שוק הדיור הישראלי נמצא עמוק במצב של התקררות, וייתכן שהדבר מתחיל להשפיע גם על מחירי הדירות. שני נתונים פרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האחד הצביע על חודשי תשיעי ברציפות של ירידה בביקוש לדירות חדשות, והשני הצביע על ירידה של 0.5% במחירי הדירות בחודשים פברואר-מארס לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר-פברואר. ולא מדובר בנתון חריג ונקודתי, מתוך 4 החודשים האחרונים, 3 נסגרו בירידות מחירים (ראו קובץ של השינויים במחירי הדירות מאז 1994). כמובן שעדיין אי אפשר לדבר על מגמת ירידה, אבל בהחלט אפשר לדבר על תחילתה של התייצבות

את עיקר הכותרות סביב הניסיון לרסן את שוק הדיור תופסות התכניות של כחלון - מחיר למשתכן וחוק מיסוי דירה שלישית שייתכן ואכן היוו גורם משפיע, אבל לפי חלק גדול מההערכות הסיבה המרכזית להתקררות שוק הדיור היא העלייה הדרמטית בריביות על המשכנתאות, וכעת נראה שהגורם הזה  מתחיל להוריד פרופיל.

שימו לב למספרים: אדם שבחודש מארס 2016 רכש דירה בשווי 1.5 מיליון שקלים ולקח משכנתא של 70% ל-30 שנה, שילם החזר חודשי התחלתי של 5,810 שקלים. אדם שרכש דירה בשווי 1.5 מיליון שקלים במארס 2017 עם משכנתא של 70% ל-30 שנה כבר שילם החזר חודשי התחלתי של 6,189 שקלים. כלומר פער של 380 שקלים לחודש, ואם נשווה לרמת הריביות בחודש מאי 2015 אז הפער יקפוץ לסביב 800 שקלים לחודש אל מול ריבית השפל. או במילים אחרות, תשלומים של עוד כמעט 10,000 שקלים בשנה, רק בשל ייקור ריביות המשכנתא. וזה על דירה של 1.5 מיליון שקלים. אם נעשה את החישוב עבור דירה בשווי 2 מיליון שקלים, היקף ההוצאה הנוספת בשל ייקור המשכנתאות יקפוץ באופן משמעותי. 

בחודש מאי 2015 נגעה הריבית על המשכנתאות בשפל, הריבית הצמודה עמדה על 1.96% בלבד והריבית הקבועה (שקלית) עמדה על 2.22% בלבד. מאז החלו הבנקים לייקר את הריביות באופן רציף ומהיר, וזאת בזמן שהריבית במשק נותרה ללא שינוי על 0.1% במשך כל התקופה. במארס 2016 הריבית הצמודה עמדה על 3% והקבועה על 2.7%. בדצמבר 2016 כבר עמדה הריבית הצמודה על 3.84% והקבועה על 3.37%.

• יש לי כסף פנוי - להשקיע או להחזיר משכנתא?
• קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7