שיא מאז הבועה בשנת 2000: חברות היי טק גייסו 660 מיליון דולר ב-Q3

סקר IVC-KPMG: חברות היי-טק הישראליות גייסו 660 מיליון דולר ממשקיעים מקומיים וזרים ברבעון השלישי של 2013, הסכום הגבוה ביותר מאז שנת 2000 וזינוק של 34% בהשוואה לרבעון השני
יעל גרונטמן |

162 חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 660 מיליון דולר ממשקיעים מקומיים וזרים ברבעון השלישי של 2013, הסכום הגבוה ביותר מאז שנת 2000, ימי בועת ההיי טק העליזים, כך עולה מסקר IVC-KPMG. זוהי עלייה של 34% בהשוואה ל-493 מיליון דולר שגויסו על ידי 143 חברות ברבעון השני של 2013, ועליה של 35% מ- 488 מיליון דולר שגויסו על ידי 143 חברות ברבעון השלישי של 2012. בעוד שמגמת הירידה בחלקן של הקרנות הישראליות מסך ההשקעות בחברות היי-טק מקומיות - נמשכת, עיקר הצמיחה נובעת מהגדלת מספר העסקאות בהשתתפות קרנות הון סיכון זרות, והגדלת היקף ההשקעות מצידן. 5 חברות גייסו יותר מ- 20 מיליון דולר כל אחת, ותפסו שיעור של 25% מסך ההון שגויס ברבעון השלישי. תשע חברות משכו בין 10 מיליון דולר לבין 20 מיליון דולר כל אחת, והגיעו לנתח של 16% מסך ההון שגויס ברבעון השלישי 2013. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2013 בסה"כ 474 חברות היי-טק ישראליות גייסו 1.63 מיליארד דולר, עלייה של 12% בהשוואה ל- 1.45 מיליארד דולר שגויסו על ידי 413 חברות בתקופה המקבילה אשתקד ועלייה של 4% בהשוואה ל- 1.56 מיליארד דולר שהושקעו ב- 422 חברות בתקופה המקבילה ב-2011. . גיוסי החברות לפי סקטור ושלב ברבעון השלישי של 2013, 47 חברות אינטרנט משכו 179 מיליון דולר (27%), הסכום הגדול ביותר לסקטור משנת 2000. זוהי עלייה של 103% מ- 88 מיליון דולר (18%) שגויסו על ידי 33 חברות ברבעון השני השנה וקפיצה של 180% מ- 64 מיליון דולר (13%) שגויסו על ידי 33 חברות אינטרנט ברבעון השלישי של 2012. סקטור מדעי החיים הגיע למקום השני עם 128 מיליון דולר או 20% מסך ההון המגויס. עשרים וחמש חברות סיד גייסו 17 מיליון דולר (3%) ברבעון השלישי של 2013, ירידה של 37% בהשוואה ל-27 מיליון דולר (5%) שגויסו על ידי 32 חברות ברבעון הקודם, וירידה של 60% בהשוואה ל- 43 מיליון דולר (9%) שגויסו על ידי 32 חברות סיד ברבעון השלישי של 2012. עלייה דרסטית עופר סלע, שותף בקבוצת הטכנולוגיה של KPMG סומך חייקין מציין כי, "מבחינת נתוני השנים האחרונות, ניתן לקבוע שיש עלייה דרסטית במספר החברות המגייסות כספים בשלבי הסיד והסבב הראשון וכתוצאה, עלייה בנפח הפעילות של חברות מגובות הון סיכון בישראל. שנת 2013 צפוייה להיות שנת שיא במספר החברות המגייסות כספים בשלבים אלו". "מגמה מבטיחה אחרת שניתן לראות בנתוני שנת 2013 עד כה, היא העלייה במספר החברות הבוגרות, אשר מפיקות הכנסות, המשקיעות את עיקר המאמצים בהתרחבות גלובלית תוך חיזוק מערכי השיווק והמכירות שלהן. כפי שראינו לאחרונה, מגמה זו צפויה להגדיל את מספר וגודל עסקאות המיזוגים והרכישות בשוק הישראלי. אנו מקווים שחלק מהחברות ימשיכו לצמוח עצמאית ויממנו את מהלכי ההתרחבות באמצעות הנפקות לציבור (IPOs)". קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC אמר עם פירסום הנתונים: "בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה גדל משמעותית מספר העסקאות בהשוואה לתקופה המקבילה ב- 2012. הגידול מגיע רובו ככולו, מגידול בעסקאות בשלב הביניים (mid- stage), בעיקר בחברות בתחומי תוכנה, אינטרנט ותקשורת". "מעניין לציין כי אנו רואים גידול בפעילות ההשקעה אצל כל המשקיעים - קרנות הון סיכון, חברות השקעה, משקיעים תאגידיים ואנג'לים מקומיים וזרים גם יחד, אך נראה שעיקר הצמיחה נובעת מהגדלת מספר העסקאות בהשתתפות קרנות הון סיכון זרות, והגדלת היקף ההשקעות מצידן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי אבו ניו מד
צילום: שלומי יוסף

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד: "העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן ניו מד

נכסי הגז של ישראל הם משמעותיים משלוש בחינות - ראשית הם כסף גדול. מתנה שישראל קיבלה. היזמים ויצחק תשובה בראשם קדחו במשך 30 שנה ואז מצאו גז. מגיע להם ליהנות ממנו. המדינה רצתה עוד כמה ביסים - קיבלה. אבל לא מדובר רק בכסף גדול. מדובר בעוצמה אנרגתית לעשרות רבים של שנים ומדובר בעוצמה ביטחונית. כשישראל מייצאת גז למצרים וירדן היא בעצם מחזקת את הקשרים עם שתי שכנות שלה שבקלות יכלו בשנים האחרונות להיות אויבות. מה היה קורה אם גם מצרים וירדן הניו אויבות שלנו? אז נכון, זה לא רק הגז, אבל לגז יש משקל חשוב. 

על רקע ההודעה מניית ניו מד ניו-מד אנרג יהש 4.15%   מזנקת בכ-4.2% מתחילת השנה היא השיגה תשואה חיובית של 43%, וב-12 החודשים האחורים המניה רושמת זינוק של כ-81% , היא נסחרת לפי שווי שוק שלה שנע סביב 18.2 מיליארד שקל מה שמבטא תשואה של כ-8-9% בשנה ביחס לתזרימים העתידיים.

עסקת ענק ללוויתן

היום מדווחות המחזיקות בלוויתן על עסקת הייצוא הגדולה בתולדות המדינה - ניו-מד והשותפות בלוויתן חתמו על הסכם למכירת 130 BCM גז טבעי למצרים.זאת כמות אדירה, שהיקף העסקה מוערך ב-35 מיליארד דולר עד לשנת 2040.

השלב הראשון בעסקה, מכירה של כ-20 BCM, צפוי להיות מיושם החל מהשנה הבאה. עם השלמת פרויקט הרחבת לוויתן יחל השלב השני בעסקה, שהיקפו כולל כ-110 BCM גז טבעי נוספים.העסקה החדשה מתווספת להסכם הייצוא למצרים מ-2019 שעמד על 60 BCM.

העסקה צפויה לסלול את הדרך להרחבת לוויתן ולהבטיח קיבולת הפקה מספקת למשק הישראלי עד 2064.

 על פי דו"ח המשאבים המנובאים העדכני של פרויקט לוויתן היקף המשאבים הקיים במאגר כיום הוא כ-600 BCM גז טבעי.

 יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד מסר: " העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"

 

ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה