האם הורדת התחזיות עבור פייסבוק וגוגל מוצדקת?
בריאן נובאק, האליסט של מורגן סטנלי, שומר על דירוג משקל יתר במטא החברה האם של פייסבוק, אך מוריד את תחזיות ההכנסות לשנת 2023 ב-5%. במקביל הוא מוריד את תחזית ההכנסות ל אלפאבית, האמא של גוגל ב-7%. ככל שעונת הדו"חות מתקרבת, האנליסטים ממשיכים להוריד את ההערכות עבור META PLATFORMS ואלפבית GOOGLE, כאשר צפויה ירידה בתקציבי הפרסומות על רקע ההאטה הכלכלית. בסבב התחזיות האחרון, אנליסטים במורגן סטנלי MS ובקרדיט סוויס הורידו את תחזיות הרווחים שלהם, ויחד איתן גם את מחירי היעד של מטא וגוגל-אלפאבית. עם זאת למרות הפחתת התחזיות, שתי המניות ממשיכות להיות מומלצות . האנליסט של מורגן סטנלי, בריאן נובאק, כותב כי הוא הפחית את התחזית הכוללת שלו להוצאות על פרסום ב-3% לשנה זו וב-6% לשנת 2023. זו לא הפעם הראשונה שהוא מצמצם את התחזית שלו – בתחילת יוני, הוא כבר ביצע הפחתה של התחזיות. לדבריו, "סימנים להיחלשות שוק המאקרו בתחום המודעות ממשיכים להצטבר". הוא מציין הן את החששות מפני האינפלציה והן את ההיחלשות של אמון הצרכנים בארה"ב ובאירופה. לדעתו, נראה שהמגמות אומנם נחלשו ביולי מיוני,אך המגמה השלילית עדיין נמשכת. נובאק אמנם שומר על דירוג משקל יתר משקל הן במטא והן באלפאבית, אבל הוא חותך את תחזית ההכנסות שלו לשנת 2023 ב-5% עבור Meta וב-7% עבור אלפאבית. מחירי היעד שלו יורדים מ-300 דולר ל-280 דולר למטא, וממחיר של 150 דולר ל-140 דולר עבור אלפבית. הוא מוסיף ואומר כי לדעתו, תוצאות הרבעון השני לא ישנו הרבה למניות. מה שחשוב הוא איך השוק יקבל את התחזית קדימה. לדעתו מטא מועדפת, והוא חושב שהתחזית רווחים כבר הופחתה מספיק. לדעתו, צמצום ההוצאות שנועד להגן על תזרימי המזומנים צריך לייצר ביצועים טובים יותר למניה מאשר אלפאבית-גוגל. גם האנליסט של קרדיט סוויס, סטיבן ג'ו, שומר על דירוגים גבוהים לשתי המניות, אך גם הוא חותך הן את האומדנים והן את מחירי היעד של שתיהן. עבור אלפאבית, הוא צופה רווח של 5.72 דולר למניה בשנת 2022, ו-6.31 דולר בשנה הבאה. זאת לעומת התחזית הקודמת שלו, שעמדה על 5.92 דולר השנה ו-7.10 דולר בשנת 2023. לגבי מחיר היעד, הוא חותך את התחזית שלו מ-170 דולר ל-143 דולר. לדבריו, "אנו מפחיתים את התחזיות שלנו לעסקי הפרסום של גוגל, כשאנו מקבלים משוב מהשווקים על ירידה בתקציבים עקב אי ודאות. בעוד שהיקף ההכנסות מפרסומות ברבעון השלישי של 2022 ומעבר לכך נותר מאוד לא ברור. יחד עם זאת, הוא מציין שחלק מהסכומים שהושקעו בפרסומות באופן ישיר עוברים לחיפוש בגוגל, ככל שהמפרסמים מחפשים החזר השקעה גבוה יותר. עבור מטא, ג'ו מפחית את הערכת ה-EPS (הרווח למניה) לשנת 2022 מ-14.25 דולר ל-13.74 דולר. לגבי השנה הבאה הוא צופה כעת רווח של 14.25 דולר, המהווה ירידה לעומת צפי של 15.25 דולר בעבר. מחיר היעד החדש 245 דולר, לעומת מחיר של 273 דולר . גם הוא סבור שתוצאות הרבעון של יוני יהיו בערך בהתאם להערכות בוול סטריט. אבל הוא צופה שהציפיות לגבי המחצית השנייה יהיו ברמות נמוכות יותר, לאור המצב המקרו-כלכלי, ובהעדר צמיחה בתקציב המודעות ברבעון השלישי. עם זאת, הוא חושב שהמודלים של וול סטריט לטווח הארוך יותר הם שמרניים מדי, וממעיטים בפוטנציאל הצמיחה לטווח הארוך של מסנג'ר ווואטסאפ, חנויות פייסבוק וחיפוש בפייסבוק מרקטפלייס. על רקע זה, הוא אופטימי בטווח הבינוני והארוך.
- 1.Yz market YouTube 21/07/2022 17:23הגב לתגובה זותחשבו על זה בסוף חברות לא סתם מפרסמות אם כבר הפרסום יניב פיות לקוחות והן ישקיעו יותר בכדי לפרסם את עצמן ולהילחם על הלקוחות ,אם פרסום היה מיותר הוא לא היה קורה מההתחלה ולכן צופה עליה חדה לדעתי תנו עוקב ביוטיוב ל YZ market לעוד מידע
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
