מערכת ההשקיה של N-Drip
צילום: סיון פרג'

אמון מנסיכות ליכטנשטיין: N-Drip השלימה סבב גיוס של 44 מיליון ד'

חברת האגריטק הישראלית, המפתחת טכנולוגיית השקיה, השלימה סבב גיוס סיד בהובלת חברת האחזקות של הנסיכות האירופאית, בו השתתפו גם בתי ההשקעות המילטון ליין ו-Natural Ventures
איתן גרסטנפלד |

חברת האגריטק הישראלית N-Drip, המפתחת טכנולוגיית השקיה, השלימה סבב גיוס C בהיקף של 44 מיליון דולר. את הסבב הובילה חברת האחזקות של נסיכות ליכטנשטיין, והשתתפו בו גם בתי ההשקעות המילטון ליין ו-Natural Ventures.

N-Drip מחזיקה במגוון פטנטים ברחבי העולם המאפשרים לחקלאים המשקים בהצפה, לעבור למערכת השקייה יעילה ומדוייקת הפועלת באמצעות כוח הכבידה בלבד, ללא שימוש באנרגיה חיצונית, וללא שימוש בפילטרים מבוססי לחץ.  החברה, המעסיקה כ-100 עובדים, פועלת ב-17 מדינות, עם דגש מיוחד על ארה"ב, הודו ואוסטרליה. יו"ר החברה הוא פרופסור אורי שני, לשעבר ראש רשות המים בישראל, שגם פיתח את המערכות שלה.

כחלק מהפתרון בשטח, N-Drip פיתחה גם את N-Drip Connect, מערכת תומכת החלטות המבוססת על חיישן ייחודי. המערכת מאפשרת לחקלאי ולמשתמשים נוספים לבצע ניטור מתמשך של השדה. היא מספקת המלצות בזמן אמת לגבי השקיה ודשן, ומציעה אמצעים נוספים למיצוי השימוש במים ודשנים. המערכת יכולה גם לחזות את הייבול הצפוי, כשישה שבועות לפני הקציר המתוכנן. למרות שהחיישן נמכר בדרך כלל עם ציוד ההשקיה N-Drip, החיישן עובד באותה מידה עם כל צורה של השקיה ומשווק גם כפתרון עצמאי.

עד כה גייסה החברה כ-80 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים ופיננסיים בארה"ב, אירופה ובישראל. בין המשקיעים ניתן למנות את מייסדי החברה, תאגיד גרנות שהוביל את הסיבוב הקודם, קרן השקעות אימפקט ברידג'ס ישראל, חברת מצרפלסט, קיבוץ עין חרוד RDC, קבוצת משקיעים פרטיים אמריקאיים ועוד.

יוהנס מרן, מנכ"ל ושותף מנהל של קבוצת ליכטנשטיין: "אנו מצפים לסייע ל-N-Drip באימוץ העולמי של טכנולוגיית ההשקיה שלה, במיוחד בגידולי אורז. הטכנולוגיה של N-Drip משתלבת היטב עם יצרנית האורז העולמית RiceTec וטכנולוגיית גידולי האורז שלה. אנו מאמינים שלשילוב של שתי הטכנולוגיות הללו יש את הכוח לשנות את אופן גידול האורז ולבטל באופן מהותי את טביעת הרגל הפחמנית השלילית של גידולי אורז. RiceTec כבר מפתחת פרויקטים עם N-Drip בשדות האורז שלנו". כחלק מסבב הגיוס הנוכחי, N-Drip ו-RiceTec חתמו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי לשיווק הטכנולוגיות של N-Drip בשדות אורז בארה"ב, הודו ובמקומות נוספים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.