6 תכניות בנייה גדולות אושרו בבת ים - כנסו לפרטים

בין היתר מדובר בתוכניות לפינוי בינוי, להקמת מגדל במתחם UP והקמת מתחם מסחר 
לירן סהר | (3)

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה היום מספר תכניות בבת ים שללא ספק ישנו את פניה בשנים הקרובות:

ראשית, אישרה הועדה את הגדלת השטח הציבורי במתחם הריביירה בחוף הים על חשבון שטח למלונאות בבעלות העירייה. הוועדה תפרסם הודעה על הכנת תוכנית לשינוי ייעוד של 4 דונם בקו הראשון לים ממלונאות לשטחים ציבוריים.

 

במקביל, אושרה תכנית למתחם בשטח של כ-3 דונם עם שימושים מעורבים ברחוב הקוממיות בכניסה המזרחית לעיר. השטח היה מיועד לבריכת אגירת מים שאין בה צורך במיקום זה. במאזן הכולל של 2 התכניות יגדלו השטחים הציבוריים בעיר. התכנית כוללת חזית מסחרית לרחוב הקוממיות ופיתוח של הציר הירוק העובר לאורך רחוב הקוממיות מתחנת הרכבת ועד הים. התכנית כוללת מגדל בן 29 קומות ו-170 דירות בשטח ממוצע של 95 מ"ר, כ-20% מהן דירות קטנות בנות 80 מ"ר; 5,500 מ"ר לתעסוקה, 800 מ"ר למסחר ו-250 מ"ר שטח ציבורי. לפני 4 ימים הוציאה העירייה מכרז לתכנית.

כמו כן אישרה הוועדה תיקון לתוכנית במתחם אורט ישראל, שיאפשר את הפקדתה של התוכנית בתוך שבועות ספורים. מדובר בתוכנית באורט ישראל 50, להקמת מגדל בן 25 קומות ב-UP - אזור העסקים בבת ים. המגדל יכלול 65 דירות מגורים, 12,000 מ"ר לתעסוקה, 1000 מ"ר למסחר ו-650 מ"ר לשטח ציבורי. במגדל נעשה תכנון מיוחד לשילוב של קומת שטח ציבורי בין קומות התעסוקה והמגורים. התוכנית אושרה לפני כשמונה חודשים אך טרם הופקדה לאור בדיקת הצורך להרחבת הכבישים.

 

בנוסף, הוועדה דנה במתחם בנימיני ותידון בו שוב בספטמבר לאחר חוות דעת נוספות שיובאו בפניה. מדובר בתכנית עם היקפי בנייה משמעותיים למתחם בן 13 דונם, בעירוב שימושים בכניסה הראשית אל אזור העסקים מצפון ברחובות יוספטל וניסנבאום. בצמוד לפרויקט תקום תחנת הרכבת הקלה. עיקר הפרויקט הינו הקמת מרכז למסחר, בילוי ושימושים ציבוריים בהיקף של כ-20,000 מ"ר, דרכו תזרום תנועת הולכי רגל לתוך אזור העסקים. מעל למרכז המסחר יוקמו מגדל משרדים בן 44 קומות ו-2 מגדלי מגורים בני 35 קומות עם 285 דירות. במתחם כיום יש גינה זמנית ומבנה תעשייה ישן בן שתי קומות.

ביום רביעי יתקיים דיון נוסף בו צפויות לעבור בין היתר תוכנית פינוי בינוי בפינת הרחובות ירושלים סוקולוב – תכנית להתחדשות עירונית להגדלת מלאי הדירות במסגרתה יוקם מגדל בן 35 קומות עם 204 דירות במקום 4 מבנים בני 1-4 קומות עם 51 דירות כיום. המגדל יוקם מעל מסד המשלב חזית מסחרית על רחוב ירושלים ליצירת דופן עירונית אינטנסיבית ופעילה ברחוב ירושלים ובקרבה לים. כמו כן צפויה לקבל אישור תכנית פינוי בינוי בהיקף של 180 יחידות דיור בפינת הרצל וז'בוטינסקי בצמוד לתחנת רכבת קלה עתידית. תוכנית זו מקצה שטח של כחצי דונם לטובת הקמת גני ילדים ומעון יום. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רינה 11/08/2015 14:22
    הגב לתגובה זו
    מה לגבי רחוב הרצל 38 40 ו41 הרם יתקיים פינוי בינוי ומתי תודה
  • 2.
    מה עם מתחם כצנלסון בבת ים?? (ל"ת)
    100 שנה ועדות??? 04/08/2015 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שלמי 03/08/2015 19:02
    הגב לתגובה זו
    למה צריכים מגדל של 35 קומות במקום הזה,הבתים ברובם בני 4 קומות,ישנה את הצביון בשכונה.
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?