בנק ישראל: הישראלים המשיכו לקנות דירות- גם בקורונה
הישראלים המשיכו לקנות דירות גם בתקופת הקורונה, כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2020. לפי הבנק, ההשקעה הלאומית בדיור בשנת 2020 עמדה על כ-6.1% מההשקעה הלאומית, לעומת 6.4% בשנת 2019- ירידה של 0.3%, אולם נתון שעדיין גבוה הרבה יותר מהממוצע של ההשקעה הלאומית בדיור בין השנים 1995-2015, שעמדה על כ-5.9%.
אז אמנם ניקנו דירות - אבל היו הרבה פחות התחלות של בנייה וכן העבודה על פרויקטים רבים הואטה עקב החלת הסגר הראשון, כך שרבים שהמתינו לקבלת מפתח לדירה חדשה חיכו במשך זמן רב: המסירה התעכבה והתעכבה כיוון שהבנייה לא הושלמה בזמן. "בשל משבר הקורונה, אי-הוודאות שנוצרה והסגרים שהושתו בעטיו, הואטה פעילות הבנייה. אולם- החרגת הענף מהסגרים, מהלך שבנק ישראל ראה בו חשיבות לאורך המשבר, סייעה לצמצם את הפגיעה בו". כתבו בבנק ישראל.
לפי הדוח, תוצר ענף הבינוי ירד בשנת 2020 בכ-4.3%, סך ההשקעה בבנייה ירדה בכ-4.2% ותשומת העבודה (סף שעות העבודה) בענף בכ-14%. מספר הדירות שבנייתן החלה בשנת 2020 היה נמוך בכ-3.5% מאשר בשנה הקודמת. בנוסף, הענף סבל מהאטה קש בתקופת הסגר הראשון (חודשים מרץ-אפריל), כאשר הירידה של מספר המועסקים בענף הבינוי הייתה תלולה במיוחד- כ-30% פחות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כשהשוק נפתח בשנית, "הירידה התמתנה והגיעה בחודשים יולי אוגוסט רק לכ-5.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד".לפי סקר הלמ"ס, הגורם המרכזי לפגיעה בפעילות של ענף הבינוי היה ירידה בביקוש לדירות.
תוצר ענף הבינוי ירד בשנת 2020 בכ-4.3%, סך ההשקעה בבנייה ירדה בכ-4.2% ותשומת העבודה (סף שעות העבודה) בענף בכ-14%. מספר הדירות שבנייתן החלה בשנת 2020 היה נמוך בכ-3.5% מאשר בשנה הקודמת. בנוסף, הענף סבל בתקופת הסגר הראשון (חודשים מרץ-אפריל), כאשר הירידה של מספר המועסקים בענף הבינוי היתה תלולה במיוחד- כ-30% פחות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כשהשוק נפתח בשנית, "הירידה התמתנה והגיעה בחודשים יולי אוגוסט רק לכ-5.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד". בנוסף, לפי סקר הלמ"ס, הגורם המרכזי לפגיעה בפעילות של ענף הבינוי היה ירידה בביקוש לדירות.
"האינדיקטורים השונים להיקף הבנייה למגורים מצביעים על האטה בפעילות, שהחלה עם פרוץ המשבר והתמתנה ברבעון הרביעי של השנה. מספר יחידות הדיור שבנייתן החלה ב-2020 היה נמוך בכ-3.5% בהשוואה למספרם ב-2019, בעיקר בשל ירידה של כ-20% ברבעון השני- תקופת סגר הקורונה הראשון. מספר יחידות הדיור שבנייתן הסתיימה ב-2020 היה נמוך בכ-8% מאשר ב-2019 וההשקעה לבנייה למגורים פחתה בכ-7.7% ב-2020. בבנק הסבירו כי "הליכי הייצור של דירות למגורים נמשכים זמן רב ומורכבים ממספר שלבים ולכן העיכובים במשך שנת 2020 בשלבים שונים של שרשרת הייצור בשל משבר הקורונה, עלולים להשפיע בעתיד".
לפי הדו"ח, בשנת 2020 היתה תנודתיות רבה במספר העסקאות בשוק הדיור: בחודשים ינואר-פברואר נמשכו המגמות שאפיינו את 2019- רמת פעילות גבוהה שנבעה גם מהמשך פעילות "מחיר למשתכן" ומהגורמים שעודדו את הביקוש בשוק החל מה-2015. החל מחודש מרץ המשבר הפך לגורם הדומיננטי בשוק הדיור ומאותה נקודת הזמן מספר העסקאות התאפיין בתנודתיות רבה, בתיאום עם עיתויי הסגרים- ירידה בתקופות שבהן הוטלו סגרים ועלייה בתקופות שבין הסגרים, שפיצתה כמעט על מלוא הירידה בחודשי הסגר. בסיכום שנתי: נעשו ב-2020 94 אלף עסקאות לדירות מגורים, 4% פחות בהשוואה לשנת 2019. כאשר 40% מסך העסקאות ב-2020 היו רכישות של דירות חדשות, בדומה לשנה אשתקד.
בבנק מסבירים, כי "הירידה בסך העסקאות נבעה בעיקר מירידה ברכישות של דירה ראשונה, שמספרן ירד בכ-4.5 אלף- כ10% יחסית לשנת 2019. כאשר רוב הירידה הינה בעקבות ירידה בעסקאות של "מחיר למשתכן" שהיוו את הסך הארי של הירידה- 4 אלף מתוך ירידה כללית של 4.5 אלף. בבנק משערים כי שיעור משקי הבית שבהם לפחות אחד מבני הזוג הוצא לחל"ת בקרב רוכשי דירות התוכנית "מחיר למשתכן" גבוה יותר מאשר בין יתר רוכשי דירה לראשונה, עקב גילם הצעיר ביחס לגיל של כלל רוכשי דירה ראשונה".
מספר העסקאות שביצעו המשקיעים בדיור בשנת 2020- עמדה על 17 אלף. מדד מחירי הדירות החדשות עלה בכ-3.1%.
מקור: דו"ח בנק ישראל
- 4.טניה 11/04/2021 19:19הגב לתגובה זוההשקעה הכי בטוחה,קונים דירות כמו לחמניות חמות! מי שלא קונה עכשיו,מפספס את הרכבת!
- 3.ליאור 11/04/2021 18:07הגב לתגובה זואיך לכולם יש כסף לקנות דירה?
- 2.מעניין למה 11/04/2021 16:55הגב לתגובה זוהורידו ריבית, הוזילו משכנתאות בהגדלת הפריים, הורידו מס על משקיעים והקפיאו משכנתאות לכל מי שביקש. הבנק הראה שהוא יעשה הכל לשמור את המחירים גבוהים ואז כותב דו"ח שהמשיכו לקנות. איזה הפתעה...
- 1.צחי הנגבי צדק-הכל חרטא-כולם עשירים (ל"ת)יאיר 11/04/2021 16:16הגב לתגובה זו

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט
הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.
זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ.
מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.
חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80, אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל
אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.
- "מבצעי ה-80/20 עיוותו את מחירי הדירות"; ומי אחראי על ויסות מחירי הדירות?
- היקף המשכנתאות: עלייה בפיגורי ההחזרים - הציבור ממחזר יותר ומתקשה לעמוד בתשלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
המחיר הממוצע לדירת 5 חדרים בגבעתיים הוא קצת פחות מ-5 מיליון שקל - כך עולה מנתוני האתר הממשלתי. מדובר על ירידה של כ-5% מתחילת השנה. המחיר הממוצע של דירות 3 חדרים דווקא עלה מתחילת השנה - איך זה ייתכן? הסיבה היא פוטנציאל להתחדשות עירונית. כשקונים דירה קטנה וישנה, קונים אופציה להתחדשות עירונית, כשכבר בפועל יש כמות גדולה של בניינים שעוברים התחדשות. זה מתומחר במחיר וכך יש עלייה במחירי הדירות האלו.
גבעתיים היא עיר יקרה, אך להבדיל מתל אביב שיקרה ממנה שבה נרשמו ירידות מחירים משמעותיות, גבעתיים הצליחה לשמור על המחירים עד כה. הנה עסקאות לדוגמה מהזמן האחרון:
סירקין - 2 חדרים, קומה שלישית, 53 מ"ר - 2.00 מיליון שקלים (37.7 אלף שקלים למ"ר)
כצנלסון - 2 חדרים, קומה קרקע, 48 מ"ר - 2.02 מיליון שקלים (42.1 אלף שקלים למ"ר)
ההסתדרות - 2 חדרים, קומה ראשונה, 44 מ"ר - 2.06 מיליון שקלים (46.8 אלף שקלים למ"ר)
שינקין - 2.5 חדרים, קומה ראשונה, 40 מ"ר - 2.13 מיליון שקלים (53.3 אלף שקלים למ"ר)
המלבן - 2 חדרים, קומה ראשונה, 63 מ"ר - 2.54 מיליון שקלים (40.3 אלף שקלים למ"ר)
אחדות העבודה - 2 חדרים, קומה ראשונה, 45 מ"ר - 2.58 מיליון שקלים (57.3 אלף שקלים למ"ר)
שדה בוקר - 3 חדרים, קומה שלישית, 48 מ"ר - 2.55 מיליון שקלים (53.1 אלף שקלים למ"ר)
ערד - 3 חדרים, קומה שלישית, 61.31 מ"ר - 2.56 מיליון שקלים (41.8 אלף שקלים למ"ר)
ויצמן - 3 חדרים, קומה ראשונה, 63 מ"ר - 2.61 מיליון שקלים (41.4 אלף שקלים למ"ר)
למד הא - 3 חדרים, קומה ראשונה, 57 מ"ר - 2.64 מיליון שקלים (46.3 אלף שקלים למ"ר)
קפלנסקי - 3 חדרים, קומה ראשונה, 62 מ"ר - 2.69 מיליון שקלים (43.4 אלף שקלים למ"ר)
שינקין - 3 חדרים, קומה שניה, 85 מ"ר - 3.05 מיליון שקלים (35.9 אלף שקלים למ"ר)
עמל - 3.5 חדרים, קומה שלישית, 84 מ"ר - 3.10 מיליון שקלים (36.9 אלף שקלים למ"ר)
ברדיצ'בסקי - 3 חדרים, קומה שלישית, 85 מ"ר - 3.72 מיליון שקלים (43.8 אלף שקלים למ"ר)
ההסתדרות - 3 חדרים, קומה שמינית עשרה, 78 מ"ר - 3.92 מיליון שקלים (50.3 אלף שקלים למ"ר)
אידמית - 3 חדרים, קומה עשרים ואחת, 79 מ"ר - 4.08 מיליון שקלים (51.6 אלף שקלים למ"ר)
פועלי הרכבת - דירת גג 3.5 חדרים, קומה רביעית, 94 מ"ר + גג 94 מ"ר - 4.95 מיליון שקלים (52.7 אלף שקלים למ"ר עיקרי)
גולומב 54 - 5 חדרים, קומה ראשונה, 116 מ"ר - 5.10 מיליון שקלים (44.0 אלף שקלים למ"ר)
ההסתדרות 8 - 5 חדרים, קומה חמש עשרה, 120 מ"ר - 5.38 מיליון שקלים (44.8 אלף שקלים למ"ר)
קרן קיימת לישראל 25 - 6 חדרים, קומה שניה, 154 מ"ר - 6.42 מיליון שקלים (41.7 אלף שקלים למ"ר)