אחרי H&M מגיעה גם גאפ לעזריאלי: החנות תיפתח בפברואר 2010 ותשתרע על כ-525 מ"ר

לשם מיקום החנות תצטמצם החנות של מנגו, השייכת גם היא לאלביט מסחר וקמעונאות וכמו כן, המותגים MAC ולוצ'י יוותרו על מיקומם ויעברו לשטחים אחרים בקניון
מאיה זיסר |

לאחר שמועות רבות, נראה כי רשת 'גאפ', בכל זאת לא מוותרת על תל אביב ופותחת חנות בעזריאלי. היום (ד') נודע כי אלביט מסחר וקמעונאות בראשות אריק בן זינו, חתמה על הסכם עם מרכז עזריאלי לפתיחתה של חנות שנייה של גאפ בישראל, בקניון עזריאלי בתל-אביב, זאת בדומה לרשת H&M אשר הודיע לפני כחודש כי היא חתמה על הסכם לפתיחת חנות בעזריאלי.

החנות תיפתח ככל הנראה בפברואר 2010 ותשתרע על שטח של כ-525 מ"ר. לשם מיקום החנות תצטמצם החנות של מנגו, השייכת גם היא לאלביט מסחר וקמעונאות בבעלותו של מוטי זיסר, בנוסף החנות תבוא על חשבון שתי חנויות לוצ'י ו- M.A.C (הצמודות גם הן לחנות של מנגו) שיעברו למיקומים אחרים בקניון. מגעים נוספים מתנהלים לפתיחת חנויות נוספות של גאפ בקניוני הקבוצה.

הזיכיון למותג גאפ בישראל הינו ברשות חברת אלביט מסחר, חברת בת בבעלות מלאה של חברת אלביט הדמיה שבבעלות מוטי זיסר. בנוסף לגאפ, מחזיקה אלביט מסחר וקמעונאות בזיכיון הישראלי לרשת האופנה הספרדית 'מנגו' (החברה מפעילה 26 חנויות בישראל) ולמותג הפרימיום ההולנדי G-STAR (החברה מפעילה 2 חנויות בישראל).

בתחילת השבוע הודיע מנכ"ל אלביט מסחר וקמעונאות, אריק בן זינו, על פתיחת חנות של הרשת האמריקאית 'גאפ' בירושלים אשר תהווה חנות ראשונה במסגרת פתיחת הרשת בישראל. על הבחירה במיקום זה ספגה הרשת ביקורת רבה. החנות תפתח ביום שני הקרוב ותציע לקהל הישראלי את 4 מחלקות ההלבשה של הרשת ובכללן נשים, גברים, ילדים (GapKids) ותינוקות (babyGap).

לדברי אריק בן זינו, מנכ"ל אלביט מסחר וקמעונאות, "פעלנו במשך זמן רב על מנת למצוא את הלוקיישן הנכון ביותר עבור הרשת בעיר תל-אביב, ואני סמוך ובטוח שחנות גאפ בקניון עזריאלי תהווה מוקד משיכה גדול לקהל התל-אביבי שוחר האופנה, כמו גם עוגן מרכזי בקניון. אנו רואים בקבוצת קניוני עזריאלי שותפים אסטרטגיים, גם לקראת פתיחות נוספות של חנויות גאפ בישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.