
קרן המטבע: על כלכלות אסיה להיערך לעלייה בחוב ולבריחת הון
קרן המטבע הבינלאומית מזהירה כי ככל שהעלייה בריבית תימשך, כלכלות אסיה צפויות להתמודד עם עלייה בחוב ובריחת הון. האזהרות מגיעות על קיצוץ תחזית הצמיחה הגלובלית של קרן המטבע הבינלאומית בתחזית הכלכלית האחרונה שלה השבוע כאשר הזהירה שהשנה הקרובה עשויה להרגיש כמו מיתון בחלקים רבים של העולם. סגנית מנהלת מחלקת אסיה של קרן המטבע הבינלאומית אומרת כי החוב באסיה עלה. היא מסבירה כי החוב של המגזר הפרטי עלה מאז המשבר הפיננסי העולמי, אך לאחר מכן ומאז הקורונה, החוב של המגזר הציבורי עלה. לכן, כל דבר שמניע את הריביות העולמיות מספק רוח נגדית נוספת לכלכלות אסיה. לטענתה, תזרימי ההון גדלו בעשור האחרון ולעלייה נוספת של הריבית תהיה השפעה על עלויות הגיוס באסיה. התקף הזעם של 2013 התרחש כאשר משקיעים הגיבו לתוכניות של הפדרל ריזרב האמריקאי למכירת איגרות חוב במהירות, מה שגרם לצניחת המחירים. קרן המטבע הבינלאומית הזהירה כי מצוקת חובות קיימת במדינות רבות באסיה, ואלה עם פיחות במטבע מול דולר אמריקאי חזק עלולות לסבול ממשבר יוקר מחיה חריף יותר. לדוגמה, הדולר האמריקני מרחף קרוב לשיא של 24 שנים מול הין היפני. קרן המטבע הבינלאומית צופה שהצמיחה העולמית תואט ל-2.7% ב-2023 - נמוך ב-0.2% מהתחזית שלה ביולי. הקרן הורידה את תחזיות הצמיחה לסין ל-4.4%, ירידה של 0.2% מהתחזיות של יולי. הקרן גם קיצצה את מספרי הצמיחה של קבוצת ASEAN-5 של אינדונזיה, מלזיה, הפיליפינים, תאילנד וויאטנם בסכום זהה ל-4.9%. נוסף על כל אלו, בקרן המטבע ציינו כי גם למשבר האג"ח של בריטניה תהיה השפעה מסוימת על השווקים באסיה. עם זאת, החשיפה של אסיה להשקעות מונעות חוב הייתה פחותה מבריטניה, בעיקר בגלל שאופן ההשקעה של הפנסיות היה שונה מזה של בריטניה. השקעות חוב, המוחזקות באופן נרחב על ידי קרנות פנסיה, תואמות נכסים והתחייבויות כדי להבטיח תשלום כספי לגמלאים. המשבר בבריטניה נובע מעליית תשואות וצניחה במחירי האג"ח, שגררו קריאות לקרנות הפנסיה להגביר את מאמציהן להגן עליהן. במאמץ להציב יותר מזומנים כבטחונות, קרנות פנסיה מכרו אג"ח בריטיות - או אג"ח ממשלתיות ארוכות - כדי לגייס מזומנים. המכירות הללו דחפו את הבנק המרכזי של אנגליה להתערב ברכישה מסודרת יותר של האג"ח הללו. ככל שנפתחות כלכלות אסייתיות רבות כמו יפן והונג קונג, ניידות מוגברת תיצור פעילות כלכלית ועלולה לעצור את ההאטה. לצד זאת, ירידת ערך המטבעות באזור עשויה להגביר את היצוא לכלכלות אסיה.

השבוע של אינטל - זינקה ב-20%, ותזנק גם היום; מה דחף אותה למעלה?
הממשל האמריקאי עשוי לרכוש אחזקה באינטל כהבעת תמיכה בפעילות הייצור המתרחבת בארה"ב; והכל התחיל מדרישה של טראמפ לפטר את ליפ בו טאן, בהמשך פגישה ואחריה "חיבוקים ונשיקות"
מניית אינטל INTC זינקה מתחילת השבוע ב-20% והיא צפויה לזנק היום ב-5.5% נוספים. סה"כ כ-26% בשבוע לאחת המניות "המוכות" ביותר בוול סטריט בשנים האחרונות. הסיבה - טראמפ. טראמפ לקח וטראמפ נתן. רק לפני שבועיים טראמפ השתולל מכעס ודרש להעיף את ליפ בו טאן, מנכ"ל אינטל מהתפקיד כי הוא מחזיק במניות טכנולוגיה סיניות שקשורות לממשל. הטענה שטאן בעצם משקיע בחברות שפוגעות בחברות אמריקאיות ובארה"ב.
מאז היתה פגישה ואחרי טראמפ שיבח את טאן ואת אינטל ואמר שבקרוב ישבו שני הצדדים על שיתופי פעולה. מאז המניה כאמור מזנקת והשיא היה אתמול. בצעד חריג ונדיר נודע שממשל טראמפ בוחן רכישת נתח משמעותי באינטלה. ההשקעה הפוטנציאלית, שמטרתה להציל את פרויקט המפעלים העצום באוהיו מסדרה של דחיות ועיכובים, מבטא את חשיבותה של אינטל לארה"ב, אבל במקביל גם סוג של "הלאמה". התערבות ממשלתית ישירה בחברה פרטית זה לא בדיוק קפיטליזם אמריקאי.
הדיווחים התפרסמו בבלומברג ולאחר מכן במקומות נוספים בתקשורת האמריקאית ומקורות בבית הלבן ובאינטל אשרו כי הדיונים ביניהם כוללים מודלים של השקעות תמורת מניות וכן מתן הלוואות בתנאים נוחים לחברה. בדיונים גם עלה שהחברה תיתן למדינה "מניית זהב" שתיתן לממשל זכויות וטו על החלטות אסטרטגיות.
הזינוק במניה נובע מכך שאינטל נשענת על הממשל האמריקאי. היא טיפחה את פעילות הייצור בגלל הסובסידיות הגדולות שהממשל העניק והרצון שלו להחזיר את הייצור שבבים הביתה. היא לא מצליחה לעשות זאת, אין לה לקוחות גדולים משמעותיים, וההפסדים בתחום הזה אסטרונומיים. על רקע זה, היא חייבת את תמיכת הממשל שמהווה בעצם גושפנקא ליכולתה לשרוד. כשטראמפ דרש את פיטורי טאן, החשש היה שזה שלב לפני פירוק היחסים החמים בין הממשל לאינטל. עכשיו מתברר שהיחסים מצוייים ואלו חדשות טובות לאינטל.
- אינטל קופצת בעקבות הזיגזג של טראמפ ומה מראים החוזים?
- מניית אינטל עולה; טראמפ הפך מאויב לאוהב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יש כאן שני צדדים - מצד אחד, זה עשוי לבטא תמיכה. אינטל כאמור לא תקרוס. אבל מנגד, מה הפוטנציאל של חברה שנתמכת ומושקעת על ידי הממשל. האם הממשל יכול להביא לקוחות? וגם אם כן - האם אלו לקוחות אמיתיים, או לקוחות שמגיעים אליה מאילוצים - דחיפה של הממשל? האם זה באמת אומר לנו שהייצור של אינטל יהיה טוב וחזק וכלכלי לחברות?

אולימפיאדת הרובוטים נפתחה בבייג'ינג, עם חזון סיני שכרוך בהשקעה של 157 מיליארד דולר
280 קבוצות מ-16 מדינות השתתפו בתחרויות רובוטים הומנואידיים בסין, כולל כדורגל, ריצה, קיקבוקסינג ומטלות שירות, באירוע עם קריצה תרבותית, אבל יעדים טכנולוגיים שאפתניים
להבדיל מהאולימפיאדות שלנו, בני האדם, מתחילה להתפתח מסורת של אולימפיאדת רובוטים. ולהבדיל מהאולימפיאדה האנושית, אצל הרובוטים ניתן לצפות בפרישה מתחרות ריצה לאחר שראשו של הרובוט התנתק מהגוף. ועם זאת, המשחקים העולמיים לרובוטים הומנואידיים שנפתחו בבייג׳ינג מציגים חזון עתידני, וגם אם הוא לעיתים מביך, הוא מרשים. האולימפיאדה מדגימה עולם שבו הרובוטים מדגימים את כישוריהם הספורטיביים, ובנוסף, מדגימה איך הרובוטים יתפסו את מקומם של עובדים אנושיים בשירותים, תעשייה ואפילו טיפול באוכלוסייה מבוגרת. במשך שלושה ימים התחרו בבירה הסינית 280 קבוצות מ-16 מדינות, בהן ארצות הברית, גרמניה וברזיל, עם 92 נציגי אוניברסיטאות וכמובן גם חברות פרטיות, בהובלת יוניטרי ו-Fourier Intelligence הסיניות.
הרובוטים התחרו באירועי ריצה, טניס שולחן, כדורגל וגם במטלות עבודה, כגון מיון תרופות וניקיון. אבל על אף הניסיונות ליצור חזות מתקדמת, רבים מהרובוטים התרסקו, נפלו או התבלבלו בפעולות פשוטות. באירוע ריצה ל-1500 מטר, אחד הרובוטים התמוטט תוך כדי ריצה מהירה, בעוד שבמשחק כדורגל ארבעה שחקנים רובוטיים התנגשו ונפלו זה על זה, לעיני קהל נלהב שבאולם האולימפי שבו נערכו משחקי החורף של 2022. האתגרים הם לא רק טכניים אלא גם תפעוליים: שיווי משקל, אורך חיי סוללה ויכולת תיקון עצמית.
משימה לאומית
אבל מעבר לצחוקים לתצוגה המסוגננת, מדובר בניסיון שיטתי מצד סין לקדם את הבינה המגולמת (Embodied AI) תחום טכנולוגי שמשלב יכולות חישוביות עם גוף פיזי, במטרה ליישם תפקודים אנושיים. לא במקרה האירוע נתמך על ידי הממשלה, והתקיים בהיכל הקרח הלאומי בבייג׳ינג. לפי מארגני התחרות, מעבר לפופולריות והעניין הציבורי, האירועים מהווים גם בסיס לאיסוף נתונים לטובת פיתוחים עתידיים, בעיקר בתחומי התעשייה והשירות.
מאז הופעת רובוטים רוקדים בחגיגות ראש השנה הסינית, סרטון שנצפה כ-17 מיליארד פעמים, המדינה מטפחת חזון שבו רובוטים יהיו חלק בלתי נפרד מהיום־יום. סין משקיעה מיליארדים בפיתוח רובוטים מתוך הבנה שמדובר באחת מהתשובות האפשריות לאוכלוסייה
מזדקנת ומחסור בכוח עבודה. רק השנה הוכרזו קרנות רובוטיקה עירוניות בהיקף של 10 מיליארד יואן (כ-1.4 מיליארד דולר) בבייג׳ינג ובשנחאי. הבנק המרכזי הסיני התחייב לתמוך בהשקעות בבינה מלאכותית בסכום של טריליון יואן (137 מיליארד דולר) בחמש השנים הקרובות. התחום זוכה
לדחיפה גם מצד הציבור: אלפים הגיעו לאירוע, ורבים מהם הוזמנו דרך בתי ספר, כחלק מהכוונה הממשלתית לחשוף את הדור הצעיר לטכנולוגיה.
- השקת הכלב הרובוטי הסיני מזניקה שוק של 50 טריליון דולר
- סטארט-אפ רובוטיקה זוכה להשקעה משותפת סינית-אמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, יותר ויותר חברות סיניות נכנסות לשוק. בעוד שבוסטון דיינמיקס וטסלה Tesla -1.5% עדיין מובילות את התחום הגלובלי, ואנבידיה NVIDIA Corp. -0.86% משקיעה סכומי עתק בפיתוח של מה שהיא קוראת לו "בינה מלאכותית פיזית", חברות כמו UBTech ויוניטרי מתקדמות במהירות. סין רוצה להיות חלון הרוואה שיראה איך ההתפתחות מובילה ליישומים מעשיים: פסי ייצור, תחזוקה, סיוע אישי וטיפול באוכלוסייה המזדקנת.