האוצר יבדוק: האם מתקיים איזון בין היקף הטבות המס לתרומה למשק?
יום לאחר שקופת המדינה התמלאה בכ-4.4 מיליארד שקל כתוצאה מגביית מס מופחת ששיחרר רווחים כלואים של כ-214 חברות, מודיע היום (ד') שר האוצר, יאיר לפיד, כי מינה צוות לבדיקת הטבות המס על פי החוק לעידוד השקעות הון, שבראשו תעמוד מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן.
הצוות מונה במטרה לבדוק האם מתקיים איזון בין היקף ההטבות הניתנות לחברות על פי החוק, לבין תרומתן למשק הישראלי במישורים השונים. מטרה נוספת היא יצירת מנגנוני מעקב ובקרה אחר יעילות החוק לאורך שנים, תוך שימת לב למידת האטרקטיביות שהחוק מייצר ביחס לתחרותיות הבינלאומית.
הצוות יבחן את מסלולי התמיכה המסורתיים, מינונם והתאמתם לכלכלה הגלובלית ואת המטרות שלשמן נועד חוק העידוד והשגתן בפועל. כמו כן, יבחן הצוות את הקריטריונים ומסלולי ההטבות להשגת מטרות החוק, את היקף ההטבות הניתנות על פיו, המנגנונים להגבלתן במקרים המתאימים, ואת הקריטריונים למדידת יעילות ההטבות ותרומתן למשק הישראלי. בנוסף, הצוות יקבע מנגנוני מעקב ובקרה אחר יישום החוק לאורך שנים.
החוק לעידוד השקעות הון, הינו אחד הכלים המרכזיים לעידוד השקעות במשק הישראלי בתחום התעשייה והטכנולוגיה. לאורך השנים נעשו בחוק מספר תיקונים שהגדירו את מטרות החוק וקבעו את מסלולי ההטבות והתנאים לקבלתן. מנתוני הביצוע לאורך השנים התברר כי רוב הטבות המס הוענקו למספר מצומצם של חברות גדולות, חלקן רב לאומיות. כמו כן, עד היום לא נקבעו קריטריונים לבחינת התועלת למשק הישראלי מהיקף עידוד זה, ולא נקבע מנגנון מעקב ובקרה לאורך שנים לגבי הטבות המס והתועלת למשק.
שר האוצר, יאיר לפיד: "נפעל לתקן את חוק עידוד השקעות הון, להתאימו לצרכי המשק ואזרחי ישראל, ולאזנו עם צרכי החברות".
מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן: "הצוות ימצא את הדרכים להבטיח הקצאה נכונה של הטבות המס, וליצור תנאים לכך שמדינת ישראל תמשיך להיות אטרקטיבית להשקעות הון של חברות בין לאומיות גדולות".
כאמור, בראש הצוות תעמוד מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן. חברי הצוות הם: מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, מנהל רשות המיסים, משה אשר, ראש אגף כלכלה והכנסות המדינה במשרד האוצר, מיכאל שראל, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, ומנהל מרכז השקעות במשרד הכלכלה, נחום איצקוביץ'.
- 1.לחמניה אם חד הורית 13/11/2013 18:51הגב לתגובה זוהילדים הם האוצר העתידי של המדינה ויש לטפל בהם בחרדת קודש
- היא צודקת בהחלט (ל"ת)סופר 14/11/2013 06:20הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?
על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?
וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה.
מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי. למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.
העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח.
בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.