בית המשפט המחוזי פטר פושט רגל מחוב מזונות של 2.5 מיליון שקל לגרושתו
בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
פרויקט המלון החדש שתכנן איש העסקים ספי צביאל, שכולל 55 חדרי אירוח ו-32 דירות, נעצר לאחר שתושבי רחוב ארנון הסמוך טענו כי יאבדו את הנוף לים שמלווה את חייהם במשך שנים. ועדת הערר המחוזית קבעה כי אוחדו מגרשים בניגוד לתוכנית, אושרו שימושים מעורבים שאינם מותרים,
והעירייה חרגה ממדיניותה. בהחלטה מפורטת נקבע כי, “אין מקום לאשר את הבקשה כפי שהוגשה”
הבוקר שבו קיבלו תושבי רחוב ארנון בתל אביב את החלטת ועדת הערר המחוזית היה שונה. במשך חודשים ארוכים ליוותה אותם תחושת חוסר אונים, כשממולם - ממש מול החלונות, במקום שבו האור המערבי והים נפרשים דרך חלונותיהם כבר עשרות שנים - תוכנן לקום בניין גבוה, רחב, כזה שהיה משנה לחלוטין את קו הרקיע שנראה מאחוריהם. אותם תושבים, שחייהם השקטים יחסית התעצמו דווקא בזכות המרחק מהטיילת הרועשת והקרבה לאוויר הים, לא היססו לפעול. הערר שהגישו נגד היתרי הבנייה שאישרה עיריית תל אביב לפרויקט המלון החדש ברחוב הירקון 164-162, נראה בתחילה כמו מאבק מול רוח. אלא שהחלטת ועדת הערר, המשתרעת על פני עשרות עמודים, הפכה את הקערה על פיה.
מדובר בשני מגרשים גדולים יחסית - כל אחד מהם בשטח של כ-600 מ"ר - שעליהם תכנן היזם ספי צביאל, באמצעות א.פ.צ השקעות, להקים שני מבנים בני שבע קומות, בחיבור תפקודי ומבני כמעט מלא. הבניינים היו אמורים לכלול 55 חדרי מלון ו-32 דירות מגורים, עם ארבע קומות מרתף משותפות וקומת גג. מבחינת היזם, מדובר בהמשך טבעי למלון אולימפיה הישן, שעמד על חלקה 211 מאז שנות ה-70. מבחינת התושבים, זהו שינוי דרמטי במרקם השכונה - כזה ש“יחסום את הנוף לים שממנו נהנו במשך שנים רבות”, כפי שנכתב בערר.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה בתחילת 2025 את שתי הבקשות להיתר, אך התושבים, שמתגוררים ברחוב ארנון מאחורי המגרש, לא ויתרו. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב קיימה דיון ב-31 ביולי 2025, ולאחר הגשת השלמות טיעון מצד כל הגורמים, קיבלה החלטה תקיפה וברורה: ביטול ההיתר. בהכרעתה נכתב כי, “אין מקום לאישור הבקשה להיתר כפי שהוגשה".
הוויכוח על ייעוד הקרקע: מגורים או מלונאות?
אחד המוקדים המרכזיים במחלוקת היה השאלה מהו הייעוד התכנוני התקף של שתי החלקות. התושבים טענו כי לאורך השנים אושרו תוכניות ייעוד שונות, שבהן נקבע מפורשות כי מדובר במגרשים למלונאות בלבד, וכי כל שינוי יעוד למגורים מהווה "סטייה ניכרת". מנגד, הוועדה המקומית טענה שהתוכניות המאוחרות, ובעיקר תוכנית 3444 ותוכנית 2770, פקעו משום שלא מומשו בזמן, ולכן חזר תוקפן של התוכניות הראשיות, המייעדות את הקרקע למגורים.
ועדת הערר בחרה שלא לאמץ את עמדת היזם והעירייה. בהחלטה נקבע כי אמנם התוכניות שאפשרו מלונאות פקעו, אך הדבר לא פותח פתח לשימושים מעורבים. “תוכנית רובע 3 לא נועדה לשנות ייעודים קיימים, והיא חלה על כלל המקרקעין המיועדים למגורים בתחומה… אולם בשום מקום בתכנית רובע 3 לא מופיע השימוש למלונאות”, כתבה הוועדה בהכרעת הדין שלה.
חזרו לגור יחד אחרי הגירושים - האם האשה תיחשב ידועה בציבור ותוכל לרשת אותו?
פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת קבע כי אשה שהתגרשה מבעלה לפני כ-20 שנה, אך חזרה לחיות עמו עד יום מותו, תיחשב הידשועה בציבור שלו ותירש אותו. ילדיו מנישואיו הראשונים טענו כי שימשה "עוזרת בית" בלבד, אבל השופט דחה זאת במלים חריפות: "לא תורם לכבודם".
הסיפור המורכב על זוג שהתגרש - אך כנראה שמעולם לא נפרד באמת
בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת נפרש באחרונה אחד הסיפורים האנושיים והמשפטיים המרתקים שנראו בשנים האחרונות: בני זוג שהתגרשו כבר בשנת 2000, שכל אחד מהם ניסה לכאורה להמשיך הלאה, אך המציאות והחיים המשותפים שנרקמו במשך עשרות שנים החזירו אותם אל אותה קורת גג. המנוח נפטר ב-2021, אך מי שעמדה לצדו באותם שנים אחרונות היתה דווקא גרושתו, שנהפכה בפועל לבת זוגו היחידה. ילדיו מנישואים קודמים סירבו להכיר בכך. היא התעקשה שהיתה הידועה בציבור שלו. והשופט, לאחר עשרות עמודים של עדויות, מסמכים ושמיעת עדים, קיבל את עמדתה.
כבר בפתיחת פסק הדין מתאר השופט בן שלו תמונה מורכבת של חיים משותפים שנמשכו כמעט 40 שנה. למרות פסק דין גירושים שקיבל תוקף בבית הדין הרבני, ולמרות משבר משמעותי שהביא את בני הזוג להיפרד לכאורה, הם שבו להתגורר יחד שנים ספורות לאחר מכן. המנוח, שלא נישא מחדש, והמתנגדת, שנותרה אלמנת צה"ל מנישואיה הראשונים, בנו מחדש חיי משפחה. "אין מחלוקת," כתב השופט, "כי שנים רבות מאוד בטרם נפטר המנוח התגוררו המתנגדת והמנוח תחת אותה קורת גג... ועד לפטירה".
אלא שילדיו מנישואיו הראשונים ביקשו לספר סיפור אחר. לטענתם, אמם החורגת לשעבר לא היתה אלא "כוח עזר" - דמות שנכנסה לבית מתוך צורך כלכלי ונוחות, מי שאינה ראויה למעמד בן זוג ולא ראויה לרשת. השופט לא הסתיר את ביקורתו כלפי הטענות האלה וקבע כי ניסיון כזה "לא תורם דבר - לא לכבודם של בני המשפחה ובוודאי שלא לכבודה של המתנגדת".
פסק הדין מאיר נקודת מבט אנושית חזקה: לעתים ההגדרה הפורמלית של גרושים אינה משקפת את המציאות האמיתית. בני הזוג האלה אמנם חתמו על הסכם גירושים, אך בפועל חייהם נשזרו זה בזו מחדש. הם המשיכו לחיות במשק הבית המשותף, לישון באותה מיטה, להתנהל מבחינה כלכלית ומשפחתית כיחידה אחת, ולקחת חלק באירועים משפחתיים כמו זוג נשוי. השופט מציין כי גם המוסד לביטוח לאומי הכיר במתנגדת כידועה בציבור לאחר חקירה ובדיקה מקיפה - דבר שלו עצמו, כך קבע, "יש לייחס משקל של ממש".
- טענה שהיתה ידועה בציבור; השופט: היכן התמונות?
- רצה חצי מהדירה של בת הזוג שלו - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רב המושב: "חשבנו שהם נשואים עד לשבעה שלו"
אחת העדויות המרתקות ביותר הובאה מפי רב המושב, הרב נ', שהכיר את בני הזוג "מאז שאני זוכר את עצמי". הרב הסביר כי מבחינתו הם היו נשואים לכל דבר. הוא סיפר כי התקין מזוזות בביתם כזוג, ראה אותם מגיעים יחד לכל אירוע, והופתע לגלות רק במהלך השבעה שהם כלל לא היו נשואים פורמלית. בעדותו הוא אמר כי, "תמיד ראינו אותם ביחד, ידענו שהם גרים בבית הזה... אנחנו חשבנו שהם נשואים עד לשבעה שלו".
