אחרי H&M מגיעה גם גאפ לעזריאלי: החנות תיפתח בפברואר 2010 ותשתרע על כ-525 מ"ר
לאחר שמועות רבות, נראה כי רשת 'גאפ', בכל זאת לא מוותרת על תל אביב ופותחת חנות בעזריאלי. היום (ד') נודע כי אלביט מסחר וקמעונאות בראשות אריק בן זינו, חתמה על הסכם עם מרכז עזריאלי לפתיחתה של חנות שנייה של גאפ בישראל, בקניון עזריאלי בתל-אביב, זאת בדומה לרשת H&M אשר הודיע לפני כחודש כי היא חתמה על הסכם לפתיחת חנות בעזריאלי.
החנות תיפתח ככל הנראה בפברואר 2010 ותשתרע על שטח של כ-525 מ"ר. לשם מיקום החנות תצטמצם החנות של מנגו, השייכת גם היא לאלביט מסחר וקמעונאות בבעלותו של מוטי זיסר, בנוסף החנות תבוא על חשבון שתי חנויות לוצ'י ו- M.A.C (הצמודות גם הן לחנות של מנגו) שיעברו למיקומים אחרים בקניון. מגעים נוספים מתנהלים לפתיחת חנויות נוספות של גאפ בקניוני הקבוצה.
הזיכיון למותג גאפ בישראל הינו ברשות חברת אלביט מסחר, חברת בת בבעלות מלאה של חברת אלביט הדמיה שבבעלות מוטי זיסר. בנוסף לגאפ, מחזיקה אלביט מסחר וקמעונאות בזיכיון הישראלי לרשת האופנה הספרדית 'מנגו' (החברה מפעילה 26 חנויות בישראל) ולמותג הפרימיום ההולנדי G-STAR (החברה מפעילה 2 חנויות בישראל).
בתחילת השבוע הודיע מנכ"ל אלביט מסחר וקמעונאות, אריק בן זינו, על פתיחת חנות של הרשת האמריקאית 'גאפ' בירושלים אשר תהווה חנות ראשונה במסגרת פתיחת הרשת בישראל. על הבחירה במיקום זה ספגה הרשת ביקורת רבה. החנות תפתח ביום שני הקרוב ותציע לקהל הישראלי את 4 מחלקות ההלבשה של הרשת ובכללן נשים, גברים, ילדים (GapKids) ותינוקות (babyGap).
לדברי אריק בן זינו, מנכ"ל אלביט מסחר וקמעונאות, "פעלנו במשך זמן רב על מנת למצוא את הלוקיישן הנכון ביותר עבור הרשת בעיר תל-אביב, ואני סמוך ובטוח שחנות גאפ בקניון עזריאלי תהווה מוקד משיכה גדול לקהל התל-אביבי שוחר האופנה, כמו גם עוגן מרכזי בקניון. אנו רואים בקבוצת קניוני עזריאלי שותפים אסטרטגיים, גם לקראת פתיחות נוספות של חנויות גאפ בישראל".
התרסקות מטוס (צילום מסך)בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
