דרור בשן
צילום: פוטו פארג'

פרוטליקס משנה כיוון? "מעריכים שיש עתיד טוב לחברה, אבל צריך סבלנות"

לאחר שהחברה פרסמה דוחות טובים אומר דרור בשן, מנכ"ל פרוטליקס, בשיחה עם ביזפורטל כי "בסוף השנה אנחנו נהיה חברה ללא חוב עם צפי להמשך צמיחה; החברה במקום הרבה הרבה יותר יציב לעומת מה שהיה בעבר"
קובי ישעיהו | (2)

אחת המניות הישראליות המאכזבות של השנים האחרונות היא זו של חברת הביומד פרוטליקס. המניה, שנסחרת בבורסה של ניו יורק, צנחה ממחיר של 4.90 דולר בתחילת פברואר 2021 עד לכ-1.3 דולר כיום, נפילה של 74%. ואם מסתכלים על שיא כל הזמנים אי אז ב-2006 אז הנפילה הייתה הרבה יותר כואבת - יותר מ-99%. שווי השוק של החברה עומד כיום על כ-90 מיליון דולר. 

פרוטליקס עברה כמה גלגולים בחייה. החברה מפתחת כיום תרופות למחלות נדירות בעזרת הנדוס של תאי צמח והיא קיבלה במאי 2023 אישור לשווק בשוק האמריקני את התרופה שלה - אלפבריו לטיפול במחלת הפברי, כשלאחריו היא מכרה את המוצר לשותפתה קייזי (Chiesi ) ב-11 מיליון דולר. לפי ההסכם פרוטליקס מייצרת ומוכרת את המוצר לקייזי והאחרונה משווקת אותו הלאה. 

אז אחרי שהמשקיעים במניה "אכלו מרורים" במשך כל כך הרבה שנים האם יש סיכוי לשינוי כיוון? את שנת 2023 סגרה פרוטליקס עם הכנסות של כ-65 מיליון דולר לעומת כ-47 מיליון דולר ב-2022. אלפבריו סיפק לחברה הכנסות של כ-17 מיליון דולר אשתקד. בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של 8.3 מיליון דולר לעומת הפסד של כ-15 מיליון דולר ב-2022. 

בשיחה עם ביזפורטל אומר דרור בשן, מנכ"ל פרוטליקס, כי "המוצר שלנו קיבל אישור בארה"ב בחודש מאי האחרון. גם באירופה אנחנו מקבלים אישורים אבל שם זה תלוי בקצב של כל מדינה. בגרמניה התקבל אישור בנובמבר-דצמבר. במהלך השנה אנחנו צופים שברוב המדינות באירופה וגם בישראל המוצר יאושר. בהסכם שלנו מול קיירי, הם מזמינים לפי תחזית ואנחנו מספקים להם".

לדבריו, "הם עושים כרגע ניסוי קליני ביפן, ניסוי עם ילדים והם למעשה לא חוסכים במאמצים לחזק את המוצר ואני מעריך שבחצי השני של השנה נראה המשך של שינוי וב-2025 תהיה לנו כבר שנה מלאה של מכירות. אז אני מעריך שקיירי ייכנסו לשוק בהדרגתיות וייקחו נתחי שוק. זה בסדר עדיפות גבוה שלהם. צריך להבין שזו חברה פרטית לא קטנה, מוכרים בכ-3 מיליארד דולר בשנה, והם שמים את זה גבוה בסדרי העדיפויות. בסך הכל אנחנו מעריכים שיש עתיד טוב לחברה, אבל צריך סבלנות". 

מי שולט בשוק היום?

"השוק עומד כיום על 2-2.5 מיליארד דולר וצפוי לצמוח לכ-3 מיליארד דולר בתוך 6 עד 6 וחצי שנים. בארה"ב יש כיום אנזים אחד ששולט בשוק עם כ-90%, של חברת סנופי. יש מוצר נוסף ששולט על כ-10% מהשוק. באירופה יש אנזים נוסף שמאושר, של טקדה, ושניהם שולטים על מרבית השוק".

איך המוצר מתקדם בארה"ב?

"התחלנו בקיץ מכירות, בעיקר דרך החולים שהשתתפו בניסויים ובמקביל מגייסים חולים חדשים שהובחנו ולא קיבלו טיפול עדיין. במקביל אנחנו פועלים להעביר חולים קיימים למוצר שלנו".

קיראו עוד ב"גלובל"

איך למעשה מגייסים חולים?

"עובדים מול החולים עצמם, או רופאים, או חברות הביטוח או אגודות שונות. הכל בכלים שמותר לעבוד בהם. צריך להבין שקיירי זאת חברה פרטית והם לא מוכנים לפרסם נתונים. ממה שאנחנו מבינים זה מתקדם טוב. לפי החוזה שלנו איתם אנחנו מנועים מלפרסם מספרים בשלב הזה".

בסך הכל החולים מרוצים מהמוצר?

"כן, בסך הכל הם מרוצים. הרופאים בדרך כלל מאוד מרוצים שיש אלטרנטיבה למוצר הקיים, לתרופה הקיימת. לא צריך לשכוח שהניסויים הקליניים במוצר הזה מתקיימים כבר 8 שנים בערך אז הרופאים המובילים מכירים את המוצר. כמעט כל החולים שהשתתפו בניסויים הוסבו לחולים משלמים. מעל 90% מהחולים נשארו על המוצר שלנו".

לדבריו, "זה ייקח קצת זמן אבל יש סיכוי טוב שקיירי תצליח לשווק את המוצר בצורה טובה בשוק, כפי שזה נראה עכשיו. בסוף השנה אנחנו נהיה חברה ללא חוב עם צפי להמשך צמיחה אז נראה לנו שיש עתיד טוב לפרוטליקס".

יכול להיות שתעשו גיוס הון השנה?

"בגדול זה תלוי בהוצאות המחקר והפיתוח שנעמיס על החברה. לא נסכן את קיומה של החברה. מאוד נשתדל לגדל אותה לאט לאט ואני מקווה שבעוד כשנתיים נוכל להראות חדירה משמעותית לשוק". 

בשוק ההון כרגע לא כל כך מאמינים בחברה...

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איש פרוטליקס 27/03/2024 20:21
    הגב לתגובה זו
    הון אנושי מעולה, הנהלה יצירתית ומחושבת, בסיס טכנולוגי מוצק, ניסיון רב שנים. הזמן של החברה להמריא הגיעה. תרשמו. עוד 20 שנה מהיום , שווי שוק של טבע.
  • 1.
    חברה של משכורות להנהלה תמיד היתה (ל"ת)
    שחרזדה 27/03/2024 20:01
    הגב לתגובה זו
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

שי גינפינג נשיא סין
צילום: פייסבוק

סין פותחת בחקירות נגד ענף השבבים האמריקאי: עימות סחר חדש מתקרב

משרד המסחר בבייג'ינג הודיע על פתיחת חקירת היצף נגד שבבים אמריקאיים וחקירה נפרדת בטענה לאפליה - ברקע שיחות סחר מתוחות בין המעצמות; איך זה ישפיע על השוק?

צוות גלובל |

סין פתחה שתי חקירות חדשות נגד ענף השבבים בארצות הברית, במהלך שממחיש את החרפת המתח בין וושינגטון לבייג'ינג סביב תחום הטכנולוגיה הרגיש ביותר בעולם. ההודעה מגיעה ימים ספורים לפני מפגש רשמי בין בכירי הממשל משני הצדדים, וצפויה להוסיף נדבך של עימות לשיחות.

משרד המסחר הסיני הודיע כי נפתחה חקירת היצף (anti-dumping) בנוגע לשבבים אנלוגיים שמיוצרים בארה"ב - רכיבים שבהם מתמחות חברות כמו טקסס אינסטרומנטס ו-Analog Devices. במקביל, נפתחה חקירה נפרדת בטענה כי הצעדים האמריקאיים נגד תעשיית השבבים הסינית הם בעלי אופי מפלה. מדובר בצעד חריג שמאותת כי סין אינה מתכוונת להבליג על הסנקציות וההגבלות שמובילות ארה"ב בשנים האחרונות.

סין מגיבה לארה"ב

המהלך הסיני מגיע לאחר שוושינגטון הוסיפה 23 חברות סיניות לרשימת הישות (entity list) - צעד שמגביל את האפשרות שלהן לרכוש טכנולוגיה אמריקאית. הממשל האמריקאי מגדיר חברות אלו ככאלה שפועלות "בניגוד לאינטרס הביטחוני או למדיניות החוץ של ארה"ב".

המחלוקת סביב תחום השבבים הפכה לזירת התנגשות עיקרית בין המעצמות. מצד אחד, ארה"ב חסמה את גישתה של סין למאיצי בינה מלאכותית מתקדמים ואף הגבילה את יצוא חלק ממוצרי אנבידיה ברמה נמוכה יותר, בטענה שהדבר נחוץ לשמירה על יתרון טכנולוגי וביטחוני. מצד שני, בסין טוענים כי הצעדים הללו נועדו לעכב את ההתפתחות שלה בתחומי מחשוב עוצמתי ותעשיות מבוססות בינה מלאכותית, ולכן מדובר במדיניות מפלה.

החקירה נגד שבבים אמריקאיים צפויה להימשך כשנה, עם אפשרות להארכה בחצי שנה נוספת. במידה וייקבע כי אכן מדובר בהיצף, סין עשויה להטיל מכסים גבוהים על ייבוא רכיבים אמריקאיים - צעד שיפגע ישירות ביצואנים הגדולים לאסיה וייצור חוסר ודאות עבור חברות ענק אמריקאיות. החקירה השנייה, על אפליה, צפויה להסתיים בתוך כשלושה חודשים.