על "הכאוס הניהולי" - ושורש הבעיה מבחינת טבע
חברת טבע 0% הודיעה הלילה על פרישת ארז ויגודמן ומינוי יצחק פטרסבורג כמחליפו הזמני. מצד אחד, מדובר בצעד לא מפתיע לאור רצף האירועים השליליים אליהם נקלעה החברה. האחרון מבניהם, הפסד במשפט הגנרי על הקופקסון במינון 40 מ"ג. אחת מכמה התפתחויות מהותיות שהתממשו בניגוד להנחיות החברה בקדנציה של ארז ויגודמן. מצד שני, אם נניח לרגע בצד את "קדושת" ערך לקיחת האחריות, החלפתו של ויגודמן מטרידה לאור שאלת האלטרנטיבות העומדות בפני החברה, בזמן שהיא מתמודדות עם המשבר העמוק בתולדותיה.
תחילת הדרך דווקא נראתה מבטיחה
לאחר קדנציה ארוכה ומוצלחות בשטראוס, ולאחר שזקף לזכותו את תואר "המושיע" במכתשים אגן, ויגודמן הגיע לתפקיד מנכ"ל טבע לפני כשלוש שנים, פעם נוספת על תקן המושיע. טבע כבר סבלה מרצף של אירועים שליליים – רכישה כושלת של ספלון, צבר דליל של תרופות אינובטיביות, איום מידי על הקופקסון 20 מ"ג שגרר מהלך פיטורים מתוקשר ומחלוקות בין הדירקטוריון למנכ"ל, שהוביל לפיטוריו (המנכ"ל הזר הראשון של החברה). עם כניסתו לתפקיד לפני שלוש שנים, ויגודמן נהנה מרוח גבית כתוצאה מניצחונה של טבע בערעור על הקופקסון 20 מ"ג. מה שאפשר מעבר מהיר של חולים לגרסת ה-40 מ"ג, שבאותה תקופה לא היתה מאוימת על ידי גנריקה.
ויגודמן הוביל שורה ארוכה של שינויים ארגוניים ומינויים – הבולט היה מינויו של סיגי אולפסן, אחד מוותיקי התעשייה ומי שניהל את מתחרה האירופאית של טבע, אקטיביס. לאחר שהוביל שינוי דרמטי ברווחיות של המגזר הגנרי, אולפסן הוביל על גבו את יציאתה של טבע למהלך מיזוג אגרסיבי שהסתיים ברכישת אקטיביס ב-35 מיליארד ד', מחיר שהתגלה בדיעבד כמנופח. לצד הכישלונות של רכישות אקטביס, רימסה, וניהול ציפיות לא ריאלי מול שוק ההון, ויגודמן גם חתום על רכישת Auspex ולבריס (תרופה למגרנה) – רכישות שאמורות לספק לטבע 3-4 תרופות מקור מהותיות בשנים הקרובות. בהיעדר ניסיון ארוך טווח בתעשיית הפארמה, מה שאולי צבע יותר מכל את הקדנציה של ויגודמן הוא הצורך הבלתי נמנע בהסתמכות על אנשים אחרים.
שורש הבעיה היא פרדיגמת זהות המנכ"ל הייחודית לטבע
כבר שנים שטבע מתמודדת עם דילמה לא פשוטה – איוש עמדת מנכ"ל של חברת תרופות ישראלית גלובלית בהיקפה של טבע. לאחר אלי הורוביץ ז"ל וישראל מקוב, כמו ארגונים רבים אחרים, טבע התקשתה להצמיח מנכ"ל משורותיה. באופן טבעי, לאור מיעוט המועמדים הישראלים בעל רקע ומומחיות בתרופות, טבע נאלצה להתפשר על אלמנט המומחיות לטובת הזהות, ומינתה בעשור האחרון את שלמה ינאי וארז ויגודמן. ביניהם, מונה ג'רמי לוין שכאמור פוטר לאחר שנה וחצי בתפקיד. קדנציה שאופיינה בקצרים רבים בתקשורת וייתכן ושכנעה עוד יותר את דירקטוריון החברה בצורך במנכ"ל ישראלי.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- העלאת דירוג לטבע; מניית החברה בשיא של 8 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף ליתר הצרות, טבע מתמודדת עם כאוס ניהולי
טבע נמצאת ברשימה מפוקפקת של חברות שהחליפו ארבעה מנכ"לים בחמש שנים. במצב הדברים, כל ניסיון להתוות אסטרטגיה ברורה וניהול תהליכים ארוכי טווח, עקרונות בסיסיים בתעשיית התרופות, הופכים לבלתי אפשריים בקצב חילופי ההנהלות שעברו על טבע בשנים האחרונות. לדעתנו, החלפתו של ויגודמן צפויה להוביל למינויו של בכיר לא ישראלי מתחום הפארמה. למעשה – שידור חוזר של מינוי מועמד כמו ג'רמי לוין. אלא שלדעתנו זהו העיתוי הבעייתי ביותר לזעזוע ניהולי שבדרך. לנוכח האיום המידי על הקופקסון והאתגרים התפעוליים הנגזרים מכך, יותר מכל, טבע זקוקה ליציבות ניהולית ולאיש ביצוע שיאחוז את ההגה. בלאו הכי החוב הכבד אינו מאפשר ביצוע רכישות מהותיות בזמן הנראה לעין. יתרה מזאת, לא ברור מי יהיו המועמדים הבכירים (הלא ישראליים) שיסכימו בנקודת הזמן הנוכחית, להיכנס למיטה החולה שטבע נמצאת בה. אולי למזלה של טבע, בעיה זאת בדרך כלל פתירה באמצעות גובה התגמול (שבמצב הדברים באמת שאינו צריך להוות שיקול).
עצמאות של טבע מובטחת?
על מנת לענות על השאלה הלא הפשוטה הזאת, נחזור לציטוט של ויגודמן עצמו, בראיון שנתן בדצמבר 2015, לאחר בחירתו לאיש השנה של 2015 באחד מהעיתונים הכלכליים. אז התייחס למצבה של החברה לפני כניסתו לתפקיד: "טבע, במחיר של פחות מ-40 דולר למניה הייתה בסכנה של אובדן העצמאות שלה - כפסע מסיטואציה של השתלטות עוינת - תישאר עצמאית". כעבור שלוש שנים, כידוע, טבע כבר נסחרת בפחות מ-40 דולר... אולי לשמחתו של מי שמעניין לראות את טבע נשארת עצמאית, בשונה מ-2014, דווקא החוב של 36 מיליארד' דולר עשוי להיות גורם מרתיע בפני רשימה מצומצמת של רוכשות פוטנציאליות.
מאת: יונתן קרייזמן, אנליסט פארמה בבנק ירושלים ברוקראז'
- 2.David 08/02/2017 08:36הגב לתגובה זומי שהיה מועמד לנהל את טבע לפני שלמה ינאי ולא קיבל את התפקיד כי לא היה מוכן לעבור לגור בארץ וניהל את טבע ארה"ב והיום מנכ"ל מוערך של קרדינל הלס - ג'ורג' בארט (וגם יהודי חם)
- 1.שטויות ,חכמים אחרי מעשה , טבע תחזור בגדול .רק סבלנות (ל"ת)אנונימי 07/02/2017 13:21הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
