קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.

הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

• בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
• הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

אנחנו נכנסים לעונת החגים, בה שבועות המסחר יהיו קצרים ולא רציפים. השבוע המסחר יתקיים היום (ראשון) ובחמישי בלבד, לרגל חופשת ראש השנה. ברקע, המדדים נסחרים בטריטוריה שלילית, כאשר ה"חופשה" הארוכה מלחיצה חלק מהסוחרים שלא יוכלו להגיב להתפתחויות הגיאופוליטיות עד ליום חמישי. במדד 125 ניתן לראות שארית בולטת לשלילה, זאת ברקע נאום "ספרטה" של נתניהו.

כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה. אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון - עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

יום המסחר האחרון לשנה העברית - יחידת המחקר של הבורסה מסכמת שנה: שנת תשפ"ה מסתיימת כאחת השנים המרשימות ביותר של שוק ההון המקומי, עם חוסן יוצא דופן למרות האתגרים הביטחוניים והפנימיים והמשך הלחימה. מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו זינוקים של כ-43% וכ-48% בהתאמה, תוך שהם עוקפים את ביצועי הבורסות המובילות בעולם. הבורסה בתל אביב המשיכה למלא תפקיד מרכזי כמקור מימון הן לחברות הציבוריות והן להוצאות הממשלה, והציגה גידול ניכר בפעילות לעומת השנה הקודמת. 

שוק ההנפקות הראשוניות התעורר לחיים עם 15 חברות חדשות וגיוסים בהיקף של כ-15 מיליארד שקל - יותר מכפול לעומת תשפ"ד. גם המשקיעים שבו לשוק המקומי: הציבור הישראלי רכש מניות בהיקף של כ-16.3 מיליארד שקל, בניגוד למכירות נטו בשנה הקודמת, והמשקיעים הזרים הצטרפו ברכישות של כ-7.6 מיליארד שקל בעיקר בפיננסים ובביטחוני, לאחר שבשנה שקדמה מכרו. מחזורי המסחר בבורסה שברו שיאים עם ממוצע יומי של כ-3.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-50% משנה לשנה. 

• קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
• המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם שוק האג"ח הקונצרניות פרח: 24 מנפיקות חדשות גייסו כ-6 מיליארד שקל, סך הגיוסים זינק ל-150 מיליארד שקל, והונפקו איגרות חוב מובנות בהיקף של כ-31 מיליארד שקל, כמענה לביקוש לאפיק סולידי בסביבת ריבית גבוהה. במקביל, קרנות הנאמנות שיקפו חזרה ברורה של כספי המשקיעים הביתה: הזרמות נרשמו לקרנות מחקות מקומיות ולאג"ח ישראלי, בעוד שקרנות על שוקי חו"ל חוו יציאות. בקרנות האקטיביות נמשכה נהירה לקרנות כספיות לצד היפוך מגמה לטובת מניות ואג"ח מקומיים. תמונת המאקרו החיובית תרמה גם לעוצמת המטבע המקומי, כשהשקל התחזק השנה בכ-10.3% מול הדולר, תוצאה חריגה על רקע סביבה גיאופוליטית מורכבת ואי ודאות אזורית.