סם אלטמן מחפש טריליונים במטרה להרחיב את תעשיית השבבים
מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, ידוע כאחד שלא פועל בקטן. הוא משקיע בהיתוך גרעיני, מתכנן מערכת זיהוי ביומטרית גלובלית וכמובן מנהל את אחת מחברות הבינה המלאכותית המובילות בעולם. למרות כל זאת, על פי הדיווחים אלטמן מחפש השקעות של טריליוני דולרים במטרה להרחיב את תעשיית המוליכים למחצה.
אלטמן פועל להרחיב את יכולות ייצור השבבים העולמיות ולפיכך לפתור את המחסור במעבדים המשמשים להפעלת מערכות בינה מלאכותית. התוכנית שלו לפי הערכות דורשת השקעות של בין 5 ל-7 טריליון דולר. הטווח הזה בודק את יכולות ההשקעה של הממשלות השונות. ג'ו ביידן לדוגמה, שמתכנן להאיץ את תעשיית ייצור השבבים האמריקאית, הקדיש לכך רק 52 מיליארד דולר, מתוך תקציב כולל של 280 מיליארד דולר. אלטמן נמצא בשיחות בין היתר עם איחוד האמירויות, ענקית ייצור השבבים TSMC וסופטבנק היפנית.
לא ברור עדיין באיזה מקום התוכנית של מנכ"ל OpenAI מציבה את המממנת הגדולה ביותר של החברה - מיקרוסופט MICROSOFT , בהתחשב בכך שאחת הסיבות העיקריות לשותפות בין החברות היא המשאבים אותם מיקרוסופט מספקת לחברת הבינה המלאכותית. בעוד ההשקעה של מיקרוסופט בסך 13 מיליארד דולר במפתחת ChatGPT נחשבת כהשקעה מוצלחת שעזרה לענקית הטכנולוגיה לייצר הובלה משמעותית בתעשייה המתגברת, פרוייקט ענק להרחבת ייצור השבבים צפוי לבחון את הקשר בין החברות.
בינתיים, עוד אפשר להשאיר את שאלת הקשר בין החברות לשלב יותר מאוחר ומיקרוסופט יכולה להמשיך להנות מהצלחת ההשקעה שלה. OpenAI הגיעה לאחרונה ליותר מ-2 מיליארד דולר בהכנסות שנתיות והחברה מאמינה כי תצליח יותר מלהכפיל את ההכנסות ב-2024.
- אמזון בוחנת השקעה של כ־10 מיליארד דולר ב־OpenAI
- בזמן שמצמצתם: OpenAI שידרגה את יכולות עיבוד התמונה והמדעים של ChatGPT
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיוס ההון וההדחה
בחודש דצמבר האחרון הודיעה OpenAI כי תגייס הון לפי שווי של כ-100 מיליארד דולר. אם יושלם הגיוס תהיה OpenAI הסטארט אפ השני בשוויו אחרי ספייס איקס (SpaceX) של אילון מאסק שמוערך ב-130-150 מיליארד דולר. החברה של מאסק ערכה גיוס לפי שווי של 150 מיליארד דולר לפני יותר מחצי שנה. גיוס והנפקה ב-OpenAI נועד כדי למלא את הקופה, כאשר החברה ממשיכה לשרוף מזומנים בקצב מסחרר וכן על מנת לאפשר לעובדים בחברה למכור את מניותיהם
לפני מספר חודשים דירקטוריון OpenAI הדיח את אלטמן מהחברה, רק בשביל להחזיר אותו לתפקידו חמישה ימים לאחר מכן בעקבות איומים מצד המשקיעים והעובדים. החזרה של אלטמן גרמה לכך ש-OpenAI תהיה אפילו יותר מחוברת למיקרוסופט. בוול-סטריט עדיין מנסים להבין מה היו הסיבות בגינן פוטר אלטמן מלכתחילה. ההנפקה הקרובה מסמנת שמיקרוסופט בהחלט בונה על OpenAI ואם היא תשתתף בהנפקה זה יהיה סימן נוסף להבעת אמון בחברה ובאלטמן.
בינה מלאכותית בסין
- 2.ילדי ישראל 10/02/2024 09:21הגב לתגובה זוכדי לדבר עם השכן אתה לא צריך AI . החברות הגדולות צריכות AI כדי לדעת מה תרצה לקנות ולמכור את המידע למפרסמים . היום 90% ממשאבי המחשב או הסמרטפון מנוצלים ע"י החברות הגדולות גוגל , מיקוסופט , אפל , וכו . הAI עדיין לא מחליף עובדים אבל משכלל ביצועים למי שיודע לעבוד עם AI.
- 1.הדירוג ירד עם ירידה בעתיד. ביבי מחריב ישראל (ל"ת)נתניהו מחריב ישראל 10/02/2024 08:49הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
אילוסטרציה של הקמת מרכז נתונים של מטאבועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
השקעה של עשרות מיליארדי דולרים, מימון מתוחכם מחוץ למאזן, הטבות מס חריגות והשפעה עמוקה על קהילה כפרית: פרויקט Hyperion של מארק צוקרברג הפך לסמל של מרוץ הבינה המלאכותית, וגם של החשש מבועה פיננסית
בצפון־מזרח לואיזיאנה, באזור כפרי שקט של שדות סויה, תירס וכותנה, מוקם בימים אלה אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר בתולדות תעשיית הטכנולוגיה. מטא Meta Platforms -0.85% , כשידוע היא חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ, בונה שם את Hyperion, מרכז נתונים לבינה מלאכותית בהשקעה כוללת שמוערכת כיום בכ-30 מיליארד דולר. צוקרברג עצמו תיאר את המתקן ככזה ששטחו ישתווה לחלק משמעותי ממנהטן, וככוח המחשוב שיניע את הדור הבא של מודלי ה-AI של החברה, כחלק מהשאיפה לפתח “סופר־אינטליגנציה”.
מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
עבור תושבי מחוז ריצ’לנד, אזור שבו כ־25% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני ושבו מעסיקים גדולים נטשו
בעשור האחרון, מדובר בהזדמנות נדירה. הקרקע החקלאית, שערכה נשחק עם השנים, הפכה בן לילה ליעד אסטרטגי. עבודות העפר, הכלים הכבדים ואלפי העובדים שהגיעו לעבוד באתר יצרו תחושה של תנופה כלכלית. מטא מדווחת שכבר הוזרמו מעל 875 מיליון דולר לחברות מלואיזיאנה, הועסקו אלפי
עובדי בנייה, והושקעו מאות מיליוני דולרים בתשתיות, כבישים, מים, בתי ספר ושימור אתרים מקומיים.
אלא שמתחת לנרטיב של "ה-AI מגיע לעיירה קטנה" מסתתר סיפור מורכב בהרבה, כזה שמשלב חדשנות טכנולוגית עם הנדסה פיננסית מתוחכמת, ועם שאלות כבדות משקל על קיימות כלכלית, חלוקת סיכונים וכמובן, השאלה ה-"נצחית" על בועת ה-AI.
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מימון מחוץ למאזן והדלק לחששות מבועה
אחד ההיבטים החריגים ביותר בפרויקט היפריון אינו טכנולוגי אלא פיננסי. בניגוד למה שניתן היה לצפות, מטא אינה מממנת את רוב הבנייה ישירות. לשם כך גויסה Blue Owl Capital, קרן אשראי פרטית גדולה, שמחזיקה בכ־80% מהבעלות על מרכז הנתונים, בעוד מטא מחזיקה בכ-20% בלבד. עיקר המימון מגיע דרך גוף ייעודי בשם Beignet Investor LLC, שגייס כ-27 מיליארד דולר באג”ח ממשקיעים בוול סטריט.
