פיחות הוא ירידה בערכו של מטבע מקומי ביחס למטבעות אחרים. במשטר של שער חליפין נייד, כמו זה הנהוג בישראל, השינוי נקבע בשוק לפי היצע וביקוש למטבע, ולכן מקובל לדבר על היחלשות השקל. כאשר מדובר בהחלטה יזומה של רשות מוניטרית במשטר שער קבוע, נהוג לכנות זאת פיחות
רשמי.
לפיחות השפעות מנוגדות על המשק. מצד אחד הוא מייקר את היבוא - ובכללו מוצרי צריכה, חומרי גלם ונפט - ולכן עשוי להאיץ אינפלציה ולפגוע בכוח הקנייה של משקי הבית. מצד שני, הוא משפר את התחרותיות
של היצואנים, שכן הכנסותיהם במטבע זר מתורגמות ליותר שקלים.
הגורמים המשפיעים על שער השקל כוללים את פערי הריבית מול העולם, את היקף ההשקעות הזרות בהייטק, את מאזן הסחר, את פעילות הגופים המוסדיים בשווקים בחו"ל וכן אי-ודאות פוליטית וביטחונית. בנק ישראל עשוי
להתערב במסחר במקרים חריגים. עבור משקיעים, תנודות בשער הדולר משפיעות על התשואה השקלית מהשקעות בחו"ל ועל שיקולי גידור המטבע בתיק.
כך אומרים היום בבנק השוויצרי לומברד אודייר; אחרי שנתיים של עליות בשקל, בינתיים הוא נחלש מול הדולר והמטבעות העיקריים. אבל האם מדובר בשינוי מגמה או רק באתנחתא זמנית?
תשלומי השכר והמסים מזרימים היצעי מט"ח מהסקטור העסקי אשר מנגד בולמים את המשך הפיחות בשקל. פעילות זו, לצד עליה בשווקי המניות בניו יורק מקשה על הפיחות. בנק הפועלים מצידו סבור כי לאחר שהשווקים יתייצבו, מגמת הייסוף בשקל תחזור
מדד המחירים לצרכן האמריקאי הראה גידול שנתי של 7%, המקומי - 2.8%. פער זה לצד פעם הריביות השליליות בין הדולר לשקל תורם לצמצום היצע המט"ח לחוסנו של הדולר, מצב אותו ירצו לשמר בבנק המרכזי המקומי - כך על פי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו. ומה סבורים בבתי ההשקעות ובבנקים?
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות רואה יותר סיכון לפיחות השקל מתיסוף, אף לרמה של 3.4-3.5 שקל לדולר. עוד הוא מוצא שבין השורות בבנק ישראל יותר חוששים מהתחלואה מאשר מאמינים בהתחסנות, מה שעשוי להאריך את תכנית רכישות האג"ח