אבנר ארד מנכל משק אנרגיה
צילום: ליאת לרנר
דוחות

משק אנרגיה: עלייה של 35% בהכנסות במחצית השנה, התקדמות בפרויקטי דליה

החברה רשמה גידול של 35% בהכנסות ל-64 מיליון שקל מהפרויקטים המתחדשים, לצד חתימה על הסכמי הקמה לשתי תחנות כוח חדשות בעלות כוללת של כ-7.1 מיליארד שקל

צלי אהרון |


משק אנרגיה משק אנרגיה 4.42%  , אשר מחזיקה ב"דליה" ועוסקת ביזום ותפעול מתקני יצור חשמל מאנרגיה סולארית בישראל - מסכמת את המחצית הראשונה של השנה הנוכחית ומציגה המשך צמיחה בפעילות, גם בתחום האנרגיה המתחדשת וגם דרך החזקתה בדליה אנרגיה. 

הכנסות החברה מהפרויקטים הסולאריים עלו בכ-35% והסתכמו בכ-64 מיליון שקל, בעיקר בזכות הפעלה של ארבעה פרויקטים חדשים. תזרים ה־FFO מהפרויקטים הסולאריים עלה במחצית הראשונה ב-11% לכ-35 מיליון שקל, ובחברה מציינים כי עד סוף 2026 צפויים להתחבר עוד שבעה פרויקטים שיתרמו לשורת ההכנסות והתזרים.

מבחינת נתונים פיננסיים במאזן: סעיף המזומנים ושווי המזומנים של החברה גדל לסכום של כ396 מיליון שקל - פי 4 מהסכום בתקופה המקבילה אשתקד. סעיף הלקוחות (אשר מבטא את גידול העסקאות מול לקוחות, גדל כמעט פי 2 והסתכם בכ-28 מיליון שקל.

במקביל, דליה אנרגיה - שבה מחזיקה משק אנרגיה, ממשיכה לקדם את הקמת תחנות הכוח החדשות. תחנת "אבשל", בהיקף ייצור של כ-850 מגה-וואט, נבנית במסגרת הסכם EPC בהיקף של כ-3.3 מיליארד שקל וצפויה להתחיל לפעול באמצע 2029. תחנת "דליה 2", בהשקעה של כ-3.8 מיליארד שקל, מיועדת להיכנס לפעולה כבר בסוף 2028. 

על פי ההערכות, עלויות ההקמה של שתי התחנות יהיו נמוכות בכמיליארד שקל מהתחזיות המוקדמות, מהלך שצפוי לשפר את הרווחיות של דליה ולהתגלגל מעלה למשק אנרגיה. ככל הנראה, המהלכים מצביעים על אסטרטגיה כפולה - הרחבת יכולת ייצור חשמל בקנה מידה גדול לצד צמיחה הדרגתית באנרגיה מתחדשת.

שיפור ניכר בתוצאות 

בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, חל שיפור משמעותי במצבה הפיננסי של משק אנרגיה: ההכנסות מהפרויקטים המתחדשים כאמור עלו בכ-35%, ואילו סעיף המזומנים ושווי המזומנים קפץ פי ארבעה והגיע ל-396 מיליון שקל. גם סעיף הלקוחות כמעט הוכפל, מה שמעיד על גידול בפעילות העסקית והיקפי ההתקשרויות.במקביל, יש לזכור כי פרויקטים בהיקפים של מיליארדי שקלים - כמו תחנת "אבשל" (3.3 מיליארד שקל) ו"דליה 2" (3.8 מיליארד שקל). מצביעים על ניהול מימון מורכב יחסית. מדובר לרוב בשילוב בין אשראי בנקאי, הנפקות אג"ח או שיתופי פעולה עם גופים מוסדיים. 

מעבר לכך, הרחבת היקף תחנות הכוח מתיישבת עם הצורך הגובר של משק החשמל: הביקושים לחשמל ממשיכים לעלות בקצב מהיר, בין היתר בשל גידול האוכלוסייה, פיתוח תעשיות עתירות אנרגיה והתחייבויות להפחתת פליטות מזהמים. תחנות כוח חדשות, לצד פרויקטים סולאריים, תורמות להבטחת יציבות האספקה ולהתאמת משק החשמל ליעדי המעבר לאנרגיה מתחדשת בשנים הקרובות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שווי שוק, הון עצמי ומה עשתה המניה?

שווי השוק של החברה עומד על כ-3.1 מיליארד שקל. הונה העצמי נאמד בכ-2.5 מיליארד. המניה עלתה מתחילת השנה בכ-68%. וב-12 החודשים האחרונים בכ-71%. 



יהיה מעניין להמשיך ולראות האם ומתי יתממשו התכניות של החברה, ואיך תגיב המניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.