הביקוש ל-AI עלול ליצור משבר חדש בשרשרת האספקה; האם יהיה מחסור בשבבים?
מאז פרוץ משבר הקורונה בתחילת שנת 2020, מתמודדות יצרניות השבבים עם ההשלכות הקשות של השיבושים המשמעותיים בשרשראות האספקה. מה שהתחיל בביקוש אדיר לשבבים, בצל הסגרים הממושכים, המשיך בעודף עצום שהביא את חלק מיצרניות המוליכים למחצה לקצץ בייצור ולהכריז על פעולות התייעלות. כעת, ניצב השוק אל מול גאות נוספת בצד הביקוש, בשל העניין הגובר בטכנולוגיות של בינה מלאכותית, הדורשות יכולות עיבוד וזיכרון משמעותיות.
לקריאה נוספת
> יצרניות שבבי הזיכרון נוטשות את המחשבים ומחזרות אחרי אנבידיה
> אחרי שנתיים קשות סמסונג חוזרת לצמוח: ה-AI ישיב את החברה למסלול?
הבוקר הודיעה יצרנית שבבי הזיכרון הדרום קוריאנית אס. קיי. הייניקס (SK Hynix), כי אזל המלאי של שבבי ה-HBM (שבבי זיכרון ברוחב פס גבוה - הרחבה בהמשך) שלה, המשמשים כחלק אינטגרלי במעבדי הבינה המלאכותית, עבור השנה הנוכחית, וכי מכרה כמעט את כול השבבים אותם תוכל לספק במהלך שנת 2025. זאת על רקע הביקוש הגובר לשירותי בינה מלאכותית, ובפרט למעבדים של ענקית השבבים אנבידיה ששולטת כיום ללא עוררין בייצור שבבי בינה מלאכותית.
- הספקית של אנבידיה מזהירה: "המחצית השנייה תהיה תנודתית"
- אינטל חושפת את MMRDIM, זיכרון מערכת למרכזי מידע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יחד עם אס. קיי. הייניקס, בתחום ייצור שבבי הזיכרון עבור מעבדי הבינה המלאכותית של אנבידיה (אבל לא רק), פועלות שתיים מיצרניות הזיכרונות הגדולות בעולם, סמסונג (Samsung Electronics) הדרום קוריאנית ומיקרון (Micron Technology) האמריקאית. כמו אס. קיי. הייניקס, גם מיקרון הודיעה לאחרונה כי שבבי ה-HBM שלה אזלו לשנת 2024 וכי רוב האספקה שלה לשנת 2025 כבר הוקצתה. סמסונג לעומת זאת שמרה על הקלפים קרוב יותר לחזה, ודיווח כי היא צפויה למכור במהלך השנה הקרובה פי שלושה שבבי HBM ביחס לשנה החולפת.
רכבת הרים מתמשכת
יצרניות שבבי הזיכרון הם ככל הנראה מי שחוו את רכבת ההרים שעבר הסקטור בשנים האחרונות, בצורה החזקה ביותר. במהלך מגפת הקורונה, ראו מנהלי יצרניות השבבים כיצד המכירות שלהם מזנקות, בעקבות הביקושים החזקים עבור מחשבים, טאבלטים וסמארטפונים. אלא שבחלוף שנה, האינפלציה ועליית הריבית הפכו את המגמה, הביאו לכך שהחברות מצאו את עצמן עם מלאים עצומים של שבבי זיכרון ללא קונים.
עד כדי כך המשבר היה חמור, שהיו מי שהעריכו את ההפסד התפעולי של יצרניות השבבים במהלך השנה החולפת (2023) בלא פחות מ-5 מיליארד דולר. מציאות זו, הביאה לקיצוצים דרמטיים בכמעט כל החברות בתחום, ולסגירה של מפעלים ופיטורי עובדים. כך למשל במהלך 2022 הודיעה מיקרון על כוונתה לקצץ בכ-30% את הייצור במפעליה, וכן לקצץ בכ-10% בכוח האדם שלה. מהלכים דומים בוצעו על גם על ידי אס. קיי. הייניקס וסמסונג שמצאה עצמה מתמודדת בסוף שנת 2023 עם שפל חסר תקדים ברווחים.
אלא שאז הגיעה מהפכת הבינה המלאכותית, ובמיוחד אנבידיה שהפכה לשם נרדף לטכנולוגיה פורצת הדרך, והכניסה אוויר מחודש במפרשים של יצרניות הזיכרונות. בכדי להריץ את המודלים המורכבים, זקוקים המעבדים של ענקית השבבים האמריקאית גם לזיכרון בהיקפים חדשים. לצורך כך, נכנסו בשנים האחרונות יצרניות הזיכרון לתחום זיכרון בעל רוחב פס גבוה (High Bandwidth Memory), או בקיצור HBM.
- האקזיט הגדול בתולדות ישראל מתקרב לקו הסיום
- סם אלטמן משתעשע: ה-ChatGPT הבא ייקרא 6-7
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מגמה זו הניעה במידה רבה את הצמיחה במניות של החברות. מניית אס. קיי. הייניקס צמחה בשנה האחרונה בכ-93%, מניית מיקרון צמחה באותה תקופה בכ-77%, בזמן שמניית סמסונג הציגה עלייה צנועה יותר של כ-20%, לנוכח הכניסה המאוחרת שלה לתחום והפיזור הנרחב של עסקיה. מי שהעניק גיבוי לצמיחה של המניות הוא ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, שאמר במסגרת כנס המפתחים שערכה החברה בחודש מרץ האחרון, כי "ייצור זכרונות HBM הוא תחום מאוד מסובך והערך המוסף גבוה מאוד, עליו אנחנו מוציאים כסף רב. לדבריו יצרניות השבבים צפויות להשתדרג בשנים האחרונות הודות לשבבים אלו, שכן "ברגע שאנבידיה מתחילה לצמוח, הם [היצרניות] גדלים איתנו".
לקראת משבר נוסף בשרשראות האספקה?
כבר עכשיו ברור שהביקוש הגואה למוצרי ה-HBM של יצרניות הזיכרון, צפוי לבוא על חשבון הפעילות המסורתית של החברות. על פי ההערכות של החברה הדרום קוריאנית, עד 2028, חלקם בהכנסות של שבבי הזיכרון עבור בינה מלאכותית צפוי לצמוח לכ-61%, ביחס לחלק של כ-5% בלבד בשנה החולפת. בשבוע שעבר, דיווחה החברה כי ייתכן שבמהלך השנה הקרובה יהיה מחסור בשבבי זיכרון רגילים עבור סמארטפונים, מחשבים ושרתים, בהנחה שהביקוש למכשירים אלו יעלה על הציפיות.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
זוהראן ממדני (X)"בעזרת אללה ניצחנו!" - זוהראן ממדאני נבחר לראש עיריית ניו יורק
הדמוקרט הסוציאליסט בן ה-34 הדיח את המושל לשעבר קואומו; יהיה המוסלמי הראשון ובן העדה הדרום-אסייתית הראשון בתפקיד
במערכת בחירות שתוארה על ידי פרשנים כאחת המשמעותיות בעיר בעשורים האחרונים, בחרו תושבי ניו יורק בזוהראן ממדאני לראשות העיר - והעניקו לו רוב של 50.3% מהקולות. ממדאני הדיח את מושל ניו יורק לשעבר אנדרו קואומו, שהתמודד הפעם כמועמד עצמאי לאחר שהפסיד לממדאני בפריימריז הדמוקרטיים. הרפובליקני קרטיס סליווה קיבל רק 7.2% מהקולות.
רק בן 34 שנים ועם פרופיל פוליטי נמוך יחסית, וכבר ראש העיר ניו יורק. ממדאני סחף אחריו קהל רחב של צעירים, מהגרים ובוחרים מהשכונות הפחות מבוססות. בכך הפך ממדאני לראש העיר המוסלמי הראשון בתולדות ניו יורק, ולבן העדה הדרום־אסייתית הראשון שעומד בראש עיר בת כ-400 שנה. מדובר גם בראש העיר הצעיר ביותר מזה מאה שנה.
קריאה חשובה: ממדאני נגד וול סטריט: ראש העיר הנבחר ומלחמתו בבורסה האמריקאית; מה צפוי בהמשך?
אג'נדה פרוגרסיבית במרכז הבמה
המסר המרכזי של ממדאני לאורך הקמפיין היה אחד - ניו יורק חייבת להיות נגישה יותר, שוויונית יותר, ובעיקר - ניתנת למגורים. בין ההצעות המרכזיות בקמפיין: הקפאת שכר הדירה בלמעלה ממיליון דירות בפיקוח, מימון תחבורה ציבורית חינמית באוטובוסים, הקמת מעונות יום אוניברסליים, הטלת מסים נוספים על תאגידים ועל עשירים, והקמת חנויות מזון עירוניות בשכונות מוחלשות.
- ממדאני יכול להפוך את ניו יורק - בירת הקפיטליזם - למעבדה סוציאליסטית; והקשר לישראל
- "לא נשקיע באג"ח ישראל" ו"אינתיפאדה גלובלית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף לכך, ממדאני קרא לסיים את השליטה של ראש העיר על מערכת החינוך ולהקים יחידה ייעודית בתוך משטרת ניו יורק שתתמקד בטיפול באירועי בריאות נפש - מהלך שמצביע על תפיסת ביטחון ציבורי שמרחיבה את תחום האחריות מעבר למשטרה בלבד.
