עמיר לונדון - קמהדע
צילום: נטי לוי
ראיון

קמהדע: תוצאות ביניים של הניסוי בחולי קורונה בישראל

שיפור בתסמינים ב-11 מתוך 12 חולים, בתוך 24-48 שעות מהטיפול; כל 11 החולים שוחררו מבית החולים כ-4.5 ימים מהטיפול; עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע מסביר אודות מהות הטיפול ומה השלכות אישור החירום של ממשל טראמפ
ערן סוקול | (19)
נושאים בכתבה קמהדע

חברת קמהדע 0.43% הדואלית (סימול: KMDA) המתמחה במוצרים מבוססי פלסמה, מודיעה על סיום הגיוס ועל תוצאות ביניים ראשוניות בניסוי שלב 1/2 לטיפול של החברה בחולי קורונה בישראל. החברה מדווחת על שיפור בתסמינים ב-11 מתוך 12 חולים, בתוך 24-48 שעות מהטיפול; כל 11 החולים שוחררו מבית החולים כ-4.5 ימים מהטיפול. צריך לציין, שמניית החברה זינקה אתמול ב-11%, מבלי שדווח על אירוע מהותי כלשהו.

מדובר בניסוי המבוצע במספר מרכזים רפואיים בישראל ובוחן את מוצר (anti-SARS-CoV-2) הנוגדנים המועשר (IgG) מבוסס הפלסמה של קמהדע כאפשרות טיפולית למחלת הקורונה (COVID-19).

המחקר תוכנן לבחון את הבטיחות, פארמקוקינטיקה (PK) ופארמקודינמיקה (PD) של תכשיר הנוגדנים (IgG) מבוסס הפלסמה של החברה בחולי קורונה מאושפזים עם דלקת ריאות, שאינם מונשמים. 12 חולים בגילאי 34-69 גוייסו למחקר, וטופלו במנה אחת של 4 גר' של התכשיר תוך 5 עד 10 ימים מתחילת תסמיני המחלה. המעקב אחר החולים ימשך 84 ימים.

עד כה, 5 מתוך 12 החולים סיימו 21 ימי מעקב, 2 חולים סיימו 14 ימי מעקב ו-5 חולים נוספים השלימו 7 ימי מעקב. שיפור בתסמיני המחלה נצפה ב-11 מתוך 12 החולים בתוך 24-48 שעות מהטיפול. כל 11 החולים שוחררו בהמשך מבית החולים כ-4.5 ימים מקבלת הטיפול (נתון חציוני).

מצבו הרפואי של חולה אחד, אשר השלים מעקב של 14 יום, החמיר והוא מטופל בהנשמה מלאכותית. חולה אחר סבל מאירוע חמור, ארבעה ימים לאחר הטיפול, אשר הוגדר על ידי הצוות הרפואי כמקרה שאינו קשור לטיפול במוצר ה-IgG של החברה שניתן לחולה במסגרת המחקר.

"פרופיל הבטיחות של מוצר ה-IgG שלנו והשיפור בתסמיני המחלה על בסיס תוצאות ראשוניות אלו חיובי ואנו מתכננים להמשיך באיפיון פעילות ניטרול וירוס הקורונה של המוצר על מנת לכייל את מינון הטיפול", אמר ד"ר נוה טוב, סמנכ"ל פיתוח קליני והמנהל הרפואי של קמהדע.

"אנחנו מצפים שתוצאות הביניים הראשוניות הללו ותוצאות המחקר הסופיות, הצפויות להיות זמינות בינואר 2021, יתמכו בתכניתנו לקדם את מוצר ה-IgG של קמהדע כטיפול אפשרי לחולי קורונה מאושפזים", אמר עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע. "כתזכורת, ה-FDA אישר לאחרונה את השימוש בפלסמה של מחלימים כטיפול חירום בחולי קורונה. פלסמת מחלימים מהווה נדבך חשוב בטיפול מיידי בחולים במחלה. מוצר הנוגדנים מבוסס הפלסמה, כפי שמפותח על ידי קמהדע, נחשב כבעל יתרונות רבים בהשוואה למתן עירוי של פלסמת מחלימים, כגון מינון אחיד של רמת הנוגדנים, רמת פוטנטיות גבוהה, תהליכי ייצור לסילוק וירוסים, העדר צורך בהתאמת סוג דם, הפחתת נפחי עירוי נדרשים, יצור בכמויות גדולות, צפי לחיי מדף ארוכים יותר ותנאי אחסון נוחים יותר", הוסיף לונדון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המחקר בפאזה 1/2 בישראל נערך במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי שנחתם באפריל 2020 בין קמהדע לבין חברת קדריון ביופארמה לפיתוח, יצור והפצה של נוגדן מבוסס פלסמה אנושית (IgG) כטיפול פוטנציאלי למחלת הקורונה (COVID-19). קמהדע הגישה, בתמיכת קדריון, את בקשת ה-Pre-IND ל-FDA ובה מפורטת התכנית להמשך הפיתוח הקליני בארה"ב. תגובת ה-FDA צפויה במהלך החודש הבא.

בחודש שעבר העניק ממשל טראמפ אישור חירום למתן טיפולי פלזמה לחולי קורונה, כפי שדיווחנו בעבר, מדובר בטיפול שיגרתי וקיים לטיפול במחלות שונות אשר בוצעו בו התאמות לטיפול בקורונה. למשל, הטיפול של קמהדע מופק מפלזמה (מדם) של חולים שהחלימו מקורונה, מדובר בטיפול שגרתי שמעניקים בבתי חולים ללא קשר לקמהדע. ההבדל בין הטיפול השגרתי, לטיפול של קמהדע הינו כי בקמהדע בודדו נוגדנים שנראים כיעילים בנטרול נגיף הקורונה, כאשר התורמים שמהם נלקחה הפלזמה הם כאלה שפיתחו רמה גבוהה של נוגדנים נגד הנגיף.

בשיחה שקיימנו עם עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע לאחר הדיווח על תוצאות הניסוי, העריך לונדון כי "מדובר באישור חשוב שמקדם את חברות הפלזמה בעולם בכלל וככל הנראה יזרז את הליך השלמת הפיתוח של המוצר הסופי. מדובר בפתרון מהיר יחסית לפתרונות אחרים לטיפול בקורונה. קמהדע היתה הראשונה בתחום". 

איך בדיוק מכינים את הפלזמה? האם יש תלות בתרומות או שזה מיוצר במעבדה?

"אנחנו אכן תלויים בתרומות של מחלימים מקורונה, לא מדובר בתרומת דם רגילה, אלא בתרומת פלזמה. זה תהליך שלוקח כשעה ובניגוד לתרומת דם רגילה, נלקחת מהתורם רק הפלזמה, מה שמאפשר לבצע תרומות בתדירות גבוהה יותר - פעמיים בשבוע. יש לנו את הטכנולוגיה לאתר תרומות איכותיות לצורך הכנת הטיפול שלנו. בארץ אנחנו עובדים עם מד"א לקבלת תרומות ובארה"ב לשותפה שלנו קדריון יש 23 מרכזי איסוף שונים של תרומות.

אבל חשוב להדגיש, שלמרות התלות בתרומות, לא מדובר כאן בחיסון שמיועד לכלל האוכלוסיה, אלא לטיפול שמיועד רק לחולי קורונה מאושפזים עם דלקת ריאות ולפני הנשמה. טיפול שמיועד לחולים שעשויים להגיע למצב קשה ולמנוע מהם הגעה למצב הזה".

מה אפשר להוסיף לגבי היכולת לבצע ייצור המוני ומחיר המוצר הסופי?

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    סיכוי. גבוה. להצלחה. (ל"ת)
    עוזי 09/09/2020 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    בעיקר מתמחים שם ביח"צ (ל"ת)
    יאיר 09/09/2020 08:11
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    עוד סיבוב על המשקיעים (ל"ת)
    שי 08/09/2020 22:16
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מאיר 08/09/2020 20:36
    הגב לתגובה זו
    אתמול מניית החברה זינקה בלי להודיע משהו,אכן מישהו ידע משהו.
  • 11.
    גק 08/09/2020 19:56
    הגב לתגובה זו
    בורסת פח ת"א קמהדע מראה הצלחה ב-11 מתוך 22 חולים הצלחה פנומנלית במקום שתעלה 30% היא יורדת חחחח
  • 10.
    גיא 08/09/2020 19:03
    הגב לתגובה זו
    חברות החיסונים כבר חיסנו 20,000 כל אחת מה יעזור תרופה שניסו על 13 איש בחודשיים. אם החברה רוצה לעשות משהו צריכה לנוע במהירות לעבר מדינה מוכת קורונה, ולתת את הטיפול הנ"ל בכמויות של אלפים.זה טיפול קיים רק בצורה שונה , צריכה למצוא מדינה שתיתן לה את הבמה ולא לחכות לנהלים רגילים של ישראל ואמריקה.
  • 9.
    אלירן 08/09/2020 17:32
    הגב לתגובה זו
    עם הודעה כזו חיובית ועליה בנסדק למה המניה סיימה בירידות?
  • 8.
    איפה הרשות ברור מאוד שמישהו העמיס על פי מידע פנים (ל"ת)
    יוסי 08/09/2020 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מדינה של גנבים! מה יהיה כבר ! (ל"ת)
    יוסי 08/09/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הולכת לטוס בימים הקרובים (ל"ת)
    ee 08/09/2020 16:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    צפי 08/09/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
    אתם ניקראים לחקור מיידית מי ולמה קנה אתמול וגרם למניה לעלות 10%. אם זו לא ידיעה ממקור פנים אז מה כן?
  • רשות ני"ע תחקור...הצ 09/09/2020 08:40
    הגב לתגובה זו
    הצחקת אותי
  • צודק (ל"ת)
    צודק 08/09/2020 16:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שערוריה 08/09/2020 15:17
    הגב לתגובה זו
    אתמול המניה זינקה ב10 אחוזים בלי שום סיבה. אחרי ירידות חדות.
  • 3.
    טמבלים 08/09/2020 15:14
    הגב לתגובה זו
    מהר לאשר את הטיפול חבורה של טמבלים אינטרסנטים.
  • 2.
    איפה הרשות לניירות ערך? שימוש במידע פנים ! (ל"ת)
    טלטל 08/09/2020 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קדימה - יש 470 חולים קשה שמחקים בחסות דרעי וביבי (ל"ת)
    גידי 08/09/2020 14:36
    הגב לתגובה זו
  • עוזי 08/09/2020 20:53
    הגב לתגובה זו
    למה להסית זה הזמן להתאחד
  • אתה מתעלם מהמיגזר הערבי. כי? (ל"ת)
    צפי 08/09/2020 15:50
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?