עליבאבא נופלת 8%; האם היא הבאה להימחק מוול סטריט אחרי דידי?
"מדוע הגרוע מכל מאחורי המניות הסיניות?" – זו הכותרת שבחר מארק האפלה, מנהל ההשקעות הראשי של בנק UBS לסקירה שפרסם אך לפני שבועיים. אתמול כותבים בפרימה Gavekal Dragonomics האנליסטים ארנן קוי ותומאס גייטלי שהמתקפה של הממשל הסיני על חברות האינטרנט "רחוקה מלהסתיים". והנה היום, מניית ALIBABA GROUP (BABA) נופלת בוול סטריט בכ-8% בעוד גם חברת הנסיעות השיתופיות DIDI GLOBAL (DIDI) מאבדת גובה עם ההכנות למחיקתה מהמסחר בוול סטריט לאחר ההפסד למשטר של שי ג'ינפינג. המשקיעים תוהים מצדם, האם ענקית המסחר של ג'ק מא היא הבאה בתור בלוח המטרות של הממשל?
אז דידי נמחקת מהמסחר בעקבות מחלוקת מול הרגולטורים בסין על המידע שאספה באופן לא חוקי לשיטתם על המוני המשתמשים הסינים, ושמשקיעים מעבר לים קיבלו גישה אליו עם הנפקתה בקיץ האחרון בניו יורק. במלוא חצי שנה להנפקה ההיא, דידי אומרת שלום לוול סטריט ותחפש תחליף בזרועותיה של בורסת הונג קונג, שכמובן שהגישה שתקבל שם למשקיעים מצומצמת יותר.
האם הבעיה של השלטון עם עליבאבא היא אותה אחת שהייתה לו עם דידי? לא. אז למה שתמחק בכל זאת? בסין מספקים סיבות חדשות. ברמה העקרונית, המשטר יוצא נגד ענקיות האינטרנט שהפכו גדולות מדי, הריכוזיות שבשוק הזה, והעובדה שזרועות הפיננסים שלהן (למשל ANT שהנפקתה נדחתה/בוטלה וגם פעילויות כאלה אצל TENCENT HOLDINGS ) מחליפות במידת מה פונקציות שאמורות להיות בידי המשטר (לפחות משטר קומוניסטי טוטליטרי כזה הסיני תחת ג'ינפינג).
הסיבה הנוכחית לחשש היא ההחלטה לבטל את שיטת הבעלות המעורפלת הנקראת VIE, קיצור של Variable Interest Entities. בקצרה מדוברת במעין מעטפת שהיא חברת אוף-שור (רשומה במקלט מס) ולה קשרים עם החברה הסינית המקורית – לא האחרונה מונפקת בפועל, כי אם חברת המעטפת, שמבנה הבעלות שלה מורכב ולא שקוף. כך בעצם, המשקיעים מחוץ לסין יכולים לקבל בעלות על חברות סיניות, עד כה מבלי להרגיז את השלטון. בסין החליטו לשים לזה סוף, ויצויין כי גם בארצות הברית לא אהבו את השיטה הזו, שכן שיעור האחזקה שמשקיע זר חושב שיש לו – אינו באמת זה שיש לו בפועל. דידי הונפקה כך, וגם עליבאבא.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההערכות הן כי עוד החודש ההכנות הרגולטוריות לכניסת ההנחיה לתוקף תושלמנה. "את הנעשה אין להשיב", "תם זמנו בטל קורבנו", תוכלו לחשוב. הרי עליבאבא כבר הונפקה, עכשיו שהסינים ילכו לחפש. ומי יבטיח זאת? חששם של המשקיעים אם כן שסין תשיב ועוד איך את הנעשה ותסדר לעליבאבא כרטיס כיוון אחד מארצות הברית. עליבאבא כבר נסחרת בהונג קונג, אך באופן עקרוני, כיוון שהונג קונג נחשבת לאוטונומיה (מצב שגם הוא הולך ומתכרסם) גם לצורך הנפקה שם ידרשו החברות אישור מהרגולטורים בסין.
כאמור, המניות הסיניות בוול סטריט סובלות מתנועת מלקחיים שסוגרת עליהן: גם סין בחודשים האחרונים וגם רשות ניירות ערך האמריקאית שהודיעה זה מכבר כי מי שלא יעמוד בחוקים שקבעה ימחק מהמסחר. עכשיו גם היא שמה זכוכית מגדלת על עניין ה-VIE כפי שצוין, ודורשת מהחברות הסיניות לפתוח בפניה את הספרים.
ובחזרה לקוי וגייטלי, "בכל הקשור לחששות מאבטחת המידע הנאסף, יש עוד חוסר בהירות גדול לגבי מה בדיוק גורם לרגולטורים הסינים לדאוג", הם כותבים. "הסוכנויות הממשלתיות מתמקדות בהיבטים חדשים, שההשפעות שלהם לא תהיינה ברורות למשך זמן מה". השניים כן ציינו כי חקירות ההגבלים העסקיים נגד חברות הטכנולוגיה הסיניות אינן כל כך נוראיות, אך צעדים רגולטורים חדשים שמטרתם להבטיח את התחרות הולכים ונעשים תכופים ומחמירים. "הסיכון לא הולך ופוחת. משקיעים שמחכים לתמונה רגולטורית ברורה לגבי סקטור האינטרנט ימשיכו להתאכזב".
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
- 9.בן 05/12/2021 19:54הגב לתגובה זוחצופים להשקיע הון כל כך מטורף במניות סיניות. מה חשבתם שיקרה המדינה קומוניסטית?
- 8.דנן 05/12/2021 06:00הגב לתגובה זוכי עיקרון אני לא משקיע בסין- הן רמאים ואופן ניהול עסקים אצלהם - לדפוק אדם לבן וטיפש. לפני חצי שנה ניסיתי לבדוק עם 2000$ האם משהו השתנה:- 500$ הפסדתי בסיבוב ראשון, מ220 לכיוון 170,נכנסתי עוד פעם ב150 אמכור מחר ב 110 כדי בחיים לא לחזור לשוק הרמאים.
- מחר זה כבר יהיה 100$ , לא תוכל למכור ב110$.... (ל"ת)aflalo 05/12/2021 11:50הגב לתגובה זו
- 7.מתן 05/12/2021 03:23הגב לתגובה זושווי השוק של המניות הסיניות בשוק בארה״ב הוא 2 טריליון. סה״כ הנסדא״ק+וול סטריט 45 טריליון. אם עליבאבא בדרך החוצה אז למה לא שאר המניות הסיניות יעופו גם? קיצר סערה בכוס תה, דידי התחילה ברגל שמאל ומצא מהר מאוד את הדרך החוצה, סוף הסיפור
- 6.פז 04/12/2021 12:08הגב לתגובה זומה זה חשוב למשקיע ארוך טווח היכן היא נסחרת.מה שחשוב הוא שזו חברה חדשנית סופר ריווחית נטולת חובות.
- ב 04/12/2021 21:19הגב לתגובה זוכי זה ממש יעזור לך כשהמניות שלך יעברו להונג קונג.
- 5.סין נלחמת בארהב 04/12/2021 11:07הגב לתגובה זוארהב ואירופה ישנים בעמידה המלחמה כבר החלה מזמן וסין רק מנצחת בכל החזיתות אם המערב לא יתעורר תוך כמה שנים תהיה פה אימפריה ארסית ולאהרק כלכלית כמו ארהב שהיתה תראו מה הם עשו לפיליפינים שהחליטו שבא להם לדוג במימי הפיליפינים אין פה איזה דפלומטיה או ניהול משא ומתן פשוט קביעת עובדות בשטח וזהו. אותו כנל עדו עם הונג קונג זרקו כל החוזים לפח
- 4.חבל 04/12/2021 09:40הגב לתגובה זוהלך הכסף דוד
- 3.היום ראינו עוד סימן ברור למפולת המניות הקטנות התרסקו (ל"ת)J 04/12/2021 05:51הגב לתגובה זו
- 2.כנראה שאלטשולר שילמו הרבה כסף לאתר הזה כדי שיפילו 03/12/2021 19:55הגב לתגובה זוכנראה שאלטשולר שילמו הרבה כסף לאתר הזה כדי שיפילו המון קוראים
- 1.אנונימי 03/12/2021 19:51הגב לתגובה זוב 250 אני קונה חזרה ב 88 חצי כמות שאני מתכנן ועוד חצי ב 80 עגול עד אז תמשיכו להחזיק אני אבוא בקרוב לעזור לכם ב 88 ע
- לא יגיע תמשיך לחלום (ל"ת)שימי 04/12/2021 14:00הגב לתגובה זו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.