ויתינה וקבוצת לנדא יקימו פרויקט נדל"ן בנס ציונה ב-320 מיליון שקל
חברת ויתניה -3.99% מדווחת כי חתמה הסכם עם חברות שבבעלות בני לנדא לרכישת 50% מקרקע בשטח של כ-14 דונם בקריית המדע בנס ציונה (כחלק מקרקע גדולה יותר שבבעלות קבוצת לנדא) שעליה יקימו החברות יחד פרויקט משולב של תעשיה מעבדות ומשרדים ותשכיר חלק מהשטחים לקבוצת לנדא עצמה. בגין הקרקע ויתניה תשלם 35 מיליון שקל ממקורותיה העצמיים.
ויתניה תרכוש מקבוצת לנדא מחצית מכל הזכויות וההתחייבויות בקרקע, לרבות זכויות בנייה קיימות בשלב א' של הפרויקט וכן זכויות בנייה עתידיות שיוקצו. ויתניה ולנדא יבנו יחד פרויקט עם שטחים בהיקף של כ-38 אלף מ"ר הכוללים משרדים, מעבדות ואולמות ייצור, וכן שני מרתפי חניה ושימושים אחרים בשטח כולל של כ-24 אלף מ"ר. שתי החברות יחזיקו במבנה במשותף בהסכם שיתוף. את ניהול הבנייה תבצע חברת SGS, מבעלות השליטה בויתניה, וקבוצת לנדא תשכור בפרויקט כ-1,000 מ"ר שטחי משרדים, כ-8,000 מ"ר שטחי מעבדה, כ-4,800 מ"ר שטחי ייצור, כ-1,500 מ"ר שטחי מרפסות ופטיו וכן כ-200 חניות. תקופת השכירות הינה ל-15 שנה עם אופציה להארכה לעוד 10 שנים בשתי תקופות. יתרת השטחים יושכרו בשוק החופשי.
עלויות הקמת הפרויקט מוערכות בכ-320 מיליון שקל. העסקה כפופה להעמדת מימון בנקאי שיוסכם על שני הצדדים. דמי השכירות השנתיים שתשלם לנדא לעסקה המשותפת הם כ-12.6 מיליון שקל.
עפר זיו, מנכ"ל ויתניה ציין: אני שמח על הבשלת העסקה, מדובר בעסקה מורכבת שמסדירה את כל ההיבטים של הקמת הפרויקט מרכישת הקרקע, דרך הבנייה, הניהול המשותף ועד להשכרת חלק מהשטחים לחברת לנדא. פארק המדע בנס ציונה הינו מפארקי ההייטק הוותיקים והגדולים בארץ והוא זוכה לביקושים גבוהים כיום הוא מאכלס חברות כגון HP, אלביט ואפלייד מטיריאלס הוא נהנה מקרבה למוסדות אקדמיים-מחקריים, כגון מכון ויצמן והמכון למחקר ביולוגי, וכן לתחנת הרכבת.
- משכנתאות בריבית אפס ושכר דירה על חשבון הקבלן - העיקר שתקנו דירה; האם לקנות?
- השבחה מהירה של 700 אלף שקל על דירה של 2.2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.דניאל 20/04/2021 15:40הגב לתגובה זוהפסדנו שם הכל , אתם לא חושבים על המשקיעים , לנדא ?
- 1.אנונימי 20/04/2021 14:20הגב לתגובה זונאחל הצלחה ללנדא דפוס
רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט
הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.
זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ.
מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.
חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80, אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל
אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.
- "מבצעי ה-80/20 עיוותו את מחירי הדירות"; ומי אחראי על ויסות מחירי הדירות?
- היקף המשכנתאות: עלייה בפיגורי ההחזרים - הציבור ממחזר יותר ומתקשה לעמוד בתשלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.
רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט
הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.
זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ.
מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.
חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80, אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל
אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.
- "מבצעי ה-80/20 עיוותו את מחירי הדירות"; ומי אחראי על ויסות מחירי הדירות?
- היקף המשכנתאות: עלייה בפיגורי ההחזרים - הציבור ממחזר יותר ומתקשה לעמוד בתשלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.
