בנק ישראל: הישראלים המשיכו לקנות דירות- גם בקורונה
הישראלים המשיכו לקנות דירות גם בתקופת הקורונה, כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2020. לפי הבנק, ההשקעה הלאומית בדיור בשנת 2020 עמדה על כ-6.1% מההשקעה הלאומית, לעומת 6.4% בשנת 2019- ירידה של 0.3%, אולם נתון שעדיין גבוה הרבה יותר מהממוצע של ההשקעה הלאומית בדיור בין השנים 1995-2015, שעמדה על כ-5.9%.
אז אמנם ניקנו דירות - אבל היו הרבה פחות התחלות של בנייה וכן העבודה על פרויקטים רבים הואטה עקב החלת הסגר הראשון, כך שרבים שהמתינו לקבלת מפתח לדירה חדשה חיכו במשך זמן רב: המסירה התעכבה והתעכבה כיוון שהבנייה לא הושלמה בזמן. "בשל משבר הקורונה, אי-הוודאות שנוצרה והסגרים שהושתו בעטיו, הואטה פעילות הבנייה. אולם- החרגת הענף מהסגרים, מהלך שבנק ישראל ראה בו חשיבות לאורך המשבר, סייעה לצמצם את הפגיעה בו". כתבו בבנק ישראל.
לפי הדוח, תוצר ענף הבינוי ירד בשנת 2020 בכ-4.3%, סך ההשקעה בבנייה ירדה בכ-4.2% ותשומת העבודה (סף שעות העבודה) בענף בכ-14%. מספר הדירות שבנייתן החלה בשנת 2020 היה נמוך בכ-3.5% מאשר בשנה הקודמת. בנוסף, הענף סבל מהאטה קש בתקופת הסגר הראשון (חודשים מרץ-אפריל), כאשר הירידה של מספר המועסקים בענף הבינוי הייתה תלולה במיוחד- כ-30% פחות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כשהשוק נפתח בשנית, "הירידה התמתנה והגיעה בחודשים יולי אוגוסט רק לכ-5.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד".לפי סקר הלמ"ס, הגורם המרכזי לפגיעה בפעילות של ענף הבינוי היה ירידה בביקוש לדירות.
תוצר ענף הבינוי ירד בשנת 2020 בכ-4.3%, סך ההשקעה בבנייה ירדה בכ-4.2% ותשומת העבודה (סף שעות העבודה) בענף בכ-14%. מספר הדירות שבנייתן החלה בשנת 2020 היה נמוך בכ-3.5% מאשר בשנה הקודמת. בנוסף, הענף סבל בתקופת הסגר הראשון (חודשים מרץ-אפריל), כאשר הירידה של מספר המועסקים בענף הבינוי היתה תלולה במיוחד- כ-30% פחות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כשהשוק נפתח בשנית, "הירידה התמתנה והגיעה בחודשים יולי אוגוסט רק לכ-5.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד". בנוסף, לפי סקר הלמ"ס, הגורם המרכזי לפגיעה בפעילות של ענף הבינוי היה ירידה בביקוש לדירות.
"האינדיקטורים השונים להיקף הבנייה למגורים מצביעים על האטה בפעילות, שהחלה עם פרוץ המשבר והתמתנה ברבעון הרביעי של השנה. מספר יחידות הדיור שבנייתן החלה ב-2020 היה נמוך בכ-3.5% בהשוואה למספרם ב-2019, בעיקר בשל ירידה של כ-20% ברבעון השני- תקופת סגר הקורונה הראשון. מספר יחידות הדיור שבנייתן הסתיימה ב-2020 היה נמוך בכ-8% מאשר ב-2019 וההשקעה לבנייה למגורים פחתה בכ-7.7% ב-2020. בבנק הסבירו כי "הליכי הייצור של דירות למגורים נמשכים זמן רב ומורכבים ממספר שלבים ולכן העיכובים במשך שנת 2020 בשלבים שונים של שרשרת הייצור בשל משבר הקורונה, עלולים להשפיע בעתיד".
לפי הדו"ח, בשנת 2020 היתה תנודתיות רבה במספר העסקאות בשוק הדיור: בחודשים ינואר-פברואר נמשכו המגמות שאפיינו את 2019- רמת פעילות גבוהה שנבעה גם מהמשך פעילות "מחיר למשתכן" ומהגורמים שעודדו את הביקוש בשוק החל מה-2015. החל מחודש מרץ המשבר הפך לגורם הדומיננטי בשוק הדיור ומאותה נקודת הזמן מספר העסקאות התאפיין בתנודתיות רבה, בתיאום עם עיתויי הסגרים- ירידה בתקופות שבהן הוטלו סגרים ועלייה בתקופות שבין הסגרים, שפיצתה כמעט על מלוא הירידה בחודשי הסגר. בסיכום שנתי: נעשו ב-2020 94 אלף עסקאות לדירות מגורים, 4% פחות בהשוואה לשנת 2019. כאשר 40% מסך העסקאות ב-2020 היו רכישות של דירות חדשות, בדומה לשנה אשתקד.
בבנק מסבירים, כי "הירידה בסך העסקאות נבעה בעיקר מירידה ברכישות של דירה ראשונה, שמספרן ירד בכ-4.5 אלף- כ10% יחסית לשנת 2019. כאשר רוב הירידה הינה בעקבות ירידה בעסקאות של "מחיר למשתכן" שהיוו את הסך הארי של הירידה- 4 אלף מתוך ירידה כללית של 4.5 אלף. בבנק משערים כי שיעור משקי הבית שבהם לפחות אחד מבני הזוג הוצא לחל"ת בקרב רוכשי דירות התוכנית "מחיר למשתכן" גבוה יותר מאשר בין יתר רוכשי דירה לראשונה, עקב גילם הצעיר ביחס לגיל של כלל רוכשי דירה ראשונה".
מספר העסקאות שביצעו המשקיעים בדיור בשנת 2020- עמדה על 17 אלף. מדד מחירי הדירות החדשות עלה בכ-3.1%.
מקור: דו"ח בנק ישראל
- 4.טניה 11/04/2021 19:19הגב לתגובה זוההשקעה הכי בטוחה,קונים דירות כמו לחמניות חמות! מי שלא קונה עכשיו,מפספס את הרכבת!
- 3.ליאור 11/04/2021 18:07הגב לתגובה זואיך לכולם יש כסף לקנות דירה?
- 2.מעניין למה 11/04/2021 16:55הגב לתגובה זוהורידו ריבית, הוזילו משכנתאות בהגדלת הפריים, הורידו מס על משקיעים והקפיאו משכנתאות לכל מי שביקש. הבנק הראה שהוא יעשה הכל לשמור את המחירים גבוהים ואז כותב דו"ח שהמשיכו לקנות. איזה הפתעה...
- 1.צחי הנגבי צדק-הכל חרטא-כולם עשירים (ל"ת)יאיר 11/04/2021 16:16הגב לתגובה זו

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
