יואן סיני
צילום: pixbay

אחרי הליש"ט; היואן מגיע לנקודה הנמוכה ביותר שלו מזה 14 שנים

המטבע הסיני הגיע לנקודה החלשה ביותר שלו אל מול הדולר מאז 2008, המשך העלאות הריבית מצד הפד' והמשך הסגרים צפויים רק להחמיר את המצב 
מתן קובי | (2)

הדולר הגיע בשבוע שעבר לשיא של 20 שנה, עבור מי שמחזיק דולרים אלו חדשות מצויינות אך עבור כל מי שמחזיק או סוחר במטבע אחר, הסיפור קצת אחר. לאחר השיא השלילי של הליש"ט בימים האחרונים, דוגמה נוספת להשפעה של התחזקות הדולר היא המצב של היואן (הרנמינבי) הסיני. היואן ירד ב-12% אל מול הדולר בשנה האחרונה וצפוי להגיע לירידה הגדולה ביותר שלו מאז שנת 1994. הבנק המרכזי של סין מנסה כבר תקופה להילחם בתופעה ובתחילת החודש שוב הוריד את דרישת הרזרבה של מט"ח אותם חייבים הבנקים להחזיק בניסיון לחזק את היואן. כעת ברור שהצעד היה כטיפה בים לעומת העלאות הריבית של הפד'.

הפיחות במטבע הוא לא הבעיה היחידה והוא לא נגרם אך ורק מהתחזקותו של הדולר. סין עומדת בפני בעיות רבות אשר משפיעות מאוד על הסחר במטבע שלה. ראשית, המדינה עדיין ממשיכה במדיניות ה"אפס קורונה" אשר פוגעת מאוד קשות ביכולת של התעשייה לחזור לעמוד על הרגליים ולתקופה של טרום הקורונה בזמן ששאר העולם כבר כמעט שכח מהמגפה. מפעלים לא יכולים לעבוד בתפוקה מלאה, נמלים נאלצים להסגר וללא גמישות מצד הממשלה הקומוניסטית, החזרה לייצוא ברמות של טרום הקורונה לא נראית באופק. המצב מרחיק את הרצון של המערב להסתמך על המדינה  וכבר השבוע ראינו את אפל מכריזה על כך שהיא החלה לייצר חלק מהאייפונים החדשים שלה בהודו, מהר מהצפוי וכחלק מתהליך היפרדות של החברה מהתלות הסינית.

שנית, המדינה עומדת בפני משבר נדל"ני קשה ביותר. לאחר ששנים עסקי הנדל"ן במדינה פרחו, הקבלנים והייזמים הרוויחו הון תועפות הודות למינוף ובנייה מואצת, הקורונה הובילה את אותן החברות לנקודת קצה. הדרך בה חברות הנדל"ן היו מממנות את הבנייה של הבניינים והדירות הייתה על ידי כך שמכרו מראש את הדירות לבעלי הדירות, אשר לקחו בשביל כך משכנתא עוד לפני שהחלה הבנייה של הדירה שלהם. בעקבות הקורונה, החברות לא יכלו לבנות את הדירות עליהן התחייבו, מה שמנע מהן להתחיל פרוייקטים חדשים, להשיג מימון נוסף ובסופו של דבר העניין הוביל לפשיטת רגל של חברות ענק. בראש אותן חברות נמצאת אוורגרנד, שהכריזה בסוף 2021 על חדלות פרעון לאחר שחובותיה הגיעו לסך של יותר מ-300 מיליארד דולר, האזרחים כמובן נשאר ללא דירה.

משבר הנדל"ן הוביל את המדינה למשבר נוסף - בעקבות זאת שלא נבנו יותר דירות, אשר נלקחו עבורן משכנתא מראש על ידי הרוכשים, בעלי הדירות החליטו כי לא ישלמו את המשכנתאות שלהן עד שיחזרו לבנות את הדירות שהובטחו להן. הבעיה היא כמובן שאין מי שיבנה את הדירות - אין כסף. המרד התפשט בכל רחבי המדינה והגיע עד לידי כך שכוחות הביטחון נאלצו לפזר הפגנות בנושא וניסיונות של לקוחות הבנקים להסתער עליהם. עד כה הממשלה השתדלה לצנזר את מרד המשכנתאות ולדכא אותו לפני שיתפשט בצורה רחבה עוד יותר בכל המדינה.

העתיד לא ורוד 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נתניהו יפיל את השקל כי הכל ילך לחרדים (ל"ת)
    כלכלן 29/09/2022 06:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אל תתעסקו במטבעות רק מניות הם יטוסו בקרוב (ל"ת)
    תמיר 29/09/2022 06:33
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

דונלד טראמפ ושיי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיותדונלד טראמפ ושיי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיות

סין וארה"ב לקראת הסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"

ציטוטים חיוביים מהשיחות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, שצפויות להכתיב את כיוון הכלכלה הגלובלית בטווח הקרוב; על רקע המתיחות סביב מגבלות יצוא על חומרים נדירים והאיום במכסים הדדיים של 100%, נציגי מדווחים על מסגרת מוסכמת לעסקה שתבלום את ההסלמה ותשיב את הדיאלוג הכלכלי למסלול

רן קידר |
נושאים בכתבה מלחמת הסחר

לאחר יומיים של דיונים אינטנסיביים בקואלה לומפור, מלזיה, הודיעו צוותי הסחר של סין וארצות הברית על התקדמות ממשית לקראת הסכם סחר חדש, לראשונה מאז התחדשה מלחמת המכסים בתחילת השנה. שני הצדדים תיארו את השיחות כ"גלויות לב ומעמיקות", וציינו כי הושגה "מסגרת עקרונית" שתשמש בסיס למפגש הצפוי השבוע בין נשיא סין, שי ג’ינפינג, לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.

הדיונים התמקדו במכלול רחב של נושאים רגישים: צעדי פיקוח הדדיים על יצוא ויבוא, מגבלות על חומרים קריטיים לתעשייה (ובהם מתכות נדירות), אכיפה בנושא הפצת פנטניל (הבסיס לסם סינתטי שהרג מאות אלפי אמריקאיים), וכן הארכה של ההפוגה במכסים ההדדיים. נציג סין, לי צ'נגגאנג, סגן שר המסחר ונציג הסחר הבינלאומי, מסר כי השיחות נגעו גם בצעדי ארה"ב הפוגעים בענפי הספנות והלוגיסטיקה הסיניים. לדבריו, "שני הצדדים ניהלו דיון ענייני ומעמיק במטרה למצוא פתרונות פרקטיים לדאגות ההדדיות, והושגה הסכמה עקרונית על צעדים ראשוניים ליישום".

מן הצד האמריקאי, ג’יימיסון גריר, נציג הסחר של ארצות הברית, הצהיר כי מדובר במסגרת שתאפשר למנהיגים "לבדוק את הפרטים הסופיים ולהחליט אם לסיים את ההליך בהסכם רשמי". גריר הוסיף כי הצדדים בחנו גם הארכה נוספת של הפסקת האש במלחמת המכסים, וכי סין עשויה להעניק "דחייה" ביישום מגבלות היצוא על מתכות נדירות, תחום שבו היא שולטת בכ-90% מהייצור העולמי.

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, שנטל חלק בדיונים, אמר כי ההבנות כוללות גם הקלה מיידית לחקלאים האמריקאים, כמו למשל הרחבת היקף רכישות הסויה והדגנים בידי סין. לדבריו, "הגענו למסגרת משמעותית מאוד שתאפשר לשני הצדדים להימנע ממכסים של 100% ולפתוח מחדש את ערוצי הדיאלוג".

נושא מרכזי נוסף בשיחות היה מגבלות היצוא הסיניות שהוטלו לאחרונה על חומרים קריטיים לתעשיית השבבים, הרכב החשמלי והאנרגיה הירוקה. סין הודיעה כי החל מה-8 בנובמבר יוגבל היצוא של מגנטים ומכונות המשמשים לייצור רכיבים מתקדמים, צעד שגרר תגובה חריפה מצד וושינגטון ואיום בהטלת מכסים נוספים. לפי מקורות אמריקאיים, במסגרת ההבנות האחרונות בייג'ינג צפויה להשהות את כניסתן לתוקף של חלק מהמגבלות, לפחות עד לסיום השיחות בין המנהיגים.