גיימסטופ
צילום: Google Street View

סוף המשחק? ה-SEC יחייב בדיווח מקיף על עסקאות שורט כדי למנוע את הגיימסטופ הבאה

בחברות קטנות הדיווח יהיה על יתרת שורט של חצי מיליון דולר, בחברות גדולות - דיווח על שורט של 10 מיליון דולר או 2.5% מהון המניות של החברה; החוק נועד לאפשר לרשות לעקוב בצורה טובה יותר אחרי השורטיסטים
תומר אמן | (2)

הרשות האמריקאית לניירות ערך (ה-SEC) נערכת לחוקק תקנה לפיה חברות יאלצו לספק דיווחים נרחבים יותר אודות פוזיציית ה-Short Sale עליהן. לדברי ה-SEC, מטרת החוק היא להצליח להבין בצורה טובה יותר מצבי שוק שונים, ובייחוד את זה שאירע בתחילת השנה הקודמת בו מניות 'מם' רבות נסקו מאות ואלפי אחוזים בטווח זמן קצר, לרבות גיימסטופ  GAMESTOP CORP (סימול: GME),  AMC ENTERTAINMENT HOLDINGS INC (סימול: AMC) ו- KOSS CORP (סימול: KOSS).

כמו כן מדווחת הרשות כי הצעתה נועדה לאזן את רצון המשקיעים "להצביע" נגד מניה מסוימת על ידי שורט עליה. במסגרת החוק, גופי השקעות ומנהלי כספים יצטרכו לדווח ל-SEC בסוף יום המסחר על כל פוזיציית שורט שחצתה את רף ה-10 מיליון דולר, או לחילופין על כל עסקה נזילה שעוקפת את רף ה-2.5% משווי מספר המניות הצפות של החברה. את הדוחות יצטרכו מנהלי הכספים להגיש ל-SEC שבועיים לאחר תומו של החודש בו אירעו המקרים. 

עבור מניות קטנות תקבע הרשות רף נמוך יותר עבור הדיווח, 500 אלף דולר גולמי על כל פוזיציית שורט של המשקיע. ההצעה עברה פה אחד את כלל נציגי ה-SEC, ובעקבותיה מסר יו"ר הרשות, גארי גנסלר כי לראייתו, "במידה והחוק יאומץ, הדבר יחזק באופן משמעותי את שקיפות השוק בתחום השורטים, דבר שיתרום להליך קבלת החלטות טוב יותר בהקשר זה".

הרשות תאמץ את החוק לאחר תקופה של חודשיים בה יוכל הציבור להגיב עליו. אחד מנדבכיו של החוק מציע כי הברוקרים בבתי ההשקעות יצטרכו לציין במידה ופעולת רכישה מסוימת נועדה לכאורה לכסות או לסגור פוזיציית שורט. מלבד רצון ה-SEC לקבל תמונת מצב טובה יותר על רוכשי השורט, החוק המדובר נועד גם לבצע מעקב אחר שורטיסטים אקטיביים מאוד, כאשר נגדם קיים חשש כיום כי הם סוגרים את הפוזיציות במחירים גבוהים בהרבה ממחיר היעד אותו הגדירו בדיווח השורט הראשוני שלהם. ה-SEC למעשה מנסה להילחם בשורטיסטים שכזכור היו ככל הנראה הטריגר לזינוקים של אלפי אחוזים במניית גיימסטופ וכל חבורת ה'מם' בשנה האחרונה. השורטיסיטים התלבשו על ניירות חלשי כשמולם נוצרה קבוצה גדולה של שחקנים שרצתה "לחסל" אותם ורכשה את המניות בכל מחיר כדי לייצר לשורטיסטים הבנה שהם צריכים לצאת מהנייר (כלומר לקנות) אחרת יפסידו יותר. הקניות של השורטיסטים רק חיזקו את העלייה במניות האלו. 

ה-SEC עושה חצי עבודה. הוא מטפל בשורטיסטים, אבל הבעיה החלה בריצת אמוק מטורפת לכיוון המניות האלו בהמשך להודעות בפורומים שונים. שם הכל התחיל והרשות עדיין לא יודעת איך להתייחס למגמה הזו שבעצם הופכת קבוצות של פורומים, טלגרם ורשתות חברתיות לכוח שמזיז מניות.  

קרנות הגידור ואיגוד הקרנות המנוהלות האמריקאי לא היו מרוצים במיוחד מהצעת ה-SEC. במכתב אותו כתב נשיא האיגוד, בריאן קורבט מסר האחרון כי החוקים החדשים יהוו עול תזרימי על הקרנות, ומנגד יחשפו את מנהלי הכספים "לתגמול" מצד נוכלים תאגידיים. 

אם וכאשר יעבור החוק, יהפוך ה-SEC את הדוח בשלב ראשון לאנונימי ולאחר מכן יפרסם אותו באופן פומבי, על מנת לאפשר למשקיעים לדעת את יחס פוזיציית השורט על המניה. חוקי הדיווח הקיימים מחייבים את ה-SEC אך ורק לאסוף את מסמכי ה-FINRA (רשות הפיקוח על התעשייה הפיננסית) המבוססים על מניות שהולוו על ידי הברוקרים למשקיעי השורט. 

קיראו עוד ב"גלובל"

משקיעי רדיט

כזכור, במהלך חודש ינואר האחרון משקיעי ריטייל רבים קיבלו מענקים רבים מצד "דוד סאם הגדול" בעקבות משבר הקורונה. מענקים אלו, ביחד עם אותו שעמום שעלה בקרב רבים מאותם משקיעים לאחר שאלו נשארו תקועים בבית הודות לסגרים הרבים, התאגדו להם לאט לאט בפלטפורמה החברתית של רדיט וקיבלו על עצמם החלטה - "לנקום" בעשירי וול-סטריט.

אותה "נקמה" באה באופן חלקי גם כתגובה לאותם רבים שהצליחו לחזות בהצלחה את משבר הסאב-פריים בארצות הברית, נכנסו לפוזיציות שורט על מניות רבות, והתעשרו לאין שיעור. 

בעקבות החלטת משקיעי הריטיילורס לפמפם כספים רבים אל תוך אותם מניות שמוגדרות כיום 'מם', בעיקר בשל העובדה שעלו באותן רשתות חברתיות, שווי החברות זינק רבות. אותו זינוק הוביל לכך שקרנות גידור רבות, להן שורט על החברות האלו, נאלצו גם הן "לקנות" את הפוזיציות, דבר שהעלה את השווי אף יותר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Sassi6 01/03/2022 03:03
    הגב לתגובה זו
    זאת יען כי הם יודעים לטפל בלונגיסט שמריץ מניות, הם יודעים לטפל בשורטיסט שמריץ מניות ברוורס, אבל הם לא מסוגלים לטפל באלפי הצעירים המתאגדים להרצת מניות, אז איך אפשר להרתיע אותם? ...לפי מספר הפוסטים, כלומר, זה שיש לו הכי הרבה פוסטים להרצת מניות, הוא זה שיקבל את כתב האישום להרצת מניות, והצעירים יראו ויראו, אבל נכון לעכשיו, ה-SEC לא לוחץ, ואין לו לחץ מוחץ, ואני זז להתרחץ
  • 1.
    אחד 01/03/2022 00:47
    הגב לתגובה זו
    זו התנהלות תקינה.
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.