לאחרונה פירסם הממונה על שוק ההון באוצר מסמך הכולל ביקורת על ועדות ההשקעה בקרנות הפנסיה, הגמל וביטוח החיים ועל מידת מעורבותן והפיקוח שלהן בניהול התיקים. המסמך גובש על פי בדיקות מדגמיות בחלק מגופי הפנסיה, והוא מציע לצד כל הערה דרכים לשיפור הליקויים כדי להגיע לאסטרטגיה נאותה.

הממונה קובע כי התייחסות חברי הוועדות למידע המוצג בישיבות, המתקיימות אחת לשבוע או שבועיים, הינה שיטחית. תמהיל חברי הוועדה ומידת מיומנותם המקצועית לא מאפשרים קיום של דיונים מעמיקים ומקצועיים באפיקי ההשקעה בארץ ובחו"ל, לרבות השקעה ב"נכסים אלטרנטיביים". לטענת מחברי המסמך, חלק ניכר מוועדות ההשקעה מגלה ענין כיצד מתנהג התיק מול השחקנים האחרים בסקטור, כשהגדלת הסיכון אינה נושא לדיון מעמיק ותכליתי.

מספר דברים שהייתי רוצה להעיר, או להאיר, כיו"ר וכחבר בוועדות השקעה מוסדיות:

• עקרונית, מרבית הנציגים החיצוניים בוועדות ההשקעה בשנים האחרונות הם אנשי מקצוע, מנהלי השקעות בעבר, כלכלנים או בעלי מיומנות רלוונטית אחרת.
• דיוני הוועדות מתקיימים על סמך חומר ומידע המועבר לחברים מספר ימים קודם הישיבה.
• קיימת הפרדה עקרונית בין המלצות והחלטות הוועדה המנוסחות ככל האפשר במונחים כמותיים, לבין הביצוע הנעשה על ידי ציוותי ההשקעות. ניסוח כמותי של ההמלצות מאפשר לחברים לשמוע בישיבה העוקבת דיווח מהצוות על ביצוע ההמלצות.
• בכל גוף מוסדי קיימת פונקציה של בקרה העוקבת בזמן אמיתי אחרי ההשקעות ולעיתים מבקשת הסברים לגבי עיסקאות מחוץ לבורסה המחייבות הבהרה. זה בוודאי אינו תפקיד הוועדה.

נושא רמת הסיכון בתיקים מחייב הסבר. הואיל ופקטור זה הינו חשוב לדעת רבים לא פחות מרווחיות הקרן, במרבית הדיונים של הוועדה מקפידים על נוכחות של מנהל הסיכונים או מי מאנשיו. כשמתקיים דיון בפרוייקט מיוחד שאינו נמנה על אפיקי ההשקעה הסחירים, שתתף מנהל הסיכונים באופן פעיל. אחת לרבעון סוקר מנהל הסיכונים בפני החברים את רמת הסיכון בתיקי ההשקעות השונים ואת השינויים שחלו בהשוואה לעבר. 

• רשות ני"ע: הסתיימה חקירה פלילית בעניינו של אלי שמש
• כתב אישום נגד מהנדס תוכנה שניהל תיקים ללא רישיון ולקח עשרות אחוזים מהרווח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חשוב להדגיש כי נושא המודעות לסיכון הטריד לא מעט את הממונה על גופי הפנסיה כבר שנים רבות. לפני כ-10 שנים ניסו באוצר לגבש מדד סיכון שיהיה מקובל על כל הגופים הפנסיוניים ושיפורסם תמיד לצד התשואה שהניבה הקרן. היה ברור לכל כי פירסום שיעור רווחיות מבלי לציין את רמת הסיכון הוא בבחינת מידע לקוי שאינו מספק את מלוא התמונה לחוסך-עמית הסביר. למרות המאמצים הרבים להגיע למדד מוסכם, לא צלחו הדיונים וכיום כל קרן מנהלת השקעותיה לפי מדד סיכון פנימי שאינו מובא לידיעת העמיתים.

לסיכום, אציין כי חלפו הימים בהם ישבו בוועדות  "מקורבים" חסרי ידע ונסיון. בגופים בהם אני יושב קיים איזון פרודוקטיבי בין הדיסציפלינות בקרב חברי הוועדה והדיונים מעמיקים ופוריים.