רכבים חשמליים גנרל מוטורס
צילום: פייסבוק
דוחות

ג'נרל מוטורס עקפה בענק את תחזיות האנליסטים אך המניה מאבדת 2.5%

החברה רשמה ברבעון הראשון של השנה הכנסות בסך 40 מיליארד דולר ורווח של 2.21 דולר למניה; החברה העלתה את התחזיות להמשך השנה והודיעה על הפסקת הייצור של הדגם החשמלי הראשון שלה
מתן קובי |

 יצרנית הרכבים  GENERAL MOTORS דיווחה היום על הכנסות בסך 40 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2023 בעוד צפי האנליסטים היה ל-39.23 מיליארד דולר. בשורה התחתונה החברה רשמה רווח של 2.21 דולר למניה (רווח נקי בסך 2.21 מיליארד דולר), 28% מעל צפי האנליסטים לרווח של 1.72 דולר למניה. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עמד על 2.39 מיליארד דולר - עלייה של 36% לעומת הרבעון המקביל. ה-EBIT המתואם עמד על 3.8 מיליארד דולר, ירידה של 6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

החברה הרימה את התחזיות שלה להמשך שנת 2023 כשהיא צופה רווח למניה של בין 6.35 ל-7.35 דולר, הצפי הקודם עמד על בין 6 ל-7 דולר למניה. החברה צופה EBIT מתואם בסך של כ-12 מיליארד דולר לשנת 2023, הצפי הקודם עמד על 10.5 מיליארד דולר. תזרים המזומנים החופשי המתואם צפוי לעמוד על בין 5.5 ל-7.5 מיליארד דולר, ההערכות הקודמות היו לכ-6 מיליארד דולר.

החברה דיווחה על כך שמסרה ברבעון הראשון של השנה מעל ל-603,000 רכבים, עלייה של 18% לעומת הרבעון המקביל והחברה הצליחה להגדיל את נתח השוק שלה בארה"ב ב-1.3%. מספר הרכבים החשמליים שהחברה מסרה ברבעון האחרון עמד על 20,670 רכבים, מרביתם היו מסוג שברולט בולט החשמלי. עם שחרור הדוחות החברה פרסמה כי היא תפסיק לייצר את דגם הבולט בסוף השנה הנוכחית, מה שתמוהה מעט לנוכח החשיבות של הדגם למכירות הרכבים החשמליים של ג'נרל מוטורס.

GM נמצאת בתחרות אל מול טסלה, אשר נכון להיום היא החברה המובילה בתחום בארה"ב. גנ'רל מוטורס מצפה לייצר עד סוף השנה כ-70 אלף דגמי בולט בניסיון לעמוד ביעד של מסירת 400 אלף רכבים חשמליים מתחילת השנה שעברה ועד אמצע השנה הבאה. אחת הבעיות הגדולות של דגם הבולט נמצא בסוללה של הרכב, אשר גרמה למספר שריפות בעבר והחברה החליטה להתמקד דווקא בדגם ההאמר החשמלי ובקאדילק ליריק. החברה הציבה לעצמה יעד ייצור של מיליון רכבים חשמליים בשנה בארה"ב ובסין בניסיון להגדיל את התחרות אל מול טסלה.

למרות העלאת התחזיות והתוצאות החיוביות המניה יורדת היום, ככל הנראה לאור ההחלטה על הפסקת הייצור של דגם הבולט. המשקיעים חוששים שמא ההחלטה תוביל דווקא לכך שהחברה תפגר מאחור אל מול טסלה - ברבעון האחרון היא מסרה רק שני האמרים חשמליים ופחות מ-1,000 מכוניות קאדילק ליריק. מתחילת השנה מניית החברה עלתה ב-1.5% בלבד ושוויה עומד על 46 מיליארד דולר, זאת בזמן שהשווי של טסלה גבוה ביותר מפי 10 - 515 מיליארד דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בועה
צילום: גיא טל
ניתוח טכני

מה צפוי ב-S&P 500 - האם יצא מספיק אוויר מהבלון?

לאחרונה נערכנו ליציאת אוויר מוול סטריט ואוויר אכן יצא. השאלה האם יצא מספיק? הנה התובנות שלנו

זיו סגל |

ובכן, הגענו ליעד הפיבונאצ׳י הראשון לירידה באזור ה-6480, מבחינה סטטיסטית התנודה למטה הייתה קיצונית וביום שישי היה יום היפוך (סגירה חיובית מעל הפתיחה) כך שיש סיכוי שלטווח הקצר נושפי האוויר ירגעו.  שבירה של 6480 תלמד על 6200 כעל היעד הבא. איתות חיובי יהיה מעל 6720. 

6480-6720 הם לפיכך גבולות המעקב שלנו לתחילת שבוע המסחר ומפה נמשיך. 



מה אומרות המניות המופלאות

הגם שמבחינתי תשומת הלב המוגברת למניות ה״מופלאות״ היא בעיקר עניין למערכת היחסים בין תקשורת פיננסית לקוראים (שכן יש מלא מניות מעניינות לתיק) אז שמבחינת אומדן סיכויי השוק לעלות או לרדת יש לניתוח המצרפי שלהן משמעות. נעבור עליהן ביחד ונסכם.


- AAPL: מצב טכני מורכב שכן היא ברמת שיא אבל יש אופטימיות כל עוד מעל 260. שם אותה בצד הירוק בינתיים.


- AMZN: מעל רמת תמיכה ואין סיבה שלא תהיה בצד הירוק כרגע. 


הסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוקהסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוק

סין מגבירה לחץ כלכלי על יפן: הפחתת טיסות כתגובה למתיחות סביב טייוואן

צעד מדיני-כלכלי שמשפיע על תעופה, תיירות ושרשרות אספקה - רקע היסטורי, השלכות מיידיות והסלמה אסטרטגית וגם - איך התפתח העימות בין סין ויפן - כל השלבים

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סין יפן

בעוד המתיחות הדיפלומטית בין בייג'ינג לטוקיו הולכת ומחריפה, פרסמה סין הנחיה רשמית לחברות התעופה שלה להפחית באופן משמעותי את מספר הטיסות ליפן, והמהלך ייכנס לתוקף מיידי ויימשך עד מרץ 2026. הצעד, שמגיע על רקע הצהרותיה של ראש ממשלת יפן, סאנאה טקאיצ'י, בנוגע להתערבות צבאית אפשרית במקרה של פלישה סינית לטייוואן, משלב אלמנטים של לחץ מדיני עם השלכות כלכליות ישירות. על פי דיווחים מניקיי אסיה והגרדיאן, כבר בוטלו מאות אלפי כרטיסי טיסה, וההערכות הן שהנזק הכלכלי ליפן עשוי להגיע ל-1.2 מיליארד דולר עד סוף 2025, עם פוטנציאל להפסדים של עד 9 מיליארד דולר אם המגמה תימשך.

ההנחיה, שפורסמה על ידי רשות התעופה האזרחית הסינית (CAAC), מחייבת את החברות להקטין את תדירות הטיסות ב-20% עד 30% במסלולים מרכזיים, כגון סיאנגהאי-אוסקה וצ'ונגצ'ינג-טוקיו. חברות כמו אייר צ'יינה, צ'יינה איסטרן וצ'יינה סאדרן איירליינס קיבלו הוראה ליישם את השינויים לעת עתה, עם שיקול דעת פנימי בבחירת המסלולים שייפגעו. המועד - משלהי נובמבר 2025 ועד מרץ 2026 - תואם את תקופת המעבר בין לוחות הזמנים העונתיים של התעופה, מה שמעיד על כוונה להאריך את ההגבלה מעבר לחגי השנה החדשה, תקופה קריטית לתיירות בין המדינות. על פי נתונים מהשוק הסיני, כבר בנובמבר לבדו בוטלו כ-32% מכרטיסי הטיסה ליפן, המהווים כ-500,000 כרטיסים, והחברות מציעות החזרים מלאים ללא קנסות, מה שמעודד ביטולים נוספים.

הרקע הדיפלומטי: הצהרות טקאיצ'י והתגובה הסינית

הרקע הדיפלומטי לעניין נעוץ בהצהרותיה של טקאיצ'י, שמונה לראש הממשלה הראשונה אישה בתולדות יפן באוקטובר 2025. במהלך ועידת הפרלמנט היפני ב-7 בנובמבר, היא אמרה כי "יפן תשקול התערבות צבאית אם סין תנסה לפלוש לטייוואן, כחלק מהאינטרסים האסטרטגיים שלנו באזור". הדברים, שפורסמו גם ב-CNN ובחוות'ם האוס, נתפסו בביג'ינג כהסלמה ישירה, שכן הם מחזקים את הברית היפנית-אמריקאית סביב טייוואן. סין, שרואה בטייוואן חלק בלתי נפרד משטחה, הגיבה מיידית: משרד החוץ הסיני זימן את השגריר היפני להוקעה, והנחה את אזרחיה להימנע מטיולים ליפן עקב "סיכונים ביטחוניים". כתוצאה מכך, אתרי הזמנות סיניים כמו Ctrip דיווחו על ירידה של 80% בהזמנות ליפן לשארית השנה. להרחבה: סין מזהירה את אזרחיה: הימנעו מנסיעות ליפן על רקע מתיחות סביב טייוואן.

מבחינה כלכלית, ההשפעה על יפן חמורה במיוחד. סין היא מקור התיירות הגדול ביותר של יפן, עם כ-10 מיליון מבקרים בשנה טרום-מגפה, והוצאותיהם מהוות כ-20% מסך ההכנסות מתיירות. על פי הערכות של China Trading Desk, שצוטטו ב-Dim Sum Daily, יפן עלולה לאבד 1.2 מיליארד דולר בהוצאות תיירים סינים עד סוף 2025, בעיקר בתחומי האירוח

, הקמעונאות והפנאי. עסקים באוסקה ובטוקיו, שתלויים בתיירים סינים, כבר מדווחים על ביטולים המוניים: חברת התיירות East Japan International Travel Service איבדה 80% מההזמנות לנובמבר-דצמבר. אם ההגבלה תימשך עד 2026, ההפסדים הכוללים עשויים להגיע ל-9 מיליארד דולר, דבר שיחייב את יפן לגוון מקורות תיירות - אולי דרך אירופה או דרום-מזרח אסיה - אך זה ייקח זמן ויישפיע על תעשיות מקומיות.