האם חששות המשקיעים בעליבאבא מוצדקים?

ענקית הטכנולוגיה הסינית ספגה מהלומה עקב מלחמת הסחר אך השיגה נתונים אדירים. עם צמיחה בכל מגזר אפשרי והשקעות אדירות במו"פ, האם כדאי להיכנס?

מוטי כהן | 27/08/2018 12:54 (10)

נושאים בכתבה אינטר מוטי כהן משקיעים

ביום חמישי שעבר עיני המשקיעים היו בפוקוס על ענקית הטכנולוגיה הסינית עליבאבא. החברה פרסמה את דוחותיה הכספיים ושפכה לא מעט נתונים שסיפקו למשקיעים ולאנליסטים רקע על ההתרחשויות מאחורי הקלעים של מלחמת הסחר והמתחים בין וושינגטון ובייג'ינג.

אם מסתכלים על מניות האינטרנט הסיניות בהשוואה למניות האינטרנט האמריקאיות רואים שללא ספק ידן של האמריקאיות על העליונה מהרגע שהתחיל הנושא של מאזן הסחר מצידו של טראמפ.

הגרף המצורף מציג ניתוח יחסי בין תעודת הסל KWEB שמייצגת את מניות האינטרנט הסיניות לעומת תעודת הסל FDN שמייצגת את האמריקאיות מהרגע שניצת הויכוח בתחילת אפריל.

ניתן לראות בבירור כי התעודה הסינית נסחרת בתשואת חסר של 15% לעומת 18.5% תשואה חיובית של התעודה האמריקאית.

כעת, לאחר שהבנו שהסינים כקבוצה מושפעים הרבה יותר חזק מהמתחים אפשר לרדת קצת למיקרו. אם ניקח את עליבאבא מיום פרסום הדוח האחרון שלה ב-5 לאפריל השנה לעומת אמזון, נוכל לראות בבירור כי למרות תשואה חיובית של 3.4% בלבד שעליבאבא השיגה למשקיעים, אמזון החזירה בתקופה הזו 29.5% בלבד!

האם חששות המשקיעים בעליבאבא מוצדקים?

השאלה המרכזית שמשקיעים שמחזיקים בעליבאבא או מי שמעוניינים להיכנס צריכים לשאול היא האם הרע כבר מאחורי החברה והכל כבר מגולם או שמדובר בחששות אמיתיים שמעידים על העתיד הפיננסי של החברה?

כמי שעוקב אחרי החברה הזו מקרוב, לשאלה הזו יש בעיקר תשובה אחת - הכל זמני וזמני במקרה של עליבאבא לא יכול להיות קבוע.

מה השורה התחתונה?

החברה דיווחה כי ההכנסות ברבעון האחרון עמדו על 80.92 מיליארד יואן שהם 12.2 מיליארד דולר, לעומת 50.18 מיליארד יואן בתקופה המקבילה שנה שעברה - זינוק של 61%!! כן, חברה בסדר גודל של עליבאבא צמחה כמו חברת סטארטאפ קטן מנס ציונה.

עם זאת, הרווח הנקי ירד ב-40.8% ל-8.69 מיליארד יואן מ-14.68 מיליארד יואן ברבעון הראשון של השנה שעברה. מי שעוקב אחרי הטור שלי כאן בביזפורטל יודע שאיני חסיד גדול של רווח נקי בכל הקשור לחברות צמיחה. צמיחה אני מזכיר לכולם עולה כסף, והרבה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כדי להשיג את הנתונים האדירים שעליבאבא השיגה היא היתה חייבת להוציא הרבה כסף. דוגמא נהדרת היא וולמארט, חביבת המאמר הקודם שם החברה עברה להפסד רבעוני והמניה עדיין רצה מעל 10% בגלל תוצאות של צמיחה גבוהה בסגמנטים הדיגיטליים.

כיצד המכירות מתחלקות?

ההכנסות מחטיבת המסחר הסתכמו ב-69.19 מיליארד יואן, לעומת 43.03 מיליארד ברבעון המקביל - עלייה של 60%. חטיבת המסחר המקוון, המהווה את עיקר ההכנסות של החברה, נותרה החטיבה הגדולה ביותר של עליבאבא ומייצגת בסביבות 86% מההכנסות.

לפי הצהרת עליבאבא, החברה הכניסה אסטרטגיה חדשה הכוללת פתיחת רשת חנויות ריטייל בשם Hema ושירות משלוחי מזון. עליבאבא אף חתמה על שיתופי פעולה עם חברות אמריקאיות, לדוגמא בחודש שעבר הודיעה רשת התכשיטים טיפאניס כי היא תמכור את המוצרים שלה באתר מרכזי מרשת עליבאבא Tmall, ובכך היא מצטרפת לרשת המרכולים קרוגר.

מה קורה בגזרת הענן?

ההכנסות מהחטיבה הזו זינקו ב-93% מהשנה שעברה והסתכמו ב-4.7 מיליארד יואן, בהשוואה ל-2.43 מיליארד יואן ברבעון המקביל. פעילות זו נכון לכרגע נראית אולי שולית ביחס לשאר ההכנסות מהמכירות המקוונות אבל אזכיר את אמזון, שם שירות הענן שלה הAWS מהווה היום את עיקר הרווח הנקי של החברה וזאת בזכות רווחיות גבוהה בניגוד לרווחיות הנמוכה של עסקי המסחר.

ניתוח טכני

הגרף המצורף בוחן אזורים טכניים כאפשרות כניסה. ניתן לראות כי המניה נסחרת בתוך שתי תעלות, אחת אופקית ואחת אלכסונית. באופקית היא נתמכת, באלכסונית היא כבר לא.

לקווים האלה אין באמת משמעות מעבר לסדר ויזואלי בעין וההנחה היא רכישה קודם כל משיקולים של הגיון כלכלי ורק אחר כך הטכני נכנס. זה יכול להיות מעל ממוצע 20 או מעל ממוצע 220 אבל אם החברה לא מושכת כלכלית אין משמעות לניתוח הטכני לטווח הבינוני ארוך.

מסקנה למשקיעים

מצד אחד ההגיון הכלכלי אומר לקנות את עליבאבא מיד לאחר פרסום הדוחות, מצד שני ישנם המתחים בין סין לארה"ב.

כשיימצא מזור לסיפור זו תהיה המניה הראשונה שארצה לקנות. צמיחה כזו בכל מגזר אפשרי והשקעות אדירות במחקר ופיתוח (מו"פ) אמורות להביא לצמיחה גדולה עוד יותר של החברה, ולבסוף להעלות גם את מחיר המניה שללא ספק ספג מהלומה משמעותית בכל הסיפור הסיני- אמריקאי.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

8.
אורי 29/08/2018 10:20
הגב לתגובה זו
במחירה הנוכחי עליבאבא היא קניה מענינת ולדעתי בעוד חודשיים- שלושה היא תגיע ל-195 ואולי יותר.
גם אופציה 29/08/2018 12:09
הגב לתגובה זו
BABA מהווה 8 אחוז בתעודות הנל - לדעתי אם השוק הסיני יהיה חיובי הם יתנו תשואה טובה יותר בלי טרוף של כול 3 חודשים דוחות רבעוניים. אתה תעודות על חברות אינטרנט וטכנולוגיה סיניות שנסחרות בארצות הברית.
אורי 29/08/2018 13:29
אני עוקב באדיקות אחרי מוטי כהן והוא כתב על האפשרות הזו של השקעה עקיפה בתעודת KWEB כן לדעתי ירדו יותר מדי
7.
לקנות ולא לגעת בעוד חמש שנים להסתכל (ל"ת)
ספרטקוס 28/08/2018 13:18
הגב לתגובה זו
6.
ערן 27/08/2018 19:05
הגב לתגובה זו
חברה שצומחת ככה זה טעות פטאלית לא לקנות במיוחד שלכותב יש היסטוריה מוכחת של הצלחות בניגוד למכשף גורביץ שטועה באיתותים שלו פעם אחר פעם. הזוי מי משלם לו מנוי
5.
דורון 27/08/2018 18:02
הגב לתגובה זו
היחיד פה שכתב להמשיך לקנות מניות בשעה שכולם פחדו, כל הכבוד מוטי הקשבתי אמש להרצאה המאלפת שלך על מהפיכת הענן
4.
אליהו 27/08/2018 17:05
הגב לתגובה זו
העניין הוא שאליבאבא פונה ללקוחות מחוץ לאר"הב ולכן לדעתי היא לא תהיה מושפעת מהמכסים האמריקנים קהל היעד שלה היא מדינות מתפתחות, אירופה, אוסטרליה ומזה"ת יש שם מספיק כסף ולקוחות שמחפשים ספקים זולים של סחורה סינית איכותית שהחברה יודעת לקשר יחד
3.
יצחק 27/08/2018 15:39
הגב לתגובה זו
לכן כל מלחמת הסחר אינה נוגעת לה. חוץ מזה מלחמת הסחר תיגמר די מהר כי טראמפ זקוק לסין במו"מ שלו עם צפון קוריאה , בלי תמיכת סין לא יהיה הסכם
2.
ריצארד 27/08/2018 14:55
הגב לתגובה זו
מה דעתך על jd.com1) בנוסף לאליבאבא2) במקום אליבאבא3) לא מעניינתתודההרבה
1.
סין 27/08/2018 14:44
הגב לתגובה זו
סין דאגה לפחת את המטבע שלה ביחס לדולר ב 10 אחוז (אחוז המס שהוטל). חלק מהבדלי התשואה הם פיחות מטח (מניית עליבאבא בדולרים אבל ההכנסות ברמניבי).

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג | 24/12/2025 10:48

נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

להמשך הכתבה לחץ כאן