מטרו
צילום: מטרו

חברות התשתיות עומדות להסתער - מכרזי ענק של 65 מיליארד שקל על המטרו

הפרויקט שאמור לשנות את פני התחבורה בגוש דן: כל הפרטים על מכרז המטרו הגדול בישראל

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה מטרו

מכרז ענק בהיקף של 65 מיליארד שקל יוצא לדרך כחלק מפרויקט המטרו. הפרויקט שעליו מדווח מתמקד בשלב א' של רשת המטרו באזור מטרופולין גוש דן, מערכת שנועדה להוות נדבך משמעותי במערכת התחבורה הציבורית במרכז הארץ. הרשת כוללת שלושה קווים תת-קרקעיים, קו M1, קו M2 וקו M3, אשר בתכנון יהיו באורך כולל של כ-150 ק"מ ויכללו כ-109 תחנות.

הרשת מיועדת לשרת כ-24 רשויות מקומיות באזור גוש דן והסביבה, במטרה להפוך את התחבורה הציבורית למתחרה אמיתית של הרכב הפרטי. הפרויקט נחשב לעצום בהיקפו עם עלות כוללת מוערכת של מעל ל-150 מיליארד שקלים. השלב הנוכחי כולל הקמה של כ-78 ק"מ של מנהרות כפולות ו-59 תחנות תת-קרקעיות, במסגרת מיזם בהיקף של כ-65 מיליארד שקלים. מדובר בבוננזה ענקית לחברות התשתיות שלמעשה הצמיחה שלהן בהכנסות כמעט מובטחת. 

חברת נת"ע פתחה הליך מיון מוקדם עבור חבילות העבודה הראשונות במיזם. במסגרת זו ייבחרו הקבוצות והחברות שיוזמנו להתמודד במכרזים הבאים. הצעד הזה מאפשר סינון ראשוני של שחקנים לפי קריטריונים כמו ניסיון בהקמת מנהרות ומתחמי תחנות, יכולת כלכלית, ניהול סיכונים ועמידה בדרישות בטיחות ותשתית.


השקעות ענק בתשתיות

במקביל, כבר פורסמו מכרזים בהיקפים של מיליארדי שקלים, כולל מכרז שיפוץ של כ-27,000 דירות הנמצאות בקרבת תוואי המטרו כדי למזער את ההפרעה לתושבים. הוועדה המנהלת של הפרויקט אישרה ביוני 2022 את פרסום המכרז לניהול ותכנון הקווים.

מדובר באתגר הנדסי אדיר של הקמת מאות קילומטרים של תשתית תת-קרקעית בתוך סביבת מטרופולין פעילה וצפופה. חפירת המנהרות הכפולות משלבת טכנולוגיות קידוח מתקדמות, חפירות שטח פתוח ותיאום מורכב עם מערכות קיימות של מים, ביוב, חשמל ותקשורת. התחנות התת-קרקעיות החדשניות תפעלנה כמרחבי תחבורה המקשרים לתחבורה הציבורית הקיימת, כולל אוטובוסים, רכבת קלה ורכבת ישראל, תוך חיבור למרכזי מגורים ותעסוקה.

הפרויקט מתמודד עם אתגרים מורכבים של הפקעות קרקע, פינוי תשתיות ישנות, סגירת כבישים ופעולות בטיחות מתקדמות, תוך ניסיון להקל על תושבי האזור כפי שמתבטא במכרזי שיפוץ הדירות הסמוכות. המערכת תכלול טכנולוגיות חכמות לאיתות, ניהול תנועה, מערכות אזהרה, הנעה אוטומטית ותחזוקה, כחלק מההיקף הכולל של הפרויקט.

ההשקעה העצומה של כ-65 מיליארד שקלים בשלב א' בלבד, כשהשלב הכולל צפוי לעלות הרבה מעבר לכך, תתפרש על פני שנים רבות. הפרויקט צפוי להביא לשדרוג משמעותי בתשתיות העירוניות עם תחנות חדשות, מרחבי הולכי רגל ומרכזי תחבורה משולבים לאורך הקווים, שישפרו נגישות, יפחיתו עומסי תנועה ויחדשו מרחבים עירוניים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ההשקעה יוצרת הזדמנויות תעסוקה נרחבות בתכנון, ביצוע, פיקוח ומערכות תחבורה, הדורשות כוח אדם מיומן, קבלנים, יועצים ומשאבי הון. עם זאת, העלויות הגבוהות ותקופות הביצוע הארוכות מביאות עימן סיכונים משמעותיים של תקלות בתקציב, עיכובי לוחות זמנים ועלויות תחזוקה לאורך זמן.

לפי הודעת נת"ע, העבודות אמורות להתחיל ב-2028 ולהיפתח חלקית כבר ב-2034, כאשר היעד להפעלה מלאה הוא 2037. עם זאת, כבר דווח על דחיות אפשריות והיקפי עבודה גדולים המציבים סיכון ללוחות הזמנים.

האתגר התקציבי משמעותי במיוחד כאשר התכנון הראשוני מעריך עלות של מעל ל-150 מיליארד שקלים, וכל סטייה באחוזים בודדים משמעותה מיליארדי שקלים רבים. קיימת רגישות גבוהה להחלטות הנדסיות, הצעות הקבלנים ועלויות חומרים ושינוע.

הקמת מערכות תשתית מתחת לקרקע בדחיסות עירונית משפיעה על מבני מגורים, עסקים ותשתיות קיימות. הודעות הפקעה לדירות ולחנויות באזור התחנה המרכזית בתל-אביב כבר נשלחו, מה שמעיד על האתגר החברתי-סביבתי של הפרויקט.

הפרויקט מחייב תיאום מורכב בין רשויות מקומיות, משרד התחבורה, חברת נת"ע, חברות הקבלנות הבינלאומיות, ספקי מערכות תחבורה וגופים סביבתיים. איחוד האינטרסים אינו מובן מאליו ונדרש פיקוח ואסדרה מדוקדקת. השילוב בין המטרו, הרכבת הקלה, מערכת האוטובוסים ורכבת ישראל מחייב ממשק נוח לנוסעים, מערכות כרטוס משולבות וזמני מעבר קצרים, שכן ללא תכנון טוב הקהל עלול להישאר תלוי ברכב הפרטי.

הפרויקט עשוי להגיע לכ-2 מיליוני נוסעים ביום ולהביא לירידה משמעותית בשימוש ברכב פרטי. תחנות המטרו צפויות להוות מוקדי השקעה, מגורים ותעסוקה שירחיבו את מרחב ההשפעה בעיר. השיפור באיכות החיים יתבטא בקיצור זמני נסיעה, הפחתת זיהום והקלה על עומסי התנועה. העמידה בלוחות הזמנים ובתקציב תהווה מדד קריטי ליכולת המדינה להתמודד עם פרויקטים מסוג זה.

המיזם של נת"ע להקמת רשת המטרו בגוש דן הוא ללא ספק פרויקט מהותי והיסטורי. בשלבים הראשוניים של מיון מוקדם והזמנה למכרזים, עם תקציב ראשוני גדול, אתגרים רבים והשפעה מערכתית רחבה, ההזדמנויות גדולות מאוד כאשר יושלם בהצלחה. ההצלחה תלויה ביכולת ביצוע, ניהול סיכונים, תיאום וגיבוש פתרונות הנדסיים-חברתיים שיענו על האתגרים המורכבים של הפרויקט הגדול ביותר בתולדות התשתיות בישראל.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יאללה כל המאכרים הזדמנות פעם בעשור (ל"ת)
    רוברט 10/11/2025 11:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הסינים יקחו הכל. (ל"ת)
    אנונימי 10/11/2025 11:40
    הגב לתגובה זו
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.