מערך קווי הספנות של חברת צים ספינה שיט
צילום: יח"צ

צים חוכרת עוד 5 אוניות מונעות גז בשווי של למעלה מ-750 מ' ד'

בכך, חברת הספנות הישראלית תחכור מחברת סיספאן 15 אוניות בסך הכול וממשיכה את המעבר לאוניות "נקיות" יותר
ארז ליבנה | (2)
נושאים בכתבה צים

חברת הספנות הישראלית צים (ZIM) הנסחרת בנאסד"ק, הודיעה היום על מימוש אופציה לחכירה לטווח ארוך של חמש אוניות מונעות בגז טבעי נוספות, בעלות כושר הובלה של 7,000 מכולות (TEU) מחברת Seaspan.

 

בהתאם לעסקה שדווחה על ידי החברות ביולי 2021. כפי שפורסם, צים כבר חתמה על הסכמים לחכירה לטווח ארוך של עשר אוניות כאלה, שיימסרו החל מהרבעון הרביעי של שנת 2023 ובשנת 2024. בסך הכול, צים חוכרת בעסקה זו עם Seaspan 15 אוניות, אחרי מימוש האופציה. השווי הכספי של האופציה הוא מעל 750 מיליון דולר.

 

בראיון לביזפורטל מלפני שבועיים, נשיא ומנכ"ל צים אלי גליקמן אמר שהוא ימשיך את החכירות של ספינות ירוקות והוא מיישם. "אנחנו שואפים להגיע למעל 50% מהווליום שאנחנו משנעים שיהיו באוניות ידידותיות לסביבה ואנחנו עם האוניות האלה נגיע ליעדים שלנו. באוניות הקטנות זה בלתי אפשרי, אין אפשרות להנעה בגז, כי לא יהיה מקום למכולות, רק מ-7,000 מכולות ומעלה זה אפשרי.

 

"אבל הנעה בגז זה עדיין לא פיתרון מושלם, כי זה מוריד את הזיהום רק ב-25%, אבל כרגע זה הפיתרון הכי טוב שיש. זה גם יוריד לנו את ההוצאות על הנפט לטווח הארוך", אמר גליקמן.

 

בעקבות השלמת האופציה גליקמן אמר היום כי "אנו שמחים לממש את האופציה של החברה מול Seaspan ולהרחיב את שיתוף הפעולה האסטרטגי שלנו עמה. מימוש האופציה מבטיח את הגדלת כושר ההובלה של צים לצורך מתן מענה לביקוש הגובר מצד לקוחות החברה, תוך שמירה על גמישות תפעולית.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חיים 01/09/2021 20:42
    הגב לתגובה זו
    אלו כבר לא חדשות . המניה הספיקה לחצות את ה50 ולרדת .
  • המניה כבר ב 54 + 2 דיוידנד והיא בדרך ל 75 (ל"ת)
    יצחק 05/09/2021 11:59
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.