איך יחסוך אילון מאסק 2 טריליון דולר מתקציב ההוצאות של ארה"ב?
אילון מאסק, הוא ללא ספק יזם אדיר, פנומנן בכל קנה מידה ואיש אשכולות. הישגיו יוצאי דופן, אבל האם הוא יצליח בתפקידו החדש לחסוך בעלויות של 2 טריליון דולר בהוצאות הממשל? מאסק נבחר להוביל את משרד היעילות הממשלתית החדש (DOGE) יחד עם
וויווק רמאסוומי. המטרה שלהן נראית משימה בלתי אפשרית - הוצאות הממשל מסתכמות בכ-6.1-6.3 טריליון דולר בשנה, לקצץ 2 טריליון בשנה זה לא באמת אפשרי.
הכלכלנים לא סבורים שזה אפשרי ומצביעים על קיצוץ מתמשך, אך לא כזה שיחתוך בבת אחת את ההוצאות של הממשל בשליש. מעבר לכך, רק 1.7 טריליון דולר מתוך התקציב מוגדרים כהוצאות גמישות שניתן לקצץ, בעוד שהוצאות הקבועות שאינן גמישות – כמו ריבית על החוב הלאומי – ממשיכות לעלות.
בשנת 2024 הריבית על החוב הלאומי כבר עלתה לכ-1.2 טריליון דולר בשנה, לעומת 630 מיליארד דולר בלבד בשנת 2023. השינוי הזה הוא תוצאה של החלפת אג"ח בריבית נמוכה שנפדו באג"ח חדשות עם ריביות גבוהות יותר. מצב זה מצמצם עוד יותר את האפשרות לקיצוצים משמעותיים בתקציב.
איך מתכוונים מאסק ורמאסוומי לקצץ בהוצאות?
ולמרות זאת מאסק ורמאסוומי נענו לאתגר הגדול. הם נסמכים על היכולות של בינה מלאכותית. שימוש בבינה מלאכותית לאוטומציה של תהליכים ממשלתיים עשוי לחסוך 520 מיליארד דולר בשנה. בינה מלאכותית גם יכולה לשפר את הגבייה ממסים באמצעות איתור העלמות מס ובחירה מדויקת של תיקי מס לבדיקה. מדובר על איתור וגבייה של מאות מיליארדים נוספים בשנה ואפילו יותר. רק מכאן יכולים להגיע מעל טריליון דולר בשנה.
- זינוק של 71 מיליארד דולר ביום: לארי אליסון סוגר פערים עם אילון מאסק
- טריליון דולר על השולחן: טסלה מעלה את השכר של מאסק, אבל יש תנאי חשוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא ברור המנדט שיש למאסק ורמאסוומי, אך לא נראה שהוא יעצור בקיצוץ הוצאות. הוא יגלוש גם להעלאת הכנסות. העלאת מכסים על ייבוא בשיעור של 10%-20% עשויה להכניס בין 2 ל-3.3 טריליון דולר לאורך עשור. עם זאת, יש סיכון שהעלאת מכסים תוביל לפגיעה כלכלית ולירידה בהכנסות הכוללות, בשל תגובת נגד מצד שותפות הסחר של ארה"ב. כמו כן, זה יכול להאיץ את האינפלציה.
מאסק ורמאסוומי יכוונו גם לסגור פרצות מיסוי וביטול הטבות מס. זה יוסיף על פי ההערכות מעל 100 מיליארד דולר בשנה.
כל המכלול של הקיצוצים והגדלת ההכנסות עשוי לתרום משמעותית לתקציב האמריקאי, רק ממש לא בטוח שבמספרים של 2 טריליון דולר בשנה. ואם כן, זה יהיה בעיקר בהגדלת מכסים וזה יוביל להעלאת מחירי המוצרים ואינפלציה. הנזק של העלאת מכסים הוא נזק ישיר לצרכן שקונה את המוצרים. האינפלציה תעלה ואז הריבית גם לא תרד ואפילו תעלה.
זה יוביל לעלייה בהוצאות הריבית של ארה"ב שמגיעות כאמור ל-1.2 טריליון דולר בשנה. במילים אחרות, יש קושי גדול להגיע ל-2 טריליון דולר של קיצוץ בהוצאות או עלייה בהכנסות, אבל בהחלט אפשר להגיע לסכומים מרשימים.
- הנפקה מוצלחת לג׳מיני - מזנקת ביום המסחר הראשון
- מניית IONQ מזנקת: "אנחנו השלב הבא במהפכת המחשוב"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
מאסק ורמאסוומי מקבלים מנדט והם נחושים להצליח. יעילות היא שם המשחק במגזר הפרטי והגיע הזמן שזה יגיע גם למגזר הציבורי.
- 9.אנטוניו 18/11/2024 14:18הגב לתגובה זוסגור לסמולנים הפאשיסטים את הברז וחסכת 20 טריליון דולר ברגע
- 8.אזרח 17/11/2024 23:08הגב לתגובה זועם כל הכבוד ל"כלכלנים" שלאף אחד מהם אין אחוז אחד מהכסף שיש למאסק, אני מעדיף להאמין למאסק ולא להם.
- 7.לירן 17/11/2024 14:44הגב לתגובה זוידוע שמטבעות דיגיטאלים הם גם עדן למעלימי מס וארגוני פשיעה. פשוט ניגוד אינטרסים
- 6.בסוף יאמרו שבמשך שנתיים לא משלמים ריבית על אגח (ל"ת)נומי 17/11/2024 14:22הגב לתגובה זו
- 5.הולך להיות שמח (ל"ת)דני 17/11/2024 14:02הגב לתגובה זו
- 4.יעשה מצוין ועל הדרך אצבע בעין למבקרים הבורים. השלט 17/11/2024 13:59הגב לתגובה זויעשה מצוין ועל הדרך אצבע בעין למבקרים הבורים. השלטון והשירות הציבורי מבזבז סכומי עתק בלי חשבון - את הקבלה מגישים לציבור, כל בכל העולם. כאשר מנסים לקדם התייעלות וחיסכון, אנשי המערכות האלה תוקעים מקלות בגלגלים, אין בעיה שהציבור יזרוק כסף לפח, העיקר שהכיסא והתנאים שלהם ישמרו. נגמרה החגיגה.
- 3.מגזר ציבורי שמן בכל העולם, מתקרב אל סופו (ל"ת)טובי 17/11/2024 13:38הגב לתגובה זו
- 2.התרגיל של מאסק 17/11/2024 12:48הגב לתגובה זוקנה טוויטר במיליארדי דולרים טסלה במאבקים משפטיים. מאיפה ימצא נתיב בריחה?
- 1.אבי 17/11/2024 09:30הגב לתגובה זוהוא לא חשבון לאף אחד ישר יפטר אלפים בשירות בציבורי ויקצץ בהטבות מס כל זה יביא,למהומות בארהב הוא חושב,שמדינות ארהב,זה כמו מכוניות טאסלה,הוא יראה שלא

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס
אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט. Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.
הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.
מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה
הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)
שנים של מו"פ ונקודת המפנה?
כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב
באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה
לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק
הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.
- Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס 4 מיליון דולר
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה
המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra
Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%
קמטק הוסיפה 3%, אורקל התממשה ב-5% ואופן דור נפלה ב-14%
הסנטימנט החיובי נמשך, בעיקר במניות הטכנולוגיה. והנאסד"ק סגר בשיא חדש. אורקל Oracle Corp -5.09% התממשה אחרי הזינוק שלשום, וגם אופנדור Opendoor Technologies -13.78% שזינקה אמש ב-75% ירדה.
המסחר בוול סטריט נסגר במגמה מעורבת לאחר שאתמול שלושת המדדים המרכזיים קבעו שיאים חדשים, על רקע נתוני אינפלציה ועבודה מעורבים שחיזקו את הציפיות להפחתת ריבית כבר בשבוע הבא, עם הסתברות של 98% לפי החוזים. תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה, מה שסייע לראלי, וגם מדדים ברחבי העולם מצטרפים לשיאים. במקביל, שר האוצר סקוט בסנט מנהל שיחות עם מועמדים להחלפת יו"ר הפד פאוול, וברקע טראמפ מנסה להדיח את המושלת ליסה קוק לפני החלטת הריבית הקרובה. ה-S&P 500 סגר ללא שינוי משמעותי, הדאו ג'ונס ירד ב-0.5% והנאסד"ק עלה ב-0.5%.
האם הורדת הריבית תוביל לירידות בשווקים? השווקים מתמחרים בוודאות כמעט מוחלטת הורדת ריבית בשבוע הבא, על רקע סימני חולשה מתמשכים בשוק העבודה האמריקאי; האם ייתכן שהורדת הריבית, שעד לא מזמן נתפסה כתמריץ לשווקים, תהפוך הפעם לסימן אזהרה?
הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ טען בריאיון כי "ברמת ודאות גבוהה" הרוצח של צ'ארלי קירק נתפס, והוסיף כי אדם שהיה קרוב לחשוד הסגיר אותו לרשויות. עם זאת, בשלב זה לא פורסמה כל הודעה רשמית מצד ה-FBI או גורמי האכיפה על מעצר חשוד, ובדיווחים בתקשורת האמריקאית נמסר כי החוקרים ממשיכים במעקב וכי עד כה רק נחקרו מספר אנשים ושוחררו. נזכיר כי קירק, בן 31, נורה על ידי צלף שירה מגג סמוך ונמלט. ה-FBI מנהל מצוד נרחב אחר חשוד שתועד נמלט מזירת הרצח. מותו של קירק עורר גל תמיכה רחב בקרב הקהילה השמרנית, כולל גיוס המונים של למעלה מ-500 אלף דולר ותרומות נוספות לפרס. ביל אקמן, מנהל קרן הגידור Pershing Square, הודיע כי יתרום מיליון דולר לפרס שה-FBI מציע עבור מידע שיוביל ללכידת רוצחו של צ'רלי קירק, הפעיל השמרני הבכיר שנורה למוות במהלך הרצאה ביוטה. תרומתו מעלה את סכום הפרס הכולל ליותר מ-1.15 מיליון דולר, ובמקביל הוא מקים קרן של מיליון דולר שתספק הכנסה שנתית של כ-50 אלף דולר לאלמנתו של קירק ושני ילדיהם, במטרה להבטיח את עתידם הכלכלי. אקמן אף קרא לקידום "חוק צ'רלי" שיחמיר את הענישה על אלימות. ביל אקמן מציע מיליון דולר למוסר מידע על רוצח צ'רלי קירק
- שורט סקוויז הזניק את אופן דור ב-80%; הנאסדק עלה 0.7%
- הנאסד״ק ננעל ביציבות; אורקל טסה ב-36%, רדיט קפצה ב-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאקרו
ציפיות האינפלציה וסנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הפתיעו לרעה. הציפיות לאינפלציה ל-5 שנים זינקו ל-3.9%
לעומת 3.4% באוגוסט וצפי ל-3.5%, בעוד שהציפיות לשנה הקרובה נותרו גבוהות על 4.8% אך בהתאם לצפי. במקביל, מדדי האמון הצרכני נחלשו בחדות, סנטימנט הצרכנים ירד ל-55.4 נקודות לעומת תחזית ל-58.2, והציפיות לעתיד צנחו ל-51.8 והערכת התנאים הנוכחיים ירדה ל-61.2. הנתונים
משקפים שילוב של שחיקה באמון הצרכנים ועלייה בחששות האינפלציוניים, מה שעלול להגביר את הזהירות של הפד גבי תוואי הריבית בהמשך, אך לא צפוי להשפיע על הורדת הריבית בשבוע הבא.