הדירוג של בלומברג: הכי יקר לקנות דלק בטורקיה - 9.8 שקל לליטר; היכן ישראל?
אם יש משהו משותף למרבית אוכלוסיית העולם הוא הדאגה מזינוק מחירי מוצרי הבסיס אשר רושש את כיסם של בני מעמד הביניים ומטה, במיוחד במדינות עולם שלישי עם נקודת פתיחה נמוכה משמעותית ממדינות ה-OECD. אחד מהגורמים הישירים והעקיפים לעליית המחירים הוא זינוק מחירי הדלק אשר גורם לרבים לחשוב פעמיים לפני שהם מתניעים את המכונית.
אתר בלומברג ערך השוואה עולמית לרמת מחירי הדלק ב-60 מדינות לפי מחיר הדלק הממוצע ו"הכאב ליד המשאבה", נתון המחשב את כוח הקנייה הנחוץ לרכישת גלון של דלק. בפקיסטן הכי קשה לרכוש דלק והפקיסטני הממוצע מוציא שכר של יותר מיום עבודה שלם על גלון דלק (3.78 ליטר).
האבסורד הנורבגי
המדינה היקרה ביותר לרכישת דלק היא טורקיה בה ליטר דלק עולה 2.64 דולר (9.76 שקל) והיא מדורגת במקום השביעי בקושי הרכישה. במקום השני מדורגת נורבגיה, סוג של אבסורד בהתחשב בכך שמדובר במדינה עתירת משאבי אנרגיה. מחיר ליטר דלק במדינה עולה 2.54 דולר (9.36 שקל), אולם מאחר והשכר במדינה הוא בין הגבוהים בעולם, היא מדורגת במקום ה-51 במדד קושי הרכישה.
הולנד מדורגת במקום השלישי עם מחיר של 2.4 דולר לליטר (8.86 שקל), ובמקום ה-40 בדירוג קושי הרכישה, גם ככה ההולנדים מעדיפים לרכוב על אופניים. במקום הרביעי נמצאת איטליה עם מחיר של 2.35 דולר לליטר (8.67 שקל לליטר) ובמקום ה-31 בדירוג קושי הרכישה. האיטלקים מוציאים בשבוע כ-142 דולר לתדלוק רכבם (כ-524 שקל), סכום השווה לצריכה השבועית על אוכל. פורטוגל סוגרת את החמישייה הפותחת עם מחיר של 2.33 דולר לליטר (8.6 שקל), אך במקום ה-17 בדירוג קושי הרכישה.
בין ה-20 היקרות ביותר
והיכן ממוקמת ישראל? במקום ה-17 עם מחיר של 2.03 דולר לליטר (7.49 שקל) לפי האתר ובמקום ה-34 בדירוג קושי הרכישה. בבלומברג מציינים את מחירי הדלק כאחד הגורמים הבולטים להתפרצותה של המחאה החברתית בקיץ 2011. מהנתונים עולה כי הישראלי מוציא 8.5% מהכנסתו היומית לרכישת גלון דלק (3.78 ליטר), הכנסה המסתכמת בממוצע ב-90 דולר ליום (כ-332 שקל).
ארצות הברית, שנחשבת לזולה ביותר במערב, מדורגת במקום ה-52 מתוך 62 עם מחיר של 87 סנט לליטר (3.21 שקל), ועם מס של 15% בלבד זולה בכ-2.7 שקל לליטר ביחס לממוצע כלל המדינות. בדירוג קושי הרכישה נמצאת ארצות הברית במקום ה-56.
סבסוד נרחב במצרים
והיכן הכי זול לתדלק? קרב 5 המדינות הזולות ביותר, 4 נחשבות למעצמות נפט עולמיות - המדינה החמישית הזולה ביותר היא איחוד האמירויות הערביות עם מחיר של 47 סנט לליטר (1.73 שקל) ומקום 57 בדירוג קושי הרכישה. במקום הרביעי נמצאת מצרים, אשר אינה נחשבת למעצמת נפט עם מחיר של 30 סנט לליטר (1.1 שקל) הנובע מסבסוד נרחב של הממשלה. המדינה הענייה מדורגת במקום ה-26 בדירוג קושי הרכישה.
כווית מדורגת במקום השלישי בקרב המדינות הזולות ביותר עם מחיר של 21 סנט לליטר (77 אגורות) ובמקום ה-59 בדירוג הקושי. ערב הסעודית מדורגת במקום השני עם מחיר של 12 סנט לליטר (44 אגורות) ובמקום ה-58 בדירוג רמת הקושי. המדינה הזולה ביותר ובמקום הנמוך ביותר ברמת קושי הרכישה היא ונצואלה עם מחיר מצחיק של 1.5 סנט לליטר (כ-5 אגורות).
כתבות מעניינות נוספות:
- 6.אין אמת בכתבה 17/02/2013 20:44הגב לתגובה זוהכלילו במחיר ליטר דלק את מס הבלו - מחיר המהווה כ-35 אחוז ממחיר הדלק ... בהמשך לכתבה תעשו כתבה אמיתית יותר - מחיר חבית דלק הוא כ-100 דולר לחבית ... בחבית יש 150 או 200 ליטר ... מכאן מגלים כמה באמת משלמים על מחיר ליטר דלק ... ולמחיר הזה מוסיפים מע"מ , הוצאות שיווק של חברות הדלק , מלאי תפעול וביטוח ... ולא לשכוח - מיסוי ממשלתי - מס הבלו המנפח ישירות את ארנקם של ממשלתנו ...
- זבל לבן 18/02/2013 10:21הגב לתגובה זואכן בישראל ישנו מס על מס במחיר הדלק (מס על הבלו של 35% ובמחיר הסופי בעת התדלוק מוסיפים גם מע"מ, דהיינו כפל מס על אותו מוצר). המדינה מייצרת הכנסה של מיליארדים למדינה משחיטת העסקים והמתדלקי המכוניות.
- 5.למה לא ונצואלה? (ל"ת)מה קשור 17/02/2013 18:02הגב לתגובה זו
- 4.ברק 17/02/2013 16:40הגב לתגובה זוממסים את הדלק במידה נכבדת של מיסים. כניראה שהאוצר מעדיף שהתעשיה תעבור לסין וגם החקלאות. ושכול המובטלים החדשים יקבלו קיצבה על חשבון המיסים של מעמד הביניים וכך למעשה תושג צמיכה שלילית ואז כל העשירים יעזבו את המדינה (לא בגלל המיסים כי הם ממילא לא משלמים הרבה מס). זו התוכנית הסודית של האוצר להשמדת מדינת ישראל. הם יודעים שיותר משתלם כלכלית לסגור את המדינה ולתת אותה לערבים וכול היהודים יצטרכו לבקש מקלט מדיני באירופה וארה"ב.
- 3.תושב ביבילנד 17/02/2013 16:30הגב לתגובה זוכמה שנים אפשר לינסוע רק על דלק=למיסים
- 2.שווה לנסוע לסיני לתדלק לחזור למרכז. (ל"ת)אנונימי 17/02/2013 16:17הגב לתגובה זו
- 1.o.k. 17/02/2013 16:02הגב לתגובה זושיספרו סיפורים לסבתא מחיר הדלק גבוהה בארץ יותר מכל המדינותבעולם פה משלמים עבורהדלק וגם משלמים במשכורת דמי שימוש ברכב

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
