הדירוג של בלומברג: הכי יקר לקנות דלק בטורקיה - 9.8 שקל לליטר; היכן ישראל?
אם יש משהו משותף למרבית אוכלוסיית העולם הוא הדאגה מזינוק מחירי מוצרי הבסיס אשר רושש את כיסם של בני מעמד הביניים ומטה, במיוחד במדינות עולם שלישי עם נקודת פתיחה נמוכה משמעותית ממדינות ה-OECD. אחד מהגורמים הישירים והעקיפים לעליית המחירים הוא זינוק מחירי הדלק אשר גורם לרבים לחשוב פעמיים לפני שהם מתניעים את המכונית.
אתר בלומברג ערך השוואה עולמית לרמת מחירי הדלק ב-60 מדינות לפי מחיר הדלק הממוצע ו"הכאב ליד המשאבה", נתון המחשב את כוח הקנייה הנחוץ לרכישת גלון של דלק. בפקיסטן הכי קשה לרכוש דלק והפקיסטני הממוצע מוציא שכר של יותר מיום עבודה שלם על גלון דלק (3.78 ליטר).
האבסורד הנורבגי
המדינה היקרה ביותר לרכישת דלק היא טורקיה בה ליטר דלק עולה 2.64 דולר (9.76 שקל) והיא מדורגת במקום השביעי בקושי הרכישה. במקום השני מדורגת נורבגיה, סוג של אבסורד בהתחשב בכך שמדובר במדינה עתירת משאבי אנרגיה. מחיר ליטר דלק במדינה עולה 2.54 דולר (9.36 שקל), אולם מאחר והשכר במדינה הוא בין הגבוהים בעולם, היא מדורגת במקום ה-51 במדד קושי הרכישה.
הולנד מדורגת במקום השלישי עם מחיר של 2.4 דולר לליטר (8.86 שקל), ובמקום ה-40 בדירוג קושי הרכישה, גם ככה ההולנדים מעדיפים לרכוב על אופניים. במקום הרביעי נמצאת איטליה עם מחיר של 2.35 דולר לליטר (8.67 שקל לליטר) ובמקום ה-31 בדירוג קושי הרכישה. האיטלקים מוציאים בשבוע כ-142 דולר לתדלוק רכבם (כ-524 שקל), סכום השווה לצריכה השבועית על אוכל. פורטוגל סוגרת את החמישייה הפותחת עם מחיר של 2.33 דולר לליטר (8.6 שקל), אך במקום ה-17 בדירוג קושי הרכישה.
בין ה-20 היקרות ביותר
והיכן ממוקמת ישראל? במקום ה-17 עם מחיר של 2.03 דולר לליטר (7.49 שקל) לפי האתר ובמקום ה-34 בדירוג קושי הרכישה. בבלומברג מציינים את מחירי הדלק כאחד הגורמים הבולטים להתפרצותה של המחאה החברתית בקיץ 2011. מהנתונים עולה כי הישראלי מוציא 8.5% מהכנסתו היומית לרכישת גלון דלק (3.78 ליטר), הכנסה המסתכמת בממוצע ב-90 דולר ליום (כ-332 שקל).
ארצות הברית, שנחשבת לזולה ביותר במערב, מדורגת במקום ה-52 מתוך 62 עם מחיר של 87 סנט לליטר (3.21 שקל), ועם מס של 15% בלבד זולה בכ-2.7 שקל לליטר ביחס לממוצע כלל המדינות. בדירוג קושי הרכישה נמצאת ארצות הברית במקום ה-56.
סבסוד נרחב במצרים
והיכן הכי זול לתדלק? קרב 5 המדינות הזולות ביותר, 4 נחשבות למעצמות נפט עולמיות - המדינה החמישית הזולה ביותר היא איחוד האמירויות הערביות עם מחיר של 47 סנט לליטר (1.73 שקל) ומקום 57 בדירוג קושי הרכישה. במקום הרביעי נמצאת מצרים, אשר אינה נחשבת למעצמת נפט עם מחיר של 30 סנט לליטר (1.1 שקל) הנובע מסבסוד נרחב של הממשלה. המדינה הענייה מדורגת במקום ה-26 בדירוג קושי הרכישה.
כווית מדורגת במקום השלישי בקרב המדינות הזולות ביותר עם מחיר של 21 סנט לליטר (77 אגורות) ובמקום ה-59 בדירוג הקושי. ערב הסעודית מדורגת במקום השני עם מחיר של 12 סנט לליטר (44 אגורות) ובמקום ה-58 בדירוג רמת הקושי. המדינה הזולה ביותר ובמקום הנמוך ביותר ברמת קושי הרכישה היא ונצואלה עם מחיר מצחיק של 1.5 סנט לליטר (כ-5 אגורות).
כתבות מעניינות נוספות:
- 6.אין אמת בכתבה 17/02/2013 20:44הגב לתגובה זוהכלילו במחיר ליטר דלק את מס הבלו - מחיר המהווה כ-35 אחוז ממחיר הדלק ... בהמשך לכתבה תעשו כתבה אמיתית יותר - מחיר חבית דלק הוא כ-100 דולר לחבית ... בחבית יש 150 או 200 ליטר ... מכאן מגלים כמה באמת משלמים על מחיר ליטר דלק ... ולמחיר הזה מוסיפים מע"מ , הוצאות שיווק של חברות הדלק , מלאי תפעול וביטוח ... ולא לשכוח - מיסוי ממשלתי - מס הבלו המנפח ישירות את ארנקם של ממשלתנו ...
- זבל לבן 18/02/2013 10:21הגב לתגובה זואכן בישראל ישנו מס על מס במחיר הדלק (מס על הבלו של 35% ובמחיר הסופי בעת התדלוק מוסיפים גם מע"מ, דהיינו כפל מס על אותו מוצר). המדינה מייצרת הכנסה של מיליארדים למדינה משחיטת העסקים והמתדלקי המכוניות.
- 5.למה לא ונצואלה? (ל"ת)מה קשור 17/02/2013 18:02הגב לתגובה זו
- 4.ברק 17/02/2013 16:40הגב לתגובה זוממסים את הדלק במידה נכבדת של מיסים. כניראה שהאוצר מעדיף שהתעשיה תעבור לסין וגם החקלאות. ושכול המובטלים החדשים יקבלו קיצבה על חשבון המיסים של מעמד הביניים וכך למעשה תושג צמיכה שלילית ואז כל העשירים יעזבו את המדינה (לא בגלל המיסים כי הם ממילא לא משלמים הרבה מס). זו התוכנית הסודית של האוצר להשמדת מדינת ישראל. הם יודעים שיותר משתלם כלכלית לסגור את המדינה ולתת אותה לערבים וכול היהודים יצטרכו לבקש מקלט מדיני באירופה וארה"ב.
- 3.תושב ביבילנד 17/02/2013 16:30הגב לתגובה זוכמה שנים אפשר לינסוע רק על דלק=למיסים
- 2.שווה לנסוע לסיני לתדלק לחזור למרכז. (ל"ת)אנונימי 17/02/2013 16:17הגב לתגובה זו
- 1.o.k. 17/02/2013 16:02הגב לתגובה זושיספרו סיפורים לסבתא מחיר הדלק גבוהה בארץ יותר מכל המדינותבעולם פה משלמים עבורהדלק וגם משלמים במשכורת דמי שימוש ברכב
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
