפלו לרעה מנהלים ישראלים על פני מנהלים זרים."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כ.י 08/06/2014 19:13
    הגב לתגובה זו
    פשוט לא מוצאים עבודה בתחום. כל המיזוגים ורכישות כדי לחסוך כסף.....
  • 1.
    ברוך 08/06/2014 16:51
    הגב לתגובה זו
    קרנות יכולות לעלות רק אם שוק עולה והרבה פחות מיסים והרבה סגירת פיות באתרים שעושים רע למשק נקווה ויחליטו ביום בהיר לשנות מחשבה וכיוון וליהיות חיוביים ככל שניתן
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

תומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהןתומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהן

ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים

ריטיילורס בעקבות נייקי - ירדה לשפל של 5 שנים - האם ומתי ריטיילורס תתאושש?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ריטיילורס נייקי

מניית ריטיילורס ירדה ב-5.8% בבורסת תל אביב, בהשפעה ישירה של דוחות נייקי, שפורסמו בשישי. נייקי, המהווה כ-75%-80% מפעילות ריטיילורס כזכיינית בישראל ובחלקים מאירופה ועוד, דיווחה על הכנסות של 12.43 מיליארד דולר, עלייה של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מעל הציפיות של 12.22 מיליארד דולר. אבל, הרווח הנקי צנח ב-32% ל-792 מיליון דולר, והרווח למניה עמד על 0.53 דולר, גבוה מהתחזיות של 0.38 דולר אך נמוך מ-0.78 דולר ברבעון קודם. המניה של נייקי נפלה בכ-10.5% במסחר שלאחר הדוחות גם בהינתן אופק חלש להמשך. 

הירידה בריטיילורס לשפל של 5 שנים ולשווי של 2.3 מיליארד שקל מבטאת דפוס מוכר: זכיינים כמו ריטיילורס תלויים בביצועי המותג העולמי, שמכתיבים זרימת סחורה, מבצעים וביקוש. דווקא מבחינת המחזור נראה שיש למה לצפות, אך החולשה בפרמטרים נוספים וכן בהתייחסות קדימה גורמת לחשש אצל המשקיעים. נדגיש כי האכזבה משורת הרווח דווקא לא קשורה לציפיות מריטיילורס שכן היא מרוויחה סוג של רווחיות קבועה שלא אמורה להשתנות באם הרווח והרווחיות של ניייקי יורדים, אלא אם נייקי משנה את הכללים וזה לא קרה. 

עם זאת, נייקי מנסה לחזק את המכירות הישירות שלא דרך סניפים וזו נקודת סיכון לריטיילורס. ככל שנייקי תמכור יותר באופן ישיר ודיגיטלי יקנו פחות מהזכיינים כולל ריטיילורס.אלא שבינתיים קורה ההיפך - ואלו חדשות טובות לריטיילורס.  אסטרטגיית המכירה הישירה (DTC) של נייקי, שהוגברה מאז 2017, תרמה לחולשה של נייקי. מכירות DTC ירדו ב-9% ל-4.6 מיליארד דולר, עם ירידה של 14% במכירות דיגיטליות, בעוד שמכירות סיטונאיות עלו ב-8%. האסטרטגיה הפחיתה תלות בקמעונאים אך הגבירה תנודתיות, כפי שנראה במלאי עודף של 8.5 מיליארד דולר בסוף הרבעון, ירידה של 2% משנה קודמת.

ריטיילורס, שמפעילה כ-278 חנויות נייקי בעולם תלויה כמובן בראש וראשונה במותגים ובהצלחה של מכירות המוצרים, אך צריך גם לזכור שמדובר בחברה שצומחת אורגנית לצד צמיחה חיצונית. ריטיילורס מתרחבת לגיאוגרפיות חדשות הן דרך רכישות והן דרך הקמת סניפים חדשים.  

ברבעון השלישי של 2025 ריטיילורס  דיווחה על התרחבות אגרסיבית ועלייה נאה במכירות, אך מנגד על שחיקה חדה ברווחיות שהובילה לקריסה של יותר מ־60% ברווח הנקי. החברה סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 707.3 מיליון שקל, עלייה של 10.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מפתיחת 33 חנויות חדשות מאז הרבעון השלישי של 2024, כך שמספר החנויות הכולל הגיע ל־278 לעומת 245 בתקופה המקבילה.