קרן המטבע: על כלכלות אסיה להיערך לעלייה בחוב ולבריחת הון
קרן המטבע הבינלאומית מזהירה כי ככל שהעלייה בריבית תימשך, כלכלות אסיה צפויות להתמודד עם עלייה בחוב ובריחת הון. האזהרות מגיעות על קיצוץ תחזית הצמיחה הגלובלית של קרן המטבע הבינלאומית בתחזית הכלכלית האחרונה שלה השבוע כאשר הזהירה שהשנה הקרובה עשויה להרגיש כמו מיתון בחלקים רבים של העולם.
סגנית מנהלת מחלקת אסיה של קרן המטבע הבינלאומית אומרת כי החוב באסיה עלה. היא מסבירה כי החוב של המגזר הפרטי עלה מאז המשבר הפיננסי העולמי, אך לאחר מכן ומאז הקורונה, החוב של המגזר הציבורי עלה. לכן, כל דבר שמניע את הריביות העולמיות מספק רוח נגדית נוספת לכלכלות אסיה. לטענתה, תזרימי ההון גדלו בעשור האחרון ולעלייה נוספת של הריבית תהיה השפעה על עלויות הגיוס באסיה.
התקף הזעם של 2013 התרחש כאשר משקיעים הגיבו לתוכניות של הפדרל ריזרב האמריקאי למכירת איגרות חוב במהירות, מה שגרם לצניחת המחירים. קרן המטבע הבינלאומית הזהירה כי מצוקת חובות קיימת במדינות רבות באסיה, ואלה עם פיחות במטבע מול דולר אמריקאי חזק עלולות לסבול ממשבר יוקר מחיה חריף יותר. לדוגמה, הדולר האמריקני מרחף קרוב לשיא של 24 שנים מול הין היפני.
קרן המטבע הבינלאומית צופה שהצמיחה העולמית תואט ל-2.7% ב-2023 - נמוך ב-0.2% מהתחזית שלה ביולי. הקרן הורידה את תחזיות הצמיחה לסין ל-4.4%, ירידה של 0.2% מהתחזיות של יולי. הקרן גם קיצצה את מספרי הצמיחה של קבוצת ASEAN-5 של אינדונזיה, מלזיה, הפיליפינים, תאילנד וויאטנם בסכום זהה ל-4.9%.
- החוזים בירידה של 0.3%; ומה קורה באסיה?
- החוזים בוול סטריט פותחים באדום - באסיה מתחזק הביקוש למט״ח ושוקי המניות יורדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסף על כל אלו, בקרן המטבע ציינו כי גם למשבר האג"ח של בריטניה תהיה השפעה מסוימת על השווקים באסיה. עם זאת, החשיפה של אסיה להשקעות מונעות חוב הייתה פחותה מבריטניה, בעיקר בגלל שאופן ההשקעה של הפנסיות היה שונה מזה של בריטניה. השקעות חוב, המוחזקות באופן נרחב על ידי קרנות פנסיה, תואמות נכסים והתחייבויות כדי להבטיח תשלום כספי לגמלאים. המשבר בבריטניה נובע מעליית תשואות וצניחה במחירי האג"ח, שגררו קריאות לקרנות הפנסיה להגביר את מאמציהן להגן עליהן.
במאמץ להציב יותר מזומנים כבטחונות, קרנות פנסיה מכרו אג"ח בריטיות - או אג"ח ממשלתיות ארוכות - כדי לגייס מזומנים. המכירות הללו דחפו את הבנק המרכזי של אנגליה להתערב ברכישה מסודרת יותר של האג"ח הללו.
ככל שנפתחות כלכלות אסייתיות רבות כמו יפן והונג קונג, ניידות מוגברת תיצור פעילות כלכלית ועלולה לעצור את ההאטה. לצד זאת, ירידת ערך המטבעות באזור עשויה להגביר את היצוא לכלכלות אסיה.
עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
וויקס מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
צבא סין (יוטיוב)האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה
טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.
לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית
מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.
שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.
השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.
- יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.
פילוג פנימי משתק
הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.
