רונן מנחם
צילום: pixabay
TV

"בשיח הכלכלי לא נותנים משקל לתרחישי פיחות מהיר בשקל כפי שקרו בעבר"

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות רואה יותר סיכון לפיחות השקל מתיסוף, אף לרמה של 3.4-3.5 שקל לדולר. עוד הוא מוצא שבין השורות בבנק ישראל יותר חוששים מהתחלואה מאשר מאמינים בהתחסנות, מה שעשוי להאריך את תכנית רכישות האג"ח
איתי פת-יה | (6)

"הסיכון אינו סימטרי - יש יותר סיכון לפיחות של השקל מאשר תיסוף, כי התיסוף מוגבל על ידי בנק ישראל שקונה מט"ח, והתנאים הכלכליים שאומרים שהשער הנוכחי הוא שער כלכלי סביר" - כך אומר בראיוןTV לביזפורטל רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות. "בשיח הכלכלי לא נותנים מספיק משקל לתרחישים שקרו בעבר והיו מעורבים בפיחות מהיר יחסית של השקל. אמנם אלה לא תרחישים מרכזיים כרגע אך גם אינם תרחישי קיצון וקיימת האפשרות שנגיע לאזורים הללו", הוא מוסיף. שער הדולר היציג כך, הוא רואה גם תרחיש בו שער החליפין יהיה 3.4-3.5 שקלים לדולר. מנחם צופה שקצב רכישות הדולרים של בנק ישראל יעלה עתה, אחרי שהאטתו מ-3-4 מיליארד דולר בחודש לחצי מיליארד בלבד אפשרה תיסוף מהיר יחסית שלו. וגם: למה לדעתו בבנק ישראל יותר חוששים מהתחלואה מאשר מאמינים בהתחסנות, ואיך הדבר ישפיע על רכישות האג"ח מצד בנק ישראל? צפו בראיון המלא:

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אחת שיודעת 25/08/2021 08:34
    הגב לתגובה זו
    "בנק ישראל יותר חושש מהתחלואה מאשר מאמין בהתחסנות" - הגיוני אבל חבל שזה ככה . החיסונים היה מה שהוציא אותנו מהקורונה , לפחות לזמן קצר . רוצו להתחסן!!
  • 4.
    טל 25/08/2021 07:43
    הגב לתגובה זו
    נכשל בהגנה על שער הדולר
  • 3.
    וואו אפילו ל3.5 שקל? זה יחרב את הכלכלה (ל"ת)
    תום 24/08/2021 23:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלמה 24/08/2021 21:32
    הגב לתגובה זו
    הם עומדים על סף פריצה לגרעין וישראל כבר הודיעו שלא יאפשרו להם נשק גרעיני והתגובה של האירנים תצית את האזור וזה לא תרחיש דמיוני
  • בועז 25/08/2021 10:41
    הגב לתגובה זו
    הצלחה בהשמדת הגרעין האיראני תחזק את השקל, בבחינת נטרול האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל.
  • 1.
    רק מזומן 24/08/2021 20:48
    הגב לתגובה זו
    השקל זה בלוף המאה.אינפלציה מלחמות ורעידות אדמה.
אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה בשער הדולר״

מנדי הניג |

רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8%   מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר. 

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים, בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.

הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.

במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל. 

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מחר בבורסה - קמטק ונובה יצנחו ב-5%, טבע תעלה ב-2%

על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים

מערכת ביזפורטל |

כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.

אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת. 

 מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות.  האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.

החשש מהסלמה הוא ברור ומשפיע לשלילה, כאשר מדברים על הפסקת אש, השוק הופך לחיובי, וזה אומר שהוא מטולטל מאוד ב-680 הימים האחרונים מאז 7 באוקטובר, כשבסה"כ הוא מטולטל כלפי מעלה. 


מחר בבורסה צפוי להיות יום רגוע יחסית. המשק בסוג של שביתה חלקית ומחאה למען החטופים. מדברים על הפחתת רכישות וצריכה שוטפת למען אלו שעזבו את העבודה והעסק שלהם כדי להגיע למחאה. אבל לא ברור איך זה עוזר למחאה. זה פוגע בעסקים.