הדירוג של בלומברג: הכי יקר לקנות דלק בטורקיה - 9.8 שקל לליטר; היכן ישראל?
אם יש משהו משותף למרבית אוכלוסיית העולם הוא הדאגה מזינוק מחירי מוצרי הבסיס אשר רושש את כיסם של בני מעמד הביניים ומטה, במיוחד במדינות עולם שלישי עם נקודת פתיחה נמוכה משמעותית ממדינות ה-OECD. אחד מהגורמים הישירים והעקיפים לעליית המחירים הוא זינוק מחירי הדלק אשר גורם לרבים לחשוב פעמיים לפני שהם מתניעים את המכונית.
אתר בלומברג ערך השוואה עולמית לרמת מחירי הדלק ב-60 מדינות לפי מחיר הדלק הממוצע ו"הכאב ליד המשאבה", נתון המחשב את כוח הקנייה הנחוץ לרכישת גלון של דלק. בפקיסטן הכי קשה לרכוש דלק והפקיסטני הממוצע מוציא שכר של יותר מיום עבודה שלם על גלון דלק (3.78 ליטר).
האבסורד הנורבגי
המדינה היקרה ביותר לרכישת דלק היא טורקיה בה ליטר דלק עולה 2.64 דולר (9.76 שקל) והיא מדורגת במקום השביעי בקושי הרכישה. במקום השני מדורגת נורבגיה, סוג של אבסורד בהתחשב בכך שמדובר במדינה עתירת משאבי אנרגיה. מחיר ליטר דלק במדינה עולה 2.54 דולר (9.36 שקל), אולם מאחר והשכר במדינה הוא בין הגבוהים בעולם, היא מדורגת במקום ה-51 במדד קושי הרכישה.
הולנד מדורגת במקום השלישי עם מחיר של 2.4 דולר לליטר (8.86 שקל), ובמקום ה-40 בדירוג קושי הרכישה, גם ככה ההולנדים מעדיפים לרכוב על אופניים. במקום הרביעי נמצאת איטליה עם מחיר של 2.35 דולר לליטר (8.67 שקל לליטר) ובמקום ה-31 בדירוג קושי הרכישה. האיטלקים מוציאים בשבוע כ-142 דולר לתדלוק רכבם (כ-524 שקל), סכום השווה לצריכה השבועית על אוכל. פורטוגל סוגרת את החמישייה הפותחת עם מחיר של 2.33 דולר לליטר (8.6 שקל), אך במקום ה-17 בדירוג קושי הרכישה.
בין ה-20 היקרות ביותר
והיכן ממוקמת ישראל? במקום ה-17 עם מחיר של 2.03 דולר לליטר (7.49 שקל) לפי האתר ובמקום ה-34 בדירוג קושי הרכישה. בבלומברג מציינים את מחירי הדלק כאחד הגורמים הבולטים להתפרצותה של המחאה החברתית בקיץ 2011. מהנתונים עולה כי הישראלי מוציא 8.5% מהכנסתו היומית לרכישת גלון דלק (3.78 ליטר), הכנסה המסתכמת בממוצע ב-90 דולר ליום (כ-332 שקל).
ארצות הברית, שנחשבת לזולה ביותר במערב, מדורגת במקום ה-52 מתוך 62 עם מחיר של 87 סנט לליטר (3.21 שקל), ועם מס של 15% בלבד זולה בכ-2.7 שקל לליטר ביחס לממוצע כלל המדינות. בדירוג קושי הרכישה נמצאת ארצות הברית במקום ה-56.
סבסוד נרחב במצרים
והיכן הכי זול לתדלק? קרב 5 המדינות הזולות ביותר, 4 נחשבות למעצמות נפט עולמיות - המדינה החמישית הזולה ביותר היא איחוד האמירויות הערביות עם מחיר של 47 סנט לליטר (1.73 שקל) ומקום 57 בדירוג קושי הרכישה. במקום הרביעי נמצאת מצרים, אשר אינה נחשבת למעצמת נפט עם מחיר של 30 סנט לליטר (1.1 שקל) הנובע מסבסוד נרחב של הממשלה. המדינה הענייה מדורגת במקום ה-26 בדירוג קושי הרכישה.
כווית מדורגת במקום השלישי בקרב המדינות הזולות ביותר עם מחיר של 21 סנט לליטר (77 אגורות) ובמקום ה-59 בדירוג הקושי. ערב הסעודית מדורגת במקום השני עם מחיר של 12 סנט לליטר (44 אגורות) ובמקום ה-58 בדירוג רמת הקושי. המדינה הזולה ביותר ובמקום הנמוך ביותר ברמת קושי הרכישה היא ונצואלה עם מחיר מצחיק של 1.5 סנט לליטר (כ-5 אגורות).
כתבות מעניינות נוספות:
- 6.אין אמת בכתבה 17/02/2013 20:44הגב לתגובה זוהכלילו במחיר ליטר דלק את מס הבלו - מחיר המהווה כ-35 אחוז ממחיר הדלק ... בהמשך לכתבה תעשו כתבה אמיתית יותר - מחיר חבית דלק הוא כ-100 דולר לחבית ... בחבית יש 150 או 200 ליטר ... מכאן מגלים כמה באמת משלמים על מחיר ליטר דלק ... ולמחיר הזה מוסיפים מע"מ , הוצאות שיווק של חברות הדלק , מלאי תפעול וביטוח ... ולא לשכוח - מיסוי ממשלתי - מס הבלו המנפח ישירות את ארנקם של ממשלתנו ...
- זבל לבן 18/02/2013 10:21הגב לתגובה זואכן בישראל ישנו מס על מס במחיר הדלק (מס על הבלו של 35% ובמחיר הסופי בעת התדלוק מוסיפים גם מע"מ, דהיינו כפל מס על אותו מוצר). המדינה מייצרת הכנסה של מיליארדים למדינה משחיטת העסקים והמתדלקי המכוניות.
- 5.למה לא ונצואלה? (ל"ת)מה קשור 17/02/2013 18:02הגב לתגובה זו
- 4.ברק 17/02/2013 16:40הגב לתגובה זוממסים את הדלק במידה נכבדת של מיסים. כניראה שהאוצר מעדיף שהתעשיה תעבור לסין וגם החקלאות. ושכול המובטלים החדשים יקבלו קיצבה על חשבון המיסים של מעמד הביניים וכך למעשה תושג צמיכה שלילית ואז כל העשירים יעזבו את המדינה (לא בגלל המיסים כי הם ממילא לא משלמים הרבה מס). זו התוכנית הסודית של האוצר להשמדת מדינת ישראל. הם יודעים שיותר משתלם כלכלית לסגור את המדינה ולתת אותה לערבים וכול היהודים יצטרכו לבקש מקלט מדיני באירופה וארה"ב.
- 3.תושב ביבילנד 17/02/2013 16:30הגב לתגובה זוכמה שנים אפשר לינסוע רק על דלק=למיסים
- 2.שווה לנסוע לסיני לתדלק לחזור למרכז. (ל"ת)אנונימי 17/02/2013 16:17הגב לתגובה זו
- 1.o.k. 17/02/2013 16:02הגב לתגובה זושיספרו סיפורים לסבתא מחיר הדלק גבוהה בארץ יותר מכל המדינותבעולם פה משלמים עבורהדלק וגם משלמים במשכורת דמי שימוש ברכב
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
