נדל"ן נדלן דיור בניין בנייה
צילום: דוד פרימן

בנק ישראל: הישראלים המשיכו לקנות דירות- גם בקורונה

הישראלים קנו דירות ב-2020, אבל פחות דירות חדשות, עקב אי-יכולת משקי הבית לעמוד בתשלומים של תוכנית "מחיר למשתכן"; ב-2020 חלה ירידה של 4.5 אלף עסקאות בהשוואה לאשתקד- 4 אלף מתוכן בשל "מחיר למשתכן"
לימור זילבר | (4)

הישראלים המשיכו לקנות דירות גם בתקופת הקורונה, כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2020. לפי הבנק, ההשקעה הלאומית בדיור בשנת 2020 עמדה על כ-6.1% מההשקעה הלאומית, לעומת 6.4% בשנת 2019- ירידה של 0.3%, אולם נתון שעדיין גבוה הרבה יותר מהממוצע של ההשקעה הלאומית בדיור בין השנים 1995-2015, שעמדה על כ-5.9%. אז אמנם ניקנו דירות - אבל היו הרבה פחות התחלות של בנייה וכן העבודה על פרויקטים רבים הואטה עקב החלת הסגר הראשון, כך שרבים שהמתינו לקבלת מפתח לדירה חדשה חיכו במשך זמן רב: המסירה התעכבה והתעכבה כיוון שהבנייה לא הושלמה בזמן. "בשל משבר הקורונה, אי-הוודאות שנוצרה והסגרים שהושתו בעטיו, הואטה פעילות הבנייה. אולם- החרגת הענף מהסגרים, מהלך שבנק ישראל ראה בו חשיבות לאורך המשבר, סייעה לצמצם את הפגיעה בו". כתבו בבנק ישראל. לפי הדוח, תוצר ענף הבינוי ירד בשנת 2020 בכ-4.3%, סך ההשקעה בבנייה ירדה בכ-4.2% ותשומת העבודה (סף שעות העבודה) בענף בכ-14%. מספר הדירות שבנייתן החלה בשנת 2020 היה נמוך בכ-3.5% מאשר בשנה הקודמת. בנוסף, הענף סבל מהאטה קש בתקופת הסגר הראשון (חודשים מרץ-אפריל), כאשר הירידה של מספר המועסקים בענף הבינוי הייתה תלולה במיוחד- כ-30% פחות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כשהשוק נפתח בשנית, "הירידה התמתנה והגיעה בחודשים יולי אוגוסט רק לכ-5.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד".לפי סקר הלמ"ס, הגורם המרכזי לפגיעה בפעילות של ענף הבינוי היה ירידה בביקוש לדירות. תוצר ענף הבינוי ירד בשנת 2020 בכ-4.3%, סך ההשקעה בבנייה ירדה בכ-4.2% ותשומת העבודה (סף שעות העבודה) בענף בכ-14%. מספר הדירות שבנייתן החלה בשנת 2020 היה נמוך בכ-3.5% מאשר בשנה הקודמת. בנוסף, הענף סבל בתקופת הסגר הראשון (חודשים מרץ-אפריל), כאשר הירידה של מספר המועסקים בענף הבינוי היתה תלולה במיוחד- כ-30% פחות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כשהשוק נפתח בשנית, "הירידה התמתנה והגיעה בחודשים יולי אוגוסט רק לכ-5.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד". בנוסף, לפי סקר הלמ"ס, הגורם המרכזי לפגיעה בפעילות של ענף הבינוי היה ירידה בביקוש לדירות.   "האינדיקטורים השונים להיקף הבנייה למגורים מצביעים על האטה בפעילות, שהחלה עם פרוץ המשבר והתמתנה ברבעון הרביעי של השנה. מספר יחידות הדיור שבנייתן החלה ב-2020 היה נמוך בכ-3.5% בהשוואה למספרם ב-2019, בעיקר בשל ירידה של כ-20% ברבעון השני- תקופת סגר הקורונה הראשון. מספר יחידות הדיור שבנייתן הסתיימה ב-2020 היה נמוך בכ-8% מאשר ב-2019 וההשקעה לבנייה למגורים פחתה בכ-7.7% ב-2020. בבנק הסבירו כי "הליכי הייצור של דירות למגורים נמשכים זמן רב ומורכבים ממספר שלבים ולכן העיכובים במשך שנת 2020 בשלבים שונים של שרשרת הייצור בשל משבר הקורונה, עלולים להשפיע בעתיד". לפי הדו"ח, בשנת 2020 היתה תנודתיות רבה במספר העסקאות בשוק הדיור: בחודשים ינואר-פברואר נמשכו המגמות שאפיינו את 2019- רמת פעילות גבוהה שנבעה גם מהמשך פעילות "מחיר למשתכן" ומהגורמים שעודדו את הביקוש בשוק החל מה-2015. החל מחודש מרץ המשבר הפך לגורם הדומיננטי בשוק הדיור ומאותה נקודת הזמן מספר העסקאות התאפיין בתנודתיות רבה, בתיאום עם עיתויי הסגרים-  ירידה בתקופות שבהן הוטלו סגרים ועלייה בתקופות שבין הסגרים, שפיצתה כמעט על מלוא הירידה בחודשי הסגר. בסיכום שנתי: נעשו ב-2020 94 אלף עסקאות לדירות מגורים, 4% פחות בהשוואה לשנת 2019. כאשר 40% מסך העסקאות ב-2020 היו רכישות של דירות חדשות, בדומה לשנה אשתקד.   בבנק מסבירים, כי "הירידה בסך העסקאות נבעה בעיקר מירידה ברכישות של דירה ראשונה, שמספרן ירד בכ-4.5 אלף- כ10% יחסית לשנת 2019. כאשר רוב הירידה הינה בעקבות ירידה בעסקאות של "מחיר למשתכן" שהיוו את הסך הארי של הירידה- 4 אלף מתוך ירידה כללית של 4.5 אלף. בבנק משערים כי שיעור משקי הבית שבהם לפחות אחד מבני הזוג הוצא לחל"ת בקרב רוכשי דירות התוכנית "מחיר למשתכן" גבוה יותר מאשר בין יתר רוכשי דירה לראשונה, עקב גילם הצעיר ביחס לגיל של כלל רוכשי דירה ראשונה".   מספר העסקאות שביצעו המשקיעים בדיור בשנת 2020- עמדה על 17 אלף. מדד מחירי הדירות החדשות עלה בכ-3.1%. מקור: דו"ח בנק ישראל

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    טניה 11/04/2021 19:19
    הגב לתגובה זו
    ההשקעה הכי בטוחה,קונים דירות כמו לחמניות חמות! מי שלא קונה עכשיו,מפספס את הרכבת!
  • 3.
    ליאור 11/04/2021 18:07
    הגב לתגובה זו
    איך לכולם יש כסף לקנות דירה?
  • 2.
    מעניין למה 11/04/2021 16:55
    הגב לתגובה זו
    הורידו ריבית, הוזילו משכנתאות בהגדלת הפריים, הורידו מס על משקיעים והקפיאו משכנתאות לכל מי שביקש. הבנק הראה שהוא יעשה הכל לשמור את המחירים גבוהים ואז כותב דו"ח שהמשיכו לקנות. איזה הפתעה...
  • 1.
    צחי הנגבי צדק-הכל חרטא-כולם עשירים (ל"ת)
    יאיר 11/04/2021 16:16
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".