נאום פאוול טרף את הקלפים; האנליסטים מנסים להרגיע

דבריו של יו"ר הפד והאפשרות להקדמת העלאת הריביות תפסו את המשקיעים לא מוכנים, אך חלק מהאנליסטים לא מתרגשים יותר מדי וסבורים שהמילה האחרונה מצד הבנק הפדראלי טרם נאמרה. השוק מתנדנד בימים האחרונים מעלה-מטה. מתי זה יסתיים?
איתן גרסטנפלד | (2)

נאום יו"ר הפדרל ריזרב בסנאט האמריקאי אמש טרף את הקלפים של המשקיעים ושלח את השוק לירידות של כ-2%. זאת לאחר שמהנאום, עלה כי הבנק כבר לא סבור שהאינפלציה זמנית, כפי שהשתמע מהודעותיו עד כה. מה שגרם למשקיעים להסיק כי הפד' משנה מטרה ורוצה להיאבק באינפלציה, בין היתר באמצעות העלאות ריבית והגברת קצב צמצום רכישות האג"ח.

הודעת פאוול טרפה את הקלפים עבור משקיעים רבים ששמו את יהבם עד כה במניות הטכנולוגיה מחשש לפגיעה בסקטורים האחרים כתוצאה מהופעת הוריאנט הדרום אפריקאי - האומיקרון שמאיים להאט עוד יותר את הצמיחה ולהחריף את בעיות שרשרת האספקה. ההנחה הייתה שמה שעבד בהתפרצות הקורונה, דרך וריאנט הדלתא, יעבוד גם עכשיו עם הופעת האיום הבריאותי החדש. אלא שהפיכת הפד' לניצי מעמידה את הנחה זו ואת הסיסמא לפיה הטכנולוגיה מנצחת לא משנה מה בסכנה.

"חשבנו שהשווקים נמצאים במצב של win-win", אמר מאט מאלי, אסטרטג מניות במילר טבק. "אם יתברר שהאומיקרון הוא לא בעיה גדולה, אז אנחנו בסדר. אך אם זו הוא יתברר כמשמעותי, הנחנו שהפד' יבוא לעזרה עם עוד תמריצים. אבל עכשיו הם אומרים שהם הולכים להדק בגלל כל הווריאנטים ובעיות שרשרת האספקה? פאוול ממש הפך הכל על הראש".

אבל יש גם מי שאופטימי יותר, טוני דווייר, אסטרטג השוק הראשי של Canaccord Genuity, אמר בראיון ל-CNBC שכל סוגיית שרשרת האספקה ​​עדיין נזילה ושפאוול יכול באותה קלות לשנות את הטון שוב. "הוא פשוט התהפך בחודש האחרון, אז מי אמר שזה לא יכול לקרות שוב בשנה הבאה?" אמר דווייר.

לכך מצטרף גם רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, שמעריך כי בשוק הייתה תגובת יתר לדברים ומעריך שהשווקים יתקנו כבר בקרוב. לדבריו "ברור שדבריו של פאוול, שמתחיל כעת קדנציה שנייה, מהווים שינוי עמדה, אך מכאן ועד ליישום בשטח הדרך לא קצרה ויש כמה מכשולים לפניו, כולל המתנה למשמעויות האומיקרון והצורך לראות שיפור בשוק העבודה".

 

"ראשית, פאוול אמר שהדבר יידון בפגישה הקרובה של הפד באמצע החודש וטרם הוחלט. אנו יודעים למשל שהסגנית החדשה שלו ליאל בריינרד, שמונתה לאחרונה לתפקיד, "יונית" הרבה יותר בדעותיה. שנית,ייתכן כי מדובר בבלון ניסוי שפאוול הפריח בהזדמנות זו לבחון את תגובת השווקים. זה מקובל מאוד. שלישית, פאוול לא שינה את דעתו שהאינפלציה תרד בשנה הבאה, גם אם מרמה גבוהה יותר. "רביעית, פאוול הסביר שציפיות האינפלציה לא יושפעו מהותית מעלייתה בפועל (גם בגלל שצד ההיצע אחראי לחלק גדול ממנה) וזה מה שחשוב לשוק האג"ח מבחינת האג"ח הארוכות יותר".

כמו כן, פאוול אמר בעצמו כי עדיין לא ברור אילו השלכות תהיינה לאומיקרון על הצמיחה והתעסוקה. אם יתברר כי ייקח זמן לעדכן את החיסונים לזן החדש (אזכיר, בהקשר זה, את דברי מנכ"ל מודרנה) הפד' ישתהה עם העלאת הריבית ולא בהכרח יזרז בפועל את הטפרינג!".

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 02/12/2021 09:36
    הגב לתגובה זו
    lose - lose
  • 1.
    סתם אחד מהעם 01/12/2021 18:06
    הגב לתגובה זו
    האם מישהו יכול להסביר לי בשביל מה אנחנו צריכים את כול הניתוחים המוניטרים האלו, כאשר אנחנו יודעים שאת המסחר מנהלים כיום מחשבים ולו שיקול דעת אנושי?
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

לארי אליסון (גרוק)לארי אליסון (גרוק)

הילד היתום והעני שהפך לאיש העשיר בעולם - סיפור חייו של לארי אליסון

התחנות בדרך, הכישלונות, התובנות - "יש לי את כל החסרונות הדרושים להצלחה; הרגשתי שאני צריך להוכיח את עצמי כל יום. זה יצר בי רעב שלא נרגע לעולם"; החבר סטיב ג'ובס, המנכ"לית צפרא כץ והדרך ל-400 מיליארד דולר

מנדי הניג |

זה היום של לארי אליסון. הוא הרוויח היום 100 מיליארד דולר במקביל לנסיקה המדהימה במניית אורקל והפך לאיש העשיר בעולם. ההתחלה היתה קשה מאוד. הסיפור שלו השראה לאנשים שמתחילים מלמטה. השראה ליזמים. הרעב שלו להצלחה מעורר קנאה, היכולות שלו פנומנליות. הביצועים שלו מרשימים ומוכיחים שהכישלונות הם השיעורים הטובים ביותר להצלחה. קבלו את הדרך של אליסון מילד יתום ועני לאיש העשיר בעולם.   

לארי ג'וזף אליסון נולד ב-17 באוגוסט 1944 בברונקס, ניו יורק, לעולם שלא רצה אותו. אמו, ססיל, הייתה נערה בת 19 שלא יכלה לגדל אותו. אביו הביולוגי היה טייס קרב של חיל האוויר האמריקני, אך נעלם עוד לפני הלידה. כבר ברגעיו הראשונים היה לארי ילד "דחוי".

בגיל תשעה חודשים בלבד חלה בדלקת ריאות קשה. אמו הצעירה, נואשת וחסרת תמיכה, החליטה למסור אותו לאחותה לואיז ולבעלה לואיס אליסון - זוג יהודים משיקגו. הם אימצו אותו כאילו היה בנם. אבל תחושת היתמות ליוותה אותו לאורך ילדותו והעצימה כשאימו החורגת נפטרה.  

 שיקגו של שנות ה-40-50 הייתה אז עיר תעשייתית קשה, כשהשכונות היו מחולקות אתנית - איטלקים, אירים, יהודים. משפחת אליסון חיה בדרום העיר, בסביבה יהודית מסורתית. מצד אחד, ערכים של חריצות והשכלה; מצד שני, קשיחות.

לארי גדל בידיעה עמומה שהוא לא בדיוק "שייך". אביו המאמץ, לואיס, היה מהנדס חשמל מתוסכל שלא הצליח להגשים את חלומותיו. הוא דרש מצוינות אך לא האמין בבנו המאומץ. "אתה הטעות הגדולה של חיינו", נהג לומר. שנים מאוחר יותר סיפר לארי: "כשהאדם שאמור להאמין בך הכי הרבה אומר לך שאתה טעות - אתה מפתח עקשנות להוכיח לו שהוא טועה".