מיוחד

הראל ויזל: "מי שרואה מיליון נורבגים בדרכם לאזור השרון - טועה, כדאי לזכור מה קרה בשנות ה-90 במערב ראשון"

מנכ"ל פוקס מתייחס בראיון ל-Bizportal לקניונים שצצים כמו פטריות אחרי הגשם, ליכולת הקנייה של הצרכן, וגם למניה שלא מפסיקה לעלות
יעל גרונטמן | (6)

מניית פוקס הצטרפה לאחרונה למדד ת"א 100 והיא נסחרת קרוב מאוד לרמת השיא, לאחר שזינקה מתחילת שנת 2013 בכ-53%. עם שווי של כ-900 מיליון שקל נחשבת כיום פוקס לרשת האופנה המובילה לישראל, וככזו היא מהווה ברומטר טוב לבחינת מצבם של הצרכנים בישראל. בראיון ל-Bizportal התייחס הראל ויזל, מנכ"ל פוקס, לשוק שהפך מוטה מחיר, לרשתות שעלולות לקרוס, לכמויות הקניונים שצצים בכל מקום וגם למחטף המכס שהתרחש שנייה לאחר שקמה הממשלה.

בפתח דבריו תוקף ויזל את הממשלה ואומר "הממשלה החדשה פתחה את הקדנציה ברגל שמאל מול אזרחי ישראל. למרות המחאה החברתית שהוציאה לרחובות מאות אלפי אנשים שזעקו כנגד יוקר המחייה, למרות ועדת טרכטנברג שהמליצה להוריד מכסים על מוצרים מוגמרים מסין ולמרות שהממשלה הקודמת אימצה את ההמלצות והורידה את המכסים לאפס - הצליח חבר הכנסת גפני כמה ימים לאחר שקמה הממשלה לעשות מחטף ולהעלות את המכס חזרה ל-6% על מוצרי הטקסטיל המיובאים. כלומר בכך ביטלה הממשלה את הפחתת המכסים עליה החליטו בטרכטנברג. בעקבות זאת למעשה גרמה הממשלה החדשה לעליית מחירם של המוצרים המוגמרים לכלל אזרחי ישראל. על זה צר לי".

נערכו להאטה במשק

האם אתם כבר מרגישים בקופות את הירידה בצריכה בעקבות ההאטה בצמיחה ובעקבות העלאות המסים בישראל? "אנחנו לא רואים ירידה בפעילות של הלקוחות בסניפי הרשת כרגע. אם לא היינו נערכים למצב של ירידה בצמיחה ובפעילות במשק, ואם לא היינו עושים הנחות ומבצעים יותר גדולים - אז יכול להיות שהיינו רואים ירידה. אבל אנחנו התארגנו לזה מראש והבאנו מוצרים יותר נכונים, ייעלנו את כל נושא הרכש בצורה משמעותית ויצאנו במבצע הנחות אגרסיבי של 40%-60% בכל הרשת".

איך שומרים על המותג בתקופה כזו? "גם אני כמו כל מי שפותח עיתונים בבוקר, רואה את הפירסומות בטלוויזיה, ומסתובב בקניונים - רואה שהשוק הישראלי כולו הפך לשוק מוטה מחיר. אני חושב שאם החברות ישקיעו רק בנושא מחיר ולא בטיפוח המותג שלהן, בסופו של דבר תהיה להן בעיה קשה. צריך לשלב בצורה הנכונה בין המחיר לבין בניית המותג".

לדעתך כל הרשתות יצליחו לשרוד בתקופה של האטה כלכלית? "אנחנו נמצאים בשוק מאוד תחרותי. כיום, גם חברות ממותגות שנזהרו בעבר מלצאת בהנחות גדולות, מוצאות את עצמן נכנסות בכל הכוח למבצעים והנחות וגוררות את השוק לתחרות מאוד קשה. אני חושש שחברות קטנות ובינוניות או רשתות גדולות בלי חוסן פיננסי מספיק לא יצליחו לשרוד את התקופה הזו".

בודקים ב-7 עיניים כניסה לקניון

על רקע ההאטה האם אתה מצפה שתהיה ירידת מחירים בשכ"ד בקניונים? "אני מעריך שבגלל עניין של ביקוש והצע, בקניונים מסויימים, שבהם שכר הדירה כאחוז מהפדיון הוא גבוה מאוד, נראה התמתנות וירידה בשכר הדירה כבר בתקופה הקרובה".

איך אתם בוחרים כיום לאיזה לוקיישן להיכנס? "היום אנחנו בודקים ב-7 עיניים ובוחנים בצורה מאוד יסודית את הכניסה שלנו לכל מרכז קניות חדש. לפעמים, אם אנחנו מחליטים להכנס למרכז חדש, אנחנו סוגרים במקביל חנויות במרכזים אחרים. אנחנו כל הזמן עם האצבע על הדופק".

מה דעתך על תופעת הקניונים שצצים בכל פינה בארץ? "בהחלט אפשר לראות מגמה שסחפה הרבה יזמים, חלקם בלי ניסיון, שבונים מרכזי קניות ופאוור סנטרים במקומות שבהם הביקוש נמוך. אני צופה שחלקם יסגרו. הימים שבהם כל אחד קנה מגרש והקים עליו פוואר סנטר או קניון צריכים לחלוף מהעולם. יש מספר ערים קטנות וחלשות שלפני מספר שנים לא היה שם אף קניון וכיום יש שם הצפה של קניונים".

"למשל בעיר קטנה כמו נתיבות יש כבר שני קניונים שעובדים והשלישי בדרך. למשל באיזור השרון זה בולט באיזור כפר סבא הוד השרון ורעננה, שם לפני מספר שנים היו 3 קניונים שעבדו טוב וכרגע יש כבר 5 קניונים ועד 4 בתכנון".

מיליון נורבגים לא בדרך לאזור השרון

ויזל מזהיר כי כבר בשנת 2014 נראה תופעה של הסבה של חלק מהקניונים הכושלים לשימושים אחרים כמו משרדים ואמר עם לא מעט הומור, "אם מישהו חושב שגל העלייה מרוסיה נמשך, או שמיליון נורבגים נמצאים בדרכם לאיזור השרון - הוא טועה. כדאי שיהיה לכולם ברור שהתופעה של הכפלת שטח הקניונים בשרון פי 2-3 בתוך מספר שנים, מבלי שההכנסה הפנויה גדלה, אלא נהפוכו נשחקה - זה לא דבר סביר. אני חושב שמישהו פה לא עושה את החשבון נכון".

אז מה יקרה לדעתך? "נראה לי ששכחו את מה שקרה בשנות ה-90' בראשון מערב, אז הרבה קניונים שנבנו שם הפכו לבנייני משרדים. לדעתי אם היזמים ומנהלי הרשתות לא יתעשתו - יכול להיות שנגיע כבר בשנת 2014 למצב שכזה בערים מסויימות בארץ".

יש לדעתך מקומות שחסרים בהם שטחים מסחריים בארץ? "יש מעט מאוד ערים שבהן חסרים שטחי מסחר. זה קורה בעיקר בתל אביב ובירושלים ולשם צריכים לפנות היזמים, ולא לעפולה שם מקימים כיום את המרכז הרביעי והחמישי".

האם המחירים שמשלמות כיום הרשתות על מ"ר בקניון הוא הגיוני לדעתך? "אי אפשר לדבר על ממוצע מחירים כי יש קניונים בהם מחיר למ"ר עומד על 80 שקל למ"ר ויש כאלה שהמחיר הוא 500 שקל למ"ר. אבל מה שחשוב לדעת זה ששכר הדירה הממוצע בשטחים המסחריים בישראל גבוה כיום כמעט פי 2 מהממוצע של שכ"ד זה בארה"ב. זה אומר שמשהו פה בשיטה ובתמחור הנדל"ן המסחרי הוא לא לגמרי הגיוני".

אין בועה בנדל"ן המסחרי

אז אפשר לדבר על בועת נדל"ן מסחרי? "אני לא חושב שמדובר בבועה בנדל"ן המסחרי, אלא מדובר על ביקוש והיצע. אם בעבר ראינו שמספר רשתות מתמודדות על כל לוקיישן במרכזי הקניות הטובים ודמי הפינוי היו גם הם מרכיב מרכזי בעלות, אז בשנה האחרונה כבר אין הרבה קופצים וגם דמי הפינוי כמעט נעלמו בשנה האחרונה מהלקסיקון, כפועל יוצא של הירידה בביקוש לשטחי מסחר. בהמשך אני מניח שבמרכזים בהם שכ"ד ודמי הניהול גבוהים מהמוצע - הם יירדו. ולהיפך, אני חושב שיש מקומות בהן שכ"ד ועלויות הניהול נמוכות יחסית ושם אני מניח שהם יוכלו לטפס עוד קצת".

לסיום, איך אתה מסביר את הזינוק במחיר המניה? "בגלל התחום שבו אנו נמצאים, לשמחתי או לצערי הרי זה לא סטארט אפ, המניה שלנו מגיבה לתוצאות הרבעוניות. פוקס כבר 16 רבעונים ברציפות מציגה שיפור בתוצאות הרבעוניות והמשקיעים אוהבים את זה".

"אנחנו עושים הכל על מנת לשמור על החברה ולהמשיך ולצמוח ולהגדיל את הערך למשקיעים. השיפור בתוצאות החברה הוא זה שהוביל אותנו להיכנס לאחרונה למדד ת"א 100 והשאיפה שלנו היא להמשיך ולהניח לפני המשקיעים תוצאות טובות. אני לא מכיר אף חברה שהיא לא סטארט אפ, שהשווי שלה בשוק ההון לא נגזר מהתוצאות שלה בפועל".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הנורבגים ירחו את הסירחון של השחיתות ויבחו (ל"ת)
    משה 26/06/2013 11:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אמיתי באמת 26/06/2013 10:05
    הגב לתגובה זו
    פוקס עאלק מותג. מוכרים זבל מסין במחיר זהב. מכנסיים קצרים לנער במחיר 150 ועל זה עושים הנחה של 40% (כאילו אחלה מבצע) ויוצר 90 ש"ח למכנס קצר הכי פשוט שיש שבטח בסין פוקס שילמו עליו 2 ש"ח מקסימום. ככה פוקס מציגים רווחים של הרבה מיליונים כל דו"ח, אז שיפסיק לבלבל את השכל. מוצר דומה באותה רמה שפוקס מוכרת ב 90 ש,ח לאחר הנחה נמכר בדוכנים בשוק ב 20 ש"ח. גזלנים ומטפחי משתמטים (בר רפאלי...) שונא את רשת פוקס.
  • 3.
    יכול להוריד עוד את המחירים (ל"ת)
    טי שרט ב40 ש"ח????? 26/06/2013 09:13
    הגב לתגובה זו
  • רוני , רואה חשבון 26/06/2013 09:42
    הגב לתגובה זו
    פוקס לא מרוויחה מספיק רק בגלל שהקניונים שוחטים אותם בשכירויות , דמי ניהול . גם העיריות שוחטות את פוקס בארנונה . הבחור השמנמן הזה ויזל הוא בסך הכל עבד של הקניונים . הוא יודע את זה אבל הוא חייב לשחק את המשחק .
  • 2.
    רוני , רואה חשבון 26/06/2013 08:06
    הגב לתגובה זו
    כבר 20 שנה הוא מממן בשכירויות מטורפות את הקניונים שחיים על הגב שלו אז ברור שפותחים עוד קניונים . תמשיך לשלם עמו פראייר שכירות מטורפת וימשיכו לפתוח עוד קניונים . במצב נורמלי פוקס היתה יכולה לקנות מאות חנויות ולהיות הבעלים של הנדלן במקום לשלם שכירות ודמי ניהול אתה משלם משכנתא . יבוא יום ופוקס תקרוס הקניונים ימשיכו להביא רשתות מחול ובסוף פוקס תיפול כמו שרשתות אחרות כבר נפלו .
  • 1.
    אנונימי 26/06/2013 07:24
    הגב לתגובה זו
    דיזינגוף רחוב שומם צריך לפתוח חנויות מותגים לכל אורכו של דיזינגוף ולהחיותו. נמאס משמלות כלה במליונים נעליים באלפים ו
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.