פיחות הוא ירידה בערכו של מטבע מקומי ביחס למטבעות אחרים. במשטר של שער חליפין נייד, כמו זה הנהוג בישראל, השינוי נקבע בשוק לפי היצע וביקוש למטבע, ולכן מקובל לדבר על היחלשות השקל. כאשר מדובר בהחלטה יזומה של רשות מוניטרית במשטר שער קבוע, נהוג לכנות זאת פיחות
רשמי.
לפיחות השפעות מנוגדות על המשק. מצד אחד הוא מייקר את היבוא - ובכללו מוצרי צריכה, חומרי גלם ונפט - ולכן עשוי להאיץ אינפלציה ולפגוע בכוח הקנייה של משקי הבית. מצד שני, הוא משפר את התחרותיות
של היצואנים, שכן הכנסותיהם במטבע זר מתורגמות ליותר שקלים.
הגורמים המשפיעים על שער השקל כוללים את פערי הריבית מול העולם, את היקף ההשקעות הזרות בהייטק, את מאזן הסחר, את פעילות הגופים המוסדיים בשווקים בחו"ל וכן אי-ודאות פוליטית וביטחונית. בנק ישראל עשוי
להתערב במסחר במקרים חריגים. עבור משקיעים, תנודות בשער הדולר משפיעות על התשואה השקלית מהשקעות בחו"ל ועל שיקולי גידור המטבע בתיק.
נסחר סביב 3.64. רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות: "במבט קדימה, אני צופה שיימשך הקשר בין האירועים הביטחוניים לשער השקל, במיוחד בתקופת הרמאדן שבה רף המתיחות גבוה אף יותר"
הנקודה של 150 ין לדולר הייתה הגבול התחתון ביותר עליו הבנק המרכזי הכריז שלא יאפשר לשער לרדת אליו, אבל הוא נכשל; עכשיו מתעוררים קולות על משבר כלכלי במדינת השמש העולה שעלול לגרור את העולם כולו
כך אומרים היום בבנק השוויצרי לומברד אודייר; אחרי שנתיים של עליות בשקל, בינתיים הוא נחלש מול הדולר והמטבעות העיקריים. אבל האם מדובר בשינוי מגמה או רק באתנחתא זמנית?