דירוג

הדירוג של בלומברג: הכי יקר לקנות דלק בטורקיה - 9.8 שקל לליטר; היכן ישראל?

האתר דירג את מחיר הדלק והקושי ברכישתו ב-60 מדינות. איפה תעבדו יותר מיום שלם עבור גלון דלק? היכן תשלמו 5 אג' לליטר?
לירן סהר | (7)

אם יש משהו משותף למרבית אוכלוסיית העולם הוא הדאגה מזינוק מחירי מוצרי הבסיס אשר רושש את כיסם של בני מעמד הביניים ומטה, במיוחד במדינות עולם שלישי עם נקודת פתיחה נמוכה משמעותית ממדינות ה-OECD. אחד מהגורמים הישירים והעקיפים לעליית המחירים הוא זינוק מחירי הדלק אשר גורם לרבים לחשוב פעמיים לפני שהם מתניעים את המכונית.

אתר בלומברג ערך השוואה עולמית לרמת מחירי הדלק ב-60 מדינות לפי מחיר הדלק הממוצע ו"הכאב ליד המשאבה", נתון המחשב את כוח הקנייה הנחוץ לרכישת גלון של דלק. בפקיסטן הכי קשה לרכוש דלק והפקיסטני הממוצע מוציא שכר של יותר מיום עבודה שלם על גלון דלק (3.78 ליטר).

האבסורד הנורבגי

המדינה היקרה ביותר לרכישת דלק היא טורקיה בה ליטר דלק עולה 2.64 דולר (9.76 שקל) והיא מדורגת במקום השביעי בקושי הרכישה. במקום השני מדורגת נורבגיה, סוג של אבסורד בהתחשב בכך שמדובר במדינה עתירת משאבי אנרגיה. מחיר ליטר דלק במדינה עולה 2.54 דולר (9.36 שקל), אולם מאחר והשכר במדינה הוא בין הגבוהים בעולם, היא מדורגת במקום ה-51 במדד קושי הרכישה.

הולנד מדורגת במקום השלישי עם מחיר של 2.4 דולר לליטר (8.86 שקל), ובמקום ה-40 בדירוג קושי הרכישה, גם ככה ההולנדים מעדיפים לרכוב על אופניים. במקום הרביעי נמצאת איטליה עם מחיר של 2.35 דולר לליטר (8.67 שקל לליטר) ובמקום ה-31 בדירוג קושי הרכישה. האיטלקים מוציאים בשבוע כ-142 דולר לתדלוק רכבם (כ-524 שקל), סכום השווה לצריכה השבועית על אוכל. פורטוגל סוגרת את החמישייה הפותחת עם מחיר של 2.33 דולר לליטר (8.6 שקל), אך במקום ה-17 בדירוג קושי הרכישה.

בין ה-20 היקרות ביותר

והיכן ממוקמת ישראל? במקום ה-17 עם מחיר של 2.03 דולר לליטר (7.49 שקל) לפי האתר ובמקום ה-34 בדירוג קושי הרכישה. בבלומברג מציינים את מחירי הדלק כאחד הגורמים הבולטים להתפרצותה של המחאה החברתית בקיץ 2011. מהנתונים עולה כי הישראלי מוציא 8.5% מהכנסתו היומית לרכישת גלון דלק (3.78 ליטר), הכנסה המסתכמת בממוצע ב-90 דולר ליום (כ-332 שקל).

ארצות הברית, שנחשבת לזולה ביותר במערב, מדורגת במקום ה-52 מתוך 62 עם מחיר של 87 סנט לליטר (3.21 שקל), ועם מס של 15% בלבד זולה בכ-2.7 שקל לליטר ביחס לממוצע כלל המדינות. בדירוג קושי הרכישה נמצאת ארצות הברית במקום ה-56.

סבסוד נרחב במצרים

והיכן הכי זול לתדלק? קרב 5 המדינות הזולות ביותר, 4 נחשבות למעצמות נפט עולמיות - המדינה החמישית הזולה ביותר היא איחוד האמירויות הערביות עם מחיר של 47 סנט לליטר (1.73 שקל) ומקום 57 בדירוג קושי הרכישה. במקום הרביעי נמצאת מצרים, אשר אינה נחשבת למעצמת נפט עם מחיר של 30 סנט לליטר (1.1 שקל) הנובע מסבסוד נרחב של הממשלה. המדינה הענייה מדורגת במקום ה-26 בדירוג קושי הרכישה.

כווית מדורגת במקום השלישי בקרב המדינות הזולות ביותר עם מחיר של 21 סנט לליטר (77 אגורות) ובמקום ה-59 בדירוג הקושי. ערב הסעודית מדורגת במקום השני עם מחיר של 12 סנט לליטר (44 אגורות) ובמקום ה-58 בדירוג רמת הקושי. המדינה הזולה ביותר ובמקום הנמוך ביותר ברמת קושי הרכישה היא ונצואלה עם מחיר מצחיק של 1.5 סנט לליטר (כ-5 אגורות).

כתבות מעניינות נוספות:

בועה שמתפוצצת? לפי הלמ"ס - מחירי דירות 4.5 חדרים בת"א ירדו 13% ב-Q4

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אין אמת בכתבה 17/02/2013 20:44
    הגב לתגובה זו
    הכלילו במחיר ליטר דלק את מס הבלו - מחיר המהווה כ-35 אחוז ממחיר הדלק ... בהמשך לכתבה תעשו כתבה אמיתית יותר - מחיר חבית דלק הוא כ-100 דולר לחבית ... בחבית יש 150 או 200 ליטר ... מכאן מגלים כמה באמת משלמים על מחיר ליטר דלק ... ולמחיר הזה מוסיפים מע"מ , הוצאות שיווק של חברות הדלק , מלאי תפעול וביטוח ... ולא לשכוח - מיסוי ממשלתי - מס הבלו המנפח ישירות את ארנקם של ממשלתנו ...
  • זבל לבן 18/02/2013 10:21
    הגב לתגובה זו
    אכן בישראל ישנו מס על מס במחיר הדלק (מס על הבלו של 35% ובמחיר הסופי בעת התדלוק מוסיפים גם מע"מ, דהיינו כפל מס על אותו מוצר). המדינה מייצרת הכנסה של מיליארדים למדינה משחיטת העסקים והמתדלקי המכוניות.
  • 5.
    למה לא ונצואלה? (ל"ת)
    מה קשור 17/02/2013 18:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ברק 17/02/2013 16:40
    הגב לתגובה זו
    ממסים את הדלק במידה נכבדת של מיסים. כניראה שהאוצר מעדיף שהתעשיה תעבור לסין וגם החקלאות. ושכול המובטלים החדשים יקבלו קיצבה על חשבון המיסים של מעמד הביניים וכך למעשה תושג צמיכה שלילית ואז כל העשירים יעזבו את המדינה (לא בגלל המיסים כי הם ממילא לא משלמים הרבה מס). זו התוכנית הסודית של האוצר להשמדת מדינת ישראל. הם יודעים שיותר משתלם כלכלית לסגור את המדינה ולתת אותה לערבים וכול היהודים יצטרכו לבקש מקלט מדיני באירופה וארה"ב.
  • 3.
    תושב ביבילנד 17/02/2013 16:30
    הגב לתגובה זו
    כמה שנים אפשר לינסוע רק על דלק=למיסים
  • 2.
    שווה לנסוע לסיני לתדלק לחזור למרכז. (ל"ת)
    אנונימי 17/02/2013 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    o.k. 17/02/2013 16:02
    הגב לתגובה זו
    שיספרו סיפורים לסבתא מחיר הדלק גבוהה בארץ יותר מכל המדינותבעולם פה משלמים עבורהדלק וגם משלמים במשכורת דמי שימוש ברכב
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.