סין משנה את המדיניות המונטארית בחודש האחרון- והשווקים טסים

4 שנים לאחר נאום "דרקוני האינפלציה" של ביל גרוס, האם אנחנו לפני התפרצות אינפלציונית, והאם זה דווקא הזמן הטוב ביותר להיות בשווקים?
עמית טל, צילום: Bizportal
כאשר מדדי המניות הפכו להיות תלויים כמעט לחלוטין במדיניותם של הבנקים המרכזיים, נראה שחשוב במיוחד לעקוב ולנתח כל שינוי ואפילו הקטן ביותר במדיניות של הבנקים. בעוד שרוב המשקיעים והתקשורת מתרכזת בפד' שאמור להתחיל לצמצם את המאזן העצום שצבר במהלך שנות המשבר, נראה כי ההחלטות שמגיעות מסין, הכלכלה ה-2 בגודלה בעולם משפיעות הרבה יותר.
טרנד ה-"Reflation", כלומר החזרה של הצפי האינפלציוני לשווקים חזר לתפוס תאוצה בחודש האחרון. הביטויים העיקרים לטרנד הנוכחי הם: עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות, הסטות כספים למניות ערך ממניות צמיחה, והתחזקות הדולר. מי שנהנה במיוחד מהטרנד הנ"ל הוא מדד הראסל 2000, המרכז את המניות הקטנות בארה"ב, שחווה החודש זינוק אדיר של מעל 12% לשיא כל הזמנים. לטרנד הזה יש מקור אחד: שינוי המדיניות בסין.
בסופ"ש האחרון הודיעו הרשויות בסין כי בכוונתם להוריד לראשונה מזה שנתיים את יחס הרזרבה הנדרש מהבנקים המרכזיים במדינה, מהלך שצפוי להזרים כ-700 מיליארד יואן לשווקים, דבר שצפוי לתמוך מחדש בכלכלה הסינית. כמה זה קריטי לעולם? מ-2008 סין היא יצרנית החוב הגדולה בעולם, ובעולם שצמיחה תלויה בכמות החובות ההודעה על הקלה במתן אשראי הינה חיובית במיוחד.
כמות החובות של משקי הבית והחברות המסחריות בסין ב-30 שנה האחרונות: זינוק חד משנת 2008
אבל זה לא הכל: המהלך הנוכחי מצטרף להודעה מתחילת חודש ספטמבר של הממשל על נטישת המלחמה של הבנק המרכזי מול סוחרי השורט על המטבע המקומי (לכתבה המלאה). כזכור, בשנה האחרונה הבנק המרכזי התערב משמעותית בשער החליפין של המטבע המקומי במטרה למנוע מסוחרי השורט להפיל את המטבע. אחת הדרכים לעלות את שער היואן היא באמצעות הורדת התשואות על אגרות החוב האמריקניות (פער ריביות גדול יגרור נטישה לעבר הדולר), ולכן סין השתמשה ברזרבות המט"ח האדירות שלו והפכה מתחילת 2017 לקונה הגדולה ביותר של אג"ח אמריקני, דבר שהוריד את התשואה ותרם להתחזקות היואן.
מיום ההכרזה (8 בספטמבר) על נטישת המלחמה בשוק המט"ח מצד הממשל הסיני השווקים שינו כיוון: התשואה באגרות החוב האמריקניות זינקו לרמה של 2.35% (מרמה של 2% בלבד), הדולר שינה כיוון בהתאם, וגל אינפלציוני הציף את השווקים.
הדולר אינדקס בעולם מול הדולר-יואן: החלטת סין מהווה שינוי כלל המשחק בשוקי המט"ח:
מדד הראסל 2000 מרגע ההודעה: זינוק אדיר!
אבל למה הדבר יוצר טרנד אינפלציוני?
בעולם מעוות שבו הבנק השלישי בגודלו בעולם, הבנק המרכזי היפני, קונה כל אגרת חוב לתקופה של 10 שנים שמגיעה לתשואה של 0.1%, זינוק בתשואות האמריקניות מחייב את הבנק המרכזי להזרים כסף והרבה, ושכמות הכסף גדלה בהרבה מעל התוצר- מתחילה אינפלציה.
ההתפרצות הנוכחית במדדים מזכירה מאוד את התקופה לאחר בחירות של הנשיא טראמפ: זינוק בתשואות האג"ח, זינוק במדד הראסל 2000 ומדד הטכנולוגיה חלש ביחס לסקטורים האחרים. "ראלי טראמפ" בזמנו נעצר בזכות מדיניות מונטארית מרסנת בסין. עתה שהממשל בסין משחרר את ברזי הכסף הזול, הראלי מתחדש.

למעשה השווקים נכנסו מחדש ללולאת האינפלציה: תשואת אג"ח ארצות הברית מזנקת -->התשואות במדינות המדפיסות כסף מזנקות גם--> הבנקים המרכזיים נדרשים להזרים הרבה כסף--> השווקים עולים ואיתם התשואות-->חוזרים לתחילת המעגל. המעגל האינסופי הזה יכול בקלות לעורר אינפלציה גבוהה ואף היפר אינפלציה. בנובמבר האחרון, התהליך הנ"ל הוביל קפיצה של האינפלציה מרמה אפסית לרמה הקרובה ל-2%. האם נראה קפיצה כזו בחודשים הקרובים?

מעגל האינפלציה:

איך עוצרים את התהליך הנ"ל?
שינוי המדיניות מצד סין מגיע לאחר שנה של מדיניות מרסנת שהעלתה את הסיכון למחנק אשראי במדינה, ככה שקשה כעת לראות את הממשל בסין חוזר בו מצעדיו. אפשרות נוספת היא שהבנק המרכזי ביפן יפסיק להזרים כסף בכל פעם שהתשואה מגיעה לרף הקריטי, אבל המשמעות היא הפסקת התמיכה בחוב הממשלתי שעומד כרגע מעל 220% מהתמ"ג. בהחלט מעניין איך יפתרו זאת.
מה זה אומר על שוקי המניות?
בעוד שאינפלציה גבוה תביא לפגיעה ברמת החיים הריאלית אצל התושב הממוצע, ההיסטוריה מראה שהזמנים הטובים ביותר להשקעה הם זמני אינפלציה גבוהה: המניות מזנקות ושומרות על ערכן הריאלי. הדוגמא הקרובה ביותר לשוקי מניות בזמני אינפלציה הוא מה שהתרחש השנה בוונצואלה. שימו לב מה עשה מדד המניות המרכזי במדינה.


שינוי המדיניות מצד הממשל בסין והזינוקים בשבועיים האחרונים במדדים מגיעים בתקופה מעניינת במיוחד מבחינת המדדים. ע"פ הממוצע של ה-20 שנים האחרונות ראלי סוף שנה מתחיל בערך באוקטובר, נראה כי השנה הוא הקדים מעט.


**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
 

תגובות לכתבה(17):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 11.
    הרקפת. 78 ראשון לציון
    בן-גיגי 14/10/2017 22:28
    הגב לתגובה זו
    2 0
    תשקיעו בנדלן לא בארץ כי לא תשנו בשק לטווח הארוך
    סגור
  • 10.
    סין החלה ביצור חוזים על נפט בהצמדה ליואן.
    עמוס 06/10/2017 10:13
    הגב לתגובה זו
    1 0
    חודש שעבר סין החלה ביצירת חוזי קניה לנפט הצמודים ליואן ומגובים בזהב. זהו תחילת הסוף לפטרו-דולר. אף לא כתבה אחת בנושא ?
    סגור
  • 9.
    מישהו יכול להסביר?
    אריה 04/10/2017 18:12
    הגב לתגובה זו
    1 0
    כל הזרמות הכספים מאז המשבר של 2008 (וכבר מדברים על הליקופטר הכסף)-לא הביאו לאינפלציה.איך זה?ולמה כעת המצב שונה?
    סגור
  • כי כל הזרמות הכספים האלו בסופו של דבר 97% מהן
    רון777 05/10/2017 09:22
    הגב לתגובה זו
    1 0
    זה העברות בין מחשבים בלבד ורק 3% מעלות את בסיס המזומן האמיתי של הצרכן.
    סגור
  • קישור
    עמי 04/10/2017 23:35
    הגב לתגובה זו
    0 0
    https://www.marketslant.com/article/fed-tightens-prelude-qe4?utm_campaign=Daily_Top_Kitco_News&utm_content=61204561&utm_medium=social&utm_source=twitter
    סגור
  • הסבר קצר
    עמי 04/10/2017 23:21
    הגב לתגובה זו
    0 1
    הליקופטר הכסף כן יצר אינפלציה, רק שהיא מוסוות. מחירי הנכסים חזרו לעלות וגם הבורסה שוברת שיאים כל יום. אם המדדים האלה היו נלקחים בחשבון במדד המחירים לצרכן האמריקאי (הCPI) - דווקא היו מגלים אינפלציה של עשרות אחוזים. זה נובע מהעובדה שהדפסת הכסף של 2008-2013 הגיעה ישירות לבנקים הגדולים, על מנת להחזיר להם את יכולת מתן ההלוואות, וגם תוך כדי התערבות ישירה בשווקים (דוגמא: הרבה בנקים מרכזיים בעולם קונים מניות). אחת הסיבות להוציא את המדדים האלה מחישוב האינפלציה היא כדי שהפד יוכל לשמר את המדיניות המוניטרית המרחיבה.
    סגור
  • 8.
    כתבה חשובה
    מומחה לקנוניות 04/10/2017 03:26
    הגב לתגובה זו
    7 0
    תודה
    סגור
  • 7.
    כתבה מדהימה
    יוסי 03/10/2017 23:20
    הגב לתגובה זו
    8 2
    תודה רבה, מוסבר בצורה יוצאת מן הכלל. כל הכבוד
    סגור
  • 6.
    כמה שטויות
    מגן הציבור 03/10/2017 22:48
    הגב לתגובה זו
    16 4
    מחפשים סיבות לעליות לרמות השווקים הגבוהות לבועה הגדולה בהיסטוריה. משחק הפירמידה הזה ייגמר באסון פיננסי. הפעם לא יהיה מה שיעזור. אלוהים ישמור אותנו מהבועה הזו
    סגור
  • 5.
    רק נדל״ן
    אמיר 03/10/2017 22:45
    הגב לתגובה זו
    3 19
    כן אינפלציה, לא אינפלציה - תשקיעו רק בנדל״ן ותוכלו לישון בשקט
    סגור
  • אתה אידיוט
    משקיע פשוט 03/10/2017 23:18
    הגב לתגובה זו
    11 4
    רק רציתי לציין שאתה אידיוט, כנראה גם חסר השכלה. לילה טוב
    סגור
  • 4.
    עמית כתבה מרתקת ומעניינת
    מורן 03/10/2017 22:43
    הגב לתגובה זו
    6 3
    תמיד כיף להחכים ממך
    סגור
  • 3.
    היפראינפלציה
    עמי 03/10/2017 22:35
    הגב לתגובה זו
    2 6
    תגובה לעליה בתשואת האג"ח יחייב את ארה"ב להדפיס עוד דולרים. במקום לצמצם, כמו שהם היו רוצים, הם יאלצו לבצע הרחבה כמותית 4. הדרך להיפר אינפלציה בדולר קרובה מתמיד
    סגור
  • ממש כלכלן על ... (ל"ת)
    שי 03/10/2017 23:40
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור
  • ממש קומיקאי על...
    עמי 04/10/2017 11:31
    הגב לתגובה זו
    3 1
    זה הניתוח האישי שלי על סמך הכתבה. אתה מוזמן לכתוב מה אתה חושב במקום לזלזל באחרים.
    סגור
  • 2.
    ושום קשר לרפורמט המיסים בארהב?
    אנליסט 03/10/2017 22:15
    הגב לתגובה זו
    4 1
    הזינוק במניות ובמיוחד בראסל זה בגלל הצפי להןרדת מיסים...אם ההורדה אכן תתבצע, יהיה ראלי ענק בשוק..אם לא יהיו ירידות לא נעימות לגבי המדיניות של סין...אולי יש השפעה על עליית התשואות אבל זה רק חלק מהסיבות לעליית התשואות
    סגור
  • 1.
    פעם אומרים
    Ringo 03/10/2017 21:40
    הגב לתגובה זו
    9 0
    מפולת פעם אומרים ראלי
    סגור