משה לחמני איידיאו
צילום: יח"צ

הכנסות שיכון ובינוי נחתכו 22% בעקבות חוסר ודאות בניגריה ועיכובים באזרבייג'אן

צבר ההזמנות של החברה בתחום הקבלנות והתשתיות גדל בכ-16% בשנה לכ-13 מיליארד שקל
לירן סהר |
נושאים בכתבה שיכון ובינוי

שיכון ובינוי -2% מסכמת את הרבעון השני של 2015 עם הכנסות של כ-1.13 מיליארד שקל, ירידה של 22% לעומת 1.43 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה מירידה בהכנסות החברה בעולם, בעיקר עקב האטה בפרויקטים בניגריה ובאזרביג'אן.  ההאטה בניגריה נובעת מחוסר הוודאות הקיימת בקשר להשקעות עתידיות בתחום התשתיות לאחר תהליך הבחירות שהתקיים במדינה זו ב-2015, באזרבייג'אן- עיכובים שמקורם בקצת עבודתו של קבלן המשנה במדינה. כמו כן נרשמה ירידה בהכנסות בעקבות סיום עבודות בטנזניה ואוגנדה. לעומת זאת, נרשמה עלייה בהכנסה בטוגו כתוצאה מזכייה בפרויקט כבישים שם.

הרווח התפעולי של החברה עמד ברבעון השני על 90 מיליון שקל, ירידה של 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. השינוי ברווח התפעולי ברבעון נבע בעיקרו מאירועים בעלי אופי חד פעמי. הרווח הנקי הסתכם ברבעון השני ב-37.2 מיליון שקל, בדומה לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות המימון של החברה ברבעון, הצטמצמו ב-66% על רקע רווחים מעסקאות הגנה על שערי מטבע.

הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-182 מיליון שקל, זאת לעומת כ-216 מיליון שקל אשתקד. הירידה בשיעור של כ-16% ברווח הגולמי נובעת בין היתר מירידה ברווח הגולמי בניגריה, כתוצאה מירידה בהיקף הפעילות, ומירידה ברווח הגולמי באוגנדה (בעיקר בשל סיום שני פרויקטים גדולים במדינה אשתקד).

הקבוצה הודיעה על דיבידנד של 20 מיליון שקל. נתוני הרווח הנקי לרבעון ולמחצית אינם כוללים רווח של 130 מיליון שקל מהנפקת מניות חברת הבת של איידיאו בבורסה בפרנקפורט שצפויה לרשום הקבוצה בתוצאות הרבעון השלישי של השנה.

במהלך תקופת הדו"ח ואחריו דיווחה החברה על זכיה בחוזי ביצוע חדשים בארה"ב, באפריקה ובישראל. בארה"ב, החברה זכתה בפרויקט להקמת כביש אגרה בטקסס בהיקף של כמיליארד דולר. באפריקה, דיווחה החברה על  הגדלת פרויקטים ועל זכייה בחוזים חדשים . ולאחר תאריך המאזן זכתה הקבוצה בחוזה להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב, בהיקף של 3.1 מיליארד שקל לתקופה של 6 שנים, יחד עם חברה בינלאומית נוספת מתחום התשתיות.

נכון לסוף חודש יוני עמד צבר ההזמנות של הקבוצה בתחום הקבלנות והתשתיות על כ-13 מיליארד שקל, המהווה עלייה של כ- 16% לעומת צבר ההזמנות שרשמה הקבוצה בסוף דצמבר 2014. צבר הזמנות זה לא כולל פרויקטים שהחברה זכתה בהם, אך טרם הגיעו לסגירה פיננסית ביום המאזן, לרבות כבישי אגרה בטקסס ובקולומביה ופרויקט אשלים להקמת תחנת כוח תרמו סולארית בנגב בהיקף 1.5 מיליארד שקל (חלק הקבוצה).

יו"ר שיכון ובינוי, משה לחמני: "גם בימים בהם השווקים מראים על תנודתיות, שיכון ובינוי יודעת לספק למשקיעים שלה רווחיות ותשואה לאורך זמן. בתקופה האחרונה השלמנו מספר מהלכים משמעותיים כמו הנפקת ADO Properties בפרנקפורט, סגירה פיננסית בפרויקט אשלים בנגב והתחלנו בביצוע של מגה פרויקט - הקו האדום של הרכבת הקלה בהיקף של מעל ל-3.1 מיליארד שקל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

נעילה שלילית בת"א: איידיאי צנחה 7.7%, הראל ומנורה 5.6%

למרות יום שהחל עם ארביטרז' חיובי הבורסה ננעלה בטריטוריה אדומה כשחברות הביטוח בולטות לשלילה וזאת בהמשך לירידות שלהן ביום חמישי, על רקע הציפיות להתארכות המערכה בעזה והשפעתה על הכלכלה; ת"א 38 איבד 0.85%, ות"א 90 סגר בירידה של 1.27% - ת"א ביטוח בלט לשלילה עם ירידה חדה של 4.14%
מערכת ביזפורטל |

המסחר ננעל במגמה שלילית, כאשר המתיחות הגיאופוליטית השפיעה על הבורסה.השבוע זה שבוע המסחר המלא לפני עונת החגים שבמהלכה יתקיים מסחר קצר בימי חול המועד או חופשות לרגל ימי חגי תשרי. את השבוע פתחנו באדום - מדד ת"א 35 ירד 0.85% ומדד ת"א 90 סגר בירידה של 1.27%.

במבט על הסקטורים, הסקטור הפיננסי דימם לכל אורך היום - מדד הבנקים סגר בירידה של 0.55%, מתונה בהרבה אחרי שהספיק להשיל 1.5% והחזיר את זה, עם זאת מדד הביטוח נעל בירידה חדה של 4.14%.

מדד הנדל"ן סיים בירידה של 1.68%  מדד הנפט והגז איבד 1.72%.


מי שריכזה היום את מחזור המסחר השלישי בהיקפו (כ-57 מיליון שקל) היא נאוויטס פטר יהש -3.88%  שמתממשת אחרי שארגנטינה האשימה אותה בפעילות בלתי חוקית באיי פוקלנד - בשותפות מנסים להרגיע שלהצהרות אין שום משמעות על הפעילות וקידום ה-FID בפרויקט סי ליון.


ביום חמישי היו ירידות חדות במניות הבנקים והביטוח, וגם היום המגמה הזו ממשיכה. המניות האלו רגישות למצב המאקרו ולמצב הגיאופוליטי, והחשש ממלחמה ארוכה בעזה שעלול להשפיע לרעה על נתוני המאקרו והכלכלה פוגע בהן. ככל שהשוק גבוה יותר כך הפגיעה יכולה להיות כואבת יותר. אתם קוראים על מומחי השקעות בכירים שאומרים לכם שהשוק בת"א חזק וימשיך לעלות. אבל מעבר לכך שהם לא אובייקטיבים, כי הם רוצים בעליות - האינטרס שלהם הוא שאתם תקנו כי זה מבטיח להם רווחים, הם גם לרוב טועים. הם אמרו לפני שנה-שנה וחצי להתרחק מהשוק המקומי וככה הם פעלו והפסידו את כל העליות. קרה ההיפך. אז למה שהפעם זה ישתנה, למה שהם יצדקו הפעם?