"המוחות שבורחים" מהארץ - האם הם בורחים, מי עוזב ולמה?

המושג "מוחות בורחים" מוטעה מיסודו. היזם בודק כיצד תוכל משפחתו לחיות בכבוד בשנים הראשונות לפיתוח שבהן רב הסיכון על הסיכוי. ברגע שהמדינה לא מספקת עבורו את התנאים לכך, הוא מחפש אלטרנטיבה שתקל עליו לצלוח את השנים המאתגרות עד להגעתו אל היעד. ישראל הופכת הדרגה לפחות ופחות מפתה - ההייטקיסטים עוזבים והמגמה הזו מאיצה.

מאות רבות של סטארט-אפים נולדים מדי שנה בישראל על ידי אלפי מפתחים צעירים שנכנסים לתחום. לצערנו, בשנים האחרונות ובשנתיים האחרונות ביתר שאת עם תחילת המהפכה-הפיכה המשטרית וחוסר היציבות הפוליטית וכמובן מלחמת חרבות ברזל, רבים מהם בוחרים לעשות זאת מחוץ לגבולות ישראל, על כל ההשלכות הכלכליות והמשפחתיות המורכבות שטמונות בכך. ז תופעה שמתרחבת, פחות מדברים עליה, אבל בשטח היא ברורה והיא במקבי לעזיבה של לא מעטים בתחום את ההייטק לרילוקיישן ולעבודה בחו"ל. 

הסימנים הברורים למשבר: חברות ענק שמפטרות אלפי עובדים, ויזמים צעירים שמעדיפים לפתוח משרדים בחו"ל לאחר שהבינו שלא כדאי להתחיל מסע יזמי במדינה שאינה מספקת את הקרקע הפורייה שדרושה כדי להצליח. במקום מדינה שמעודדת חדשנות, הם רואים מדינה שמערימה עוד ועוד חסמים ביורוקרטיים, ושלטון שמתקשה להבין את הצרכים של דור העתיד.

ההייטקיסטים עוזבים - זה מסוכן למשק

אנחנו ניצבים בפני צומת קריטי; תעשיית ההייטק הישראלית שנתפסה לאורך שנים כקטר הכלכלה – על פי נתוני משרד הכלכלה לשנת 2023, היא אחראית ל-18% מהתמ"ג, 48% מהייצוא הישראלי ו-40% משווי החברות הנסחרות בבורסה – כעת היא ניצבת בפני סכנת קריסה של ממש. לא מדובר עוד בתרחיש תיאורטי עתידי, אלא בתסריט שכבר נכתב בחברות שהולכות ומתרוקנות מכישרונות צעירים. אומנם, במספרים מצטברים נראה שיש צמיחה, אבל אנחנו מוותרים על צמיחה גדולה יותר בכך שיזמים ועובדים מעדיפים לעשות זאת בחו"ל. מול הסניף הישראלי של אנבידיה שמגייס וגדל ושווה כחצי טריליו דולר - אנבידיה מגייסת בישראל 80-100 עובדים בחודש, יש איבוד של יזמים ועובדים רבים.

• ניר צוק מזהיר: "מצב ההייטק הישראלי על הפנים"
• בכמה עלה השכר בהייטק ובאיזה תפקיד מרוויחים הכי הרבה?

בשנים האחרונות חווה ענף ההייטק הישראלי ירידה חדה בהיקפי גיוסי ההון, ירידה במספר המועסקים ועלייה במספר היורדים. לפי דו"ח רשות החדשנות לשנת 2024, גיוסי ההון לסטארטאפים ישראליים ירדו בכ-55% בשנת 2023, והסתכמו ב-7.3 מיליארד דולר בלבד. עוד עולה מהדו"ח כי באופן די מפתיע דווקא בשנת הלחימה 2024 נרשמה התאוששות חלקית עם גיוסים של כ-12.2 מיליארד דולר, אך הסכום עדיין נמוך משמעותית משיאי העבר, ורק כדי לסבר את העין בשנת 2021 היקף גיוסי ההון עברו את רף ה-26 מיליארד דולר. כמו כן, על פי דו"ח מצב התעסוקה בהייטק של רשות החדשנות, כ-8,300 עובדי הייטק עזבו את ישראל לתקופה של שנה ומעלה מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 ועד יולי 2024, המהווים כ-2.1% מכוח העבודה בענף. נתון מדאיג נוסף הוא שלראשונה זה עשור, נרשמה ירידה במספר המועסקים בהייטק הישראלי. בשנת 2024, מספר המועסקים עמד על כ-391 אלף, ירידה של כ-5,000 עובדים (1.2%) לעומת השנה הקודמת. זאת לאחר עשור של צמיחה מתמדת, בהם מספר המועסקים בהייטק גדל בתוך עשור מ-213,500 בשנת 2012 לכ-390,900 בשנת 2022- עלייה של למעלה מ-80%. הנתונים הללו מצביעים על אתגרים משמעותיים שעומדים בפני תעשיית ההייטק הישראלית שמחייבים בחינה מחודשת של מדיניות התמיכה וההשקעה בתחום.

ההתפתחות העצומה בענף ההיי טק בעשורים האחרונים מוכיחה שהסוד איננו רק במוחות הכישרוניים, אלא בתנאים הסביבתיים. בניגוד לעבר, ישראל אינה נתפסת עוד כחממה הטובה ביותר עבור יזמים צעירים. הענף דורש משאבים עצומים שלא באים לידי ביטוי רק בתמיכה כספית, אלא במעטפת תומכת שכוללת רגולציה חכמה, ומדיניות ממשלתית שמתקשה להפנים שהמוח האנושי הוא הנכס החשוב ביותר שלה, בוודאי במדינה שבה משאבי הטבע מוגבלים ביותר. ומה קורה בפועל? במקום מעטפת תמיכה, צעירים נדרשים לשלם מסים עוד לפני שהספיקו להקים חברה. במקום לעודד את הדורות הבאים של הסטארט-אפיסטים, אנחנו הופכים אותם לעבדי ביורוקרטיה ומיסוי מתוסכלים.

כמי שמלווה לאורך השנים מאות יזמים בתחילת דרכם, אני מתנגד נחרצות למושג "בריחת מוחות". מוחות אינם בורחים, אלא משקללים היטב היכן הפלטפורמה המיטבית עבורם להתפתח בנקודת הזמן שבה הם מצויים בחיים. הם מונעים מהצורך הטבעי להגשים את הפוטנציאל שלהם במקום שייתן להם את ההזדמנות הטובה ביותר להצליח בראשית דרכם המאתגרת ורצופת הקשיים שצפויה להם בשנים הראשונות לפיתוח המיזם. היזם המתחיל בראש ובראשונה בודק כיצד תוכל משפחתו להתקיים בכבוד בשנים הראשונות, שבהן רב הסיכון על הסיכוי, ואם המדינה לא מספקת עבורו את התנאים לכך – הוא יחפש אלטרנטיבה אחרת.

• אסטרטגיות מסחר באופציות לפני דוחות אנבידיה
• קרנות ענפיות ייחודיות: זרקור אל הפינות הנסתרות של שוק ההון
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הכותב - ד"ר אלכסנדר צימרמן, כלכלן בכיר וראש תחום היזמות במכללה האקדמית רמת גן