אורנה ברביבאי
צילום: כנסת

מכרזי מכסות יבוא הבקר פוצלו; 3,370 טון נוספים יצאו למכרז חדש

אחרי ששופרסל, נטו מלינדה, מרב מזון ובלדי זכו במכרז הקודם ליבוא 13,750 טון בפטור ממכס ובמחיר מכירה לצרכן של 28-30 שקל לק"ג, עתה יוצא לדרך מכרז נוסף. במשרד הכלכלה מאיימים בסנקציות על מפרי התנאים מחד, ומאידך מבטיחים להם מכסה נוספת רק כדי שיעמדו בהם
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה משרד הכלכלה

משרד הכלכלה מפרסם מכרז חדש ליבוא בפטור ממכס של 3,370 טון בשר בקר, זאת אחרי שכבר חולקו מכסות בהיקף של 13,750 טון. המשתתפים במכרז יצטרכו להציע מחירים תחרותיים לק"ג לצרכן. במכרז הקודם, שתוצאותיו פורסמו בתחילת דצמבר, נקבע מחיר של 28-30 שקל.

המחיר הקודם שנקבע היה זול מזה במכסות שחולקו ל-2021, שהיה 29-31 שקל לק"ג. הזוכים במכרז הקודם היו שופרסל 0.57% , נטו מלינדה 2.5% , מרב מזון ובלדי. 

לא תמיד הזוכים במכרזים אכן מנצלים את מלוא המכסה שניתנה להם, דבר שהצרכן כמובן מפסיד ממנו. משתלם יותר מבחינתם למכור בשר בייצור מקומי שהרווחיות עליו גבוהה יותר, כזה שאינו מפוקח במחיר. כל מכסה שמשוריינת לקמעונאי או ספק היא כזו שמתחרה שלו לא קיבל, ולא יוכל למכור מצדו לצרכן.

במשרד הכלכלה מבינים שעצם הזכייה אינה ערובה לכך שהמכסה תנוצל. "​משרד הכלכלה מפעיל מערך ביקורת וזוכים שלא יעמדו בתנאי ההליך התחרותי להנגשת בשר טחון טרי לצרכן הסופי במחירים להם התחייבו, חשופים לסנקציות של חילוט ערבויות, שלילת מכסות קיימות ושלילת הזכות לקבלת מכסות עתידיות", כתב בהודעה מטעמו.

ואולם, ה"שוט" הזה לא מספיק מאיים אם לשפוט לפיו הכוונה של המשרד גם לספק תמריץ לניצול מלא של המכסה בדמות של חלוקת מכסה נוספת למי שזכה במכרז הקודם ויעשה כן (ישנם 1,500 טון לחלוקה נוספת ביולי). החלוקה הנוספת הזו יכולה הייתה באותה מידה לצאת גם היא למכרז שלישי שאולי מקדם היה את התחרות ומוזיל את המחירים לצרכן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

בנימין נתניהו: "נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה ומוצרי המזון"

ראש הממשלה מגיב לדו"ח מבקר המדינה שפורסם מוקדם יותר היום ובו נכתב: "משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל המוצרים כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה"
יואב כהן |

מוקדם יותר היום (ד') פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא הפיקוח על מחירי המזון ומחירי מוצרי חלב. על פי הדו"ח, בשנת 2008 הכין משרד הבריאות סל מוצרים בסיסי העונה על הצורך המינימלי של אדם לתזונה הולמת. אולם משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל זה כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה. יתר על כן, ועדת המחירים אינה בוחנת מהן עמדותיו של ציבור הצרכנים, שהוא המושפע העיקרי מהפיקוח על מוצרי המזון, ואינה מביאה בחשבון את השפעת השינוי במחיר, ההחלה או ההסרה של הפיקוח על מחיר המוצר או השינוי ברמת הפיקוח עליו על רווחת הצרכנים בהליך קבלת ההחלטות. "נמצאו ליקויים בשימוש במנגנוני קביעת המחירים המפוקחים. לא בוצע עדכון במועדים שנקבעו, לא בוצעו בדיקות מעמיקות בחברות המפוקחות, סלי התשומות של המוצרים בפיקוח הורכבו מפרמטרים כלליים שאינם מייצגים את השינויים בכל חברה מפוקחת, והמרווח הקמעונאי לא נבחן מחדש זה שנים רבות" תגובות שונות לדו"ח לא אחרו להגיע, וביניהן תגובות של ראש הממשלה, בינימין נתניהו: "זו בעיה שאנחנו חייבים לטפל בה, טיפלנו בה, נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה, בייחוד במה שכרוך במחירי המזון. אני מודע לקשיים של האזרחים, ואנחנו נידרש לטפל בבעיה הזאת תוך כדי שמירה על ניהול אחראי של כלכלת ישראל ומקומות העבודה של אזרחי ישראל". הפורום לצדק חברתי השתמש בנתוני הדו"ח על מנת לתקוף את ראש הממשלה: "הדו"ח מוכיח כי עליית המחירים לא נובעת מהעדר תחרותיות אלא כי המדינה לא ממלאת את תפקידה. בתקופת החגים נזכיר לממשלת ישראל ולעומד בראשה כי זהו הזמן לשוב ולדאוג לאזרחיו, להגביר את פיקוח המחירים ולדאוג לרגולציה ולסייע להם לחיות בכבוד במדינת ישראל" תנועת הצרכנים הוסיפה על דברי הפורום לצדק חברתי: "על פי דוח המבקר לנושא החלב הביצים, מדיניות הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הצרכני. כמו ברוב מדינות העולם גם בישראל כשלי השוק המתוכנן וההגנה הגבוהה אותם מקבלים היצרנים והמחלבות, לא מאפשר ולא תוכל לאפשר כל תחרות. קיימים מודלים אחרים בעולם שהפכו במהלך העשורים האחרונים את החקלאות כולל שוקי החלב והביצים לתחרותיים בניגוד לשוק הישראלי".