ג'נרל מוטורס עקפה בענק את תחזיות האנליסטים אך המניה מאבדת 2.5%
יצרנית הרכבים GENERAL MOTORS דיווחה היום על הכנסות בסך 40 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2023 בעוד צפי האנליסטים היה ל-39.23 מיליארד דולר. בשורה התחתונה החברה רשמה רווח של 2.21 דולר למניה (רווח נקי בסך 2.21 מיליארד דולר), 28% מעל צפי האנליסטים לרווח של 1.72 דולר למניה. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עמד על 2.39 מיליארד דולר - עלייה של 36% לעומת הרבעון המקביל. ה-EBIT המתואם עמד על 3.8 מיליארד דולר, ירידה של 6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
החברה הרימה את התחזיות שלה להמשך שנת 2023 כשהיא צופה רווח למניה של בין 6.35 ל-7.35 דולר, הצפי הקודם עמד על בין 6 ל-7 דולר למניה. החברה צופה EBIT מתואם בסך של כ-12 מיליארד דולר לשנת 2023, הצפי הקודם עמד על 10.5 מיליארד דולר. תזרים המזומנים החופשי המתואם צפוי לעמוד על בין 5.5 ל-7.5 מיליארד דולר, ההערכות הקודמות היו לכ-6 מיליארד דולר.
החברה דיווחה על כך שמסרה ברבעון הראשון של השנה מעל ל-603,000 רכבים, עלייה של 18% לעומת הרבעון המקביל והחברה הצליחה להגדיל את נתח השוק שלה בארה"ב ב-1.3%. מספר הרכבים החשמליים שהחברה מסרה ברבעון האחרון עמד על 20,670 רכבים, מרביתם היו מסוג שברולט בולט החשמלי. עם שחרור הדוחות החברה פרסמה כי היא תפסיק לייצר את דגם הבולט בסוף השנה הנוכחית, מה שתמוהה מעט לנוכח החשיבות של הדגם למכירות הרכבים החשמליים של ג'נרל מוטורס.
GM נמצאת בתחרות אל מול טסלה, אשר נכון להיום היא החברה המובילה בתחום בארה"ב. גנ'רל מוטורס מצפה לייצר עד סוף השנה כ-70 אלף דגמי בולט בניסיון לעמוד ביעד של מסירת 400 אלף רכבים חשמליים מתחילת השנה שעברה ועד אמצע השנה הבאה. אחת הבעיות הגדולות של דגם הבולט נמצא בסוללה של הרכב, אשר גרמה למספר שריפות בעבר והחברה החליטה להתמקד דווקא בדגם ההאמר החשמלי ובקאדילק ליריק. החברה הציבה לעצמה יעד ייצור של מיליון רכבים חשמליים בשנה בארה"ב ובסין בניסיון להגדיל את התחרות אל מול טסלה.
- ג׳נרל מוטורס נהנית מהמכסים - מכה את הציפיות ומשדרגת תחזית
- ענקית הביטוח מתמוטטת והמשקיע שהופך למיליארדר מקריסת הבנק המרכזי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות העלאת התחזיות והתוצאות החיוביות המניה יורדת היום, ככל הנראה לאור ההחלטה על הפסקת הייצור של דגם הבולט. המשקיעים חוששים שמא ההחלטה תוביל דווקא לכך שהחברה תפגר מאחור אל מול טסלה - ברבעון האחרון היא מסרה רק שני האמרים חשמליים ופחות מ-1,000 מכוניות קאדילק ליריק. מתחילת השנה מניית החברה עלתה ב-1.5% בלבד ושוויה עומד על 46 מיליארד דולר, זאת בזמן שהשווי של טסלה גבוה ביותר מפי 10 - 515 מיליארד דולר.

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
צבא סין (יוטיוב)האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה
טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.
לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית
מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.
שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.
השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.
- יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.
פילוג פנימי משתק
הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.
