רפורמה במערכת חינוך: יישום חוק חינוך חינם מגיל 3 אושר הערב בממשלה
בתום מו"מ פוליטי ארוך שהתפרס על פני הלילה והבוקר וכלל גם עימותים בין שרי הממשלה, עבר הערב חוק יישום חינוך חובה חינם מגיל 3 ברוב של 21 שרים מול 8 מתנגדים. נתניהו אמר במסיבת העיתונאים שלוותה להחלטה כי ""זוהי החלטה היסטורית שמשנה סדרי עדיפויות. שנת 2012 היא שנת החינוך והביטחון. צה"ל הוא מגן המדינה ולכן הוספנו לו תקציב".
בבסיס המחלוקת עמד הקיצוץ הרוחבי בשיעור של 4% בכל משרדי הממשלה. המתנגדים העיקריים היו שר הביטחון, אהוד ברק, שר החוץ, ביגדור ליברמן ושר הפנים אלי ישי. לאחר שהושג הסכם עם שרי ש"ס לגבי ביטול קיצוצים בכמה סעיפים שתחת שליטתם נפתחה הדרך לעבר האישור.
בלשכתו של נתניהו הפעילו בסוף השבוע לחצים על השרים כדי שיתמכו בעסקת החבילה. לראש הממשלה בנימין נתניהו יהיה קשה להעביר את ההחלטה באישור ההמשלה זאת כוון שהשרים של מפלגות ישראל ביתנו, ש"ס והעצמאות הודיעו כי לא יתמכו במהלך.
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הבהיר שלא ייתמול בקיצוץ רוחבי זאת כל עוד הקיצוץ במשרד הביטחון לא יועמק. עוד דורש ליברמן לקבוע קריטריון לפיו חינוך חינם יוענק רק לילדי הורים ששירתו בצה"ל.
בין האירועים הבולטים בעניין זה, היתה עמדת הרמטכ"ל, בני גנץ, שחשש מפני הקיצוץ הגדול בתקציב הביטחון ואמר כי "מוכרים את צה"ל בזול". דרישת השר ליברמן כי ההטבה תינתן רק ליוצאי צבא לא קיבלה תמיכה מהגורמים המחליטים. יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ' קראה לשרי הממשלה להצביע נגד: "הקיצוץ ינחית מכה אנושה על מערכת הבריאות הקורסת, על החינוך, ועל ביטחון הפנים ויפגע בחלשים ביותר. כיוון שזהו קיצוץ בבסיס התקציב הוא קיצוץ לתמיד, ולכן יגדיל באופן בלתי נסבל את הפערים בחברה".
- 3.נאוה 09/01/2012 13:22הגב לתגובה זויואיל רה" מ להפסיק להיות בלון נפוח ישלמו ההורים 1000שח והממשלה תסבסד 2000שח ככה נשלם פחות בתחומי הקיצוץ הרוחבי אם למר גנץ חסר כסף יזיז את גיל הפרישה שלא במערך הלוחם 2-3 שנים קדימה וימצא אוצר יום טוב לכולם במדינת חלם
- 2.אלי 08/01/2012 22:17הגב לתגובה זומה לעשות, האיש עושה ועושה, אבל חבורת חדלי אישים בהם עיתונאים, פרסומאים ועוד מיליונרים למינהם - תוקפים את ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה לנו אי פעם! כן, גם טוב בהרבה מבגין!
- טווח ארוך 09/01/2012 11:11הגב לתגובה זומסכים-בנימין נתניהו ראש הממשלה הכי טוב שהיה למדינת ישראל וגם בעל האיקיו הכי גבוה בכנסת ,חבל שלא מספרים לציבור שהוא נבחר לאחד האנשים בעלי האיקיו הגבוהים בעולם היום.
- יעקב 09/01/2012 07:25הגב לתגובה זוביבי הוא ראש הממשלה הכי טוב שהיה למדינת ישראל. אולמרט לקח שוחד , שרון החזיר שטחים וכדומה,
- 1.לזרוק את הדוח לפח 08/01/2012 13:49הגב לתגובה זוניצל את הדוח החפוז להטיל מס על הבורסה ולפגע בצבור הכל יתמסמס ורק ישאר המס. לא הסתפקו בכך ונטנו פטורים לבעלי קרקעות שיבנו . בעלי קרקע בגוש הגדול מוכרים דירות במליוני שקלים הם מחזיקים בקרקע של ירושה שעליה מס מופחת כי הם מחזיקים בקרקע 50 שנה לפחות הם ימכרו את הדירות פאר למליונרים בחול וגם לא ישלמו מס. אזי למי זה הועיל? הם אישרו את הטמטום הזה בועדת הכספים המדינה נותנת פרס לעשירים. שום דבר לא השתנה פה. לבטל את הפטור הזה שאושר בועדת הכספים ועוד המצביעים אמרו שהם יודעים שזה לא יועיל ולא יזיק. זה יזיק למדינה . חכמים על העם המסכן שהשקיע בבורסה. למליונרים וכרישי הנדלן הם נותנים פטורים. כל אחד יצא שם ברווח של 3 מליון לפחות ולא ישלם שקל מס!!!!. אז מתפלאים שהעם רוצה להשקיע בדירות?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
