אחרי H&M מגיעה גם גאפ לעזריאלי: החנות תיפתח בפברואר 2010 ותשתרע על כ-525 מ"ר

לשם מיקום החנות תצטמצם החנות של מנגו, השייכת גם היא לאלביט מסחר וקמעונאות וכמו כן, המותגים MAC ולוצ'י יוותרו על מיקומם ויעברו לשטחים אחרים בקניון
מאיה זיסר |

לאחר שמועות רבות, נראה כי רשת 'גאפ', בכל זאת לא מוותרת על תל אביב ופותחת חנות בעזריאלי. היום (ד') נודע כי אלביט מסחר וקמעונאות בראשות אריק בן זינו, חתמה על הסכם עם מרכז עזריאלי לפתיחתה של חנות שנייה של גאפ בישראל, בקניון עזריאלי בתל-אביב, זאת בדומה לרשת H&M אשר הודיע לפני כחודש כי היא חתמה על הסכם לפתיחת חנות בעזריאלי.

החנות תיפתח ככל הנראה בפברואר 2010 ותשתרע על שטח של כ-525 מ"ר. לשם מיקום החנות תצטמצם החנות של מנגו, השייכת גם היא לאלביט מסחר וקמעונאות בבעלותו של מוטי זיסר, בנוסף החנות תבוא על חשבון שתי חנויות לוצ'י ו- M.A.C (הצמודות גם הן לחנות של מנגו) שיעברו למיקומים אחרים בקניון. מגעים נוספים מתנהלים לפתיחת חנויות נוספות של גאפ בקניוני הקבוצה.

הזיכיון למותג גאפ בישראל הינו ברשות חברת אלביט מסחר, חברת בת בבעלות מלאה של חברת אלביט הדמיה שבבעלות מוטי זיסר. בנוסף לגאפ, מחזיקה אלביט מסחר וקמעונאות בזיכיון הישראלי לרשת האופנה הספרדית 'מנגו' (החברה מפעילה 26 חנויות בישראל) ולמותג הפרימיום ההולנדי G-STAR (החברה מפעילה 2 חנויות בישראל).

בתחילת השבוע הודיע מנכ"ל אלביט מסחר וקמעונאות, אריק בן זינו, על פתיחת חנות של הרשת האמריקאית 'גאפ' בירושלים אשר תהווה חנות ראשונה במסגרת פתיחת הרשת בישראל. על הבחירה במיקום זה ספגה הרשת ביקורת רבה. החנות תפתח ביום שני הקרוב ותציע לקהל הישראלי את 4 מחלקות ההלבשה של הרשת ובכללן נשים, גברים, ילדים (GapKids) ותינוקות (babyGap).

לדברי אריק בן זינו, מנכ"ל אלביט מסחר וקמעונאות, "פעלנו במשך זמן רב על מנת למצוא את הלוקיישן הנכון ביותר עבור הרשת בעיר תל-אביב, ואני סמוך ובטוח שחנות גאפ בקניון עזריאלי תהווה מוקד משיכה גדול לקהל התל-אביבי שוחר האופנה, כמו גם עוגן מרכזי בקניון. אנו רואים בקבוצת קניוני עזריאלי שותפים אסטרטגיים, גם לקראת פתיחות נוספות של חנויות גאפ בישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.