אמזון תשקיע 150 מיליארד דולר ב-DC - איך עזריאלי יכולה להרוויח מזה?
תחום הדאטה סנטרס הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בעולם. כל הודעת טקסט, תמונה או סרטון שמופיעים באינטרנט או נשלחים ל"ענן" בעצם נשלחים לשרת פיזי שנמצא איפשהו בעולם, ולשם כך בדיוק קיימים מרכזי המידע. ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל GOOGLE , מטא META PLATFORMS , אפל APPLE וגם אמזון AMAZON מחזיקות בכמויות אדירות של דאטה, ולכן הן צריכות גם הרבה מקום לאחסן אותו.
אמזון הודיעה שהיא מתכוונת להשקיע 150 מיליארד דולר בבניית מרכזי מידע במהלך 15 השנים הקרובות, זה ממוצע של 10 מיליארד דולר בשנה והפעילות הענפה של החברה בתחום הענן, AWS, שהיא המובילה מבחינת נתח שוק, אכן מצריכה השקעות בסדרי גודל כאלה אם החברה רוצה לשמור על מעמדה.
אחד האתגרים הגדולים שהחברות הגדולות, שנקראות חברות הייפר סקייל כזה נוגע לדאטה סנטרס, מתמודדות איתן הוא אספקת החשמל למרכזי המידע הגדולים שלהן. כך למשל למשך מספר חודשים ב-2022 ספקית החשמל של מרכז המידע של אמזון בוירג'יניה לא סיפקה חשמל פשוט כי היא לא יכלה להתמודד עם העומס, והעתיד נראה קשה עוד יותר כאשר ההוצאות על חשמל למרכזי מידע צפויות להכפיל את עצמן במהלך 15 השנים הבאות.
יש מספר חברות בעולם מקימות מרכזי מידע בשביל חברות הייפר סקייל, ואחת מהן היא חברת גרין מאונטיין הנורבגית שבבעלות קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה 2.16% . לפני חודשיים הקבוצה אירחה כנס בו היא הציגה את הפעילות שלה בתחום, והיו"ר דנה עזריאלי סיפרה איך היא זיהתה את הפוטנציאל בתחום.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל יותר וחוסך בעלויות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כבר אז ב-2017 היה ברור שכולם עם סמארטפונים וכבר אז דיברו על רכבים אוטונומיים. למרות שהנושא לא היה מפותח היה לי ברור שהנושא של דאטה יגדל בצורה משמעותית", סיפרה אז עזריאלי. "איפה הדאטה יושב? הוא צריך לשבת איפשהו וזה עניין נדל"ני".
עזריאלי אז עזריאלי התחילה לפעול, בשנת 2019 הקבוצה ביצעה את הרכישה הראשונה שלה בתחום, חברת קומפאס, אותה מכרה כמה שנים לאחר מכן כאשר היא רושמת רווח של 1.3 מיליארד שקל. לדברי עזריאלי: "זה איפשר לנו להכיר את התחום, השחקנים, הכללים והשפה של התחום", והקבוצה אכן השתמשה בידע הזה וב-2021 מצאה את החברה הנורבגית Green Mountain, כאשר עד היום סך ההשקעה בה מסתכם בכ-2.8 מיליארד שקל.
>>הבינגו של עזריאלי - מי זאת גרין מאונטיין?
- FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?
- מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
גרין מאונטיין היא כיום החברה דרכה עזריאלי פועלת בתחום, והיא צופה שהמגזר יצמח לכ-25% מהפעילות שלה. בגלל שגרין מאונטיין היא חברה נורבגית היא נהנית ממשאבי טבע שמאפשרים להפיק חשמל מאנרגיות מתחדשות ובנוסף היא נהנית מסובסידיות ממשלתיות שהופכות את החשמל שלה לזול יותר, וזה מפתה חברות גדולות לעבוד איתה.
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס
אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.
כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.
הון של 500 מיליארד דולר
ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.
העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון.
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד.

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -0.05% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
