לא ממריאה: בואינג נכשלה בשיגור לחלל, המו"פ מעמסה על החברה
ביום שישי האחרון מניית בואינג BOEING (BA) ירדה ב-1.6%. אחרי סאגות ה-737MAX והבואינג x777, הקורונה וירידת ההזמנות, הסיבה של החברה הפעם: קפסולת החלל סטארליינר שפיתחה החברה, שהייתה אמורה להיות משוגרת כבר בתחילת החודש, נדחתה כרגע לאוקטובר – אבל כנראה בצ'ק פתוח. מה קרה? חלק משסתומי הקפסולה קפאו ונתקעו ובמשך 10 ימים מהנדסי החברה ניסו לפתור את הבעיה ולא הצליחו.
בשישי החברה כבר הודתה בכישלונה ואמרה כי תצטרך להוריד את הקפסולה מקן השיגור ודחתה אותו לאוקטובר – כלומר כרגע לא בטוח מתי זה יקרה. "הצלחת המשימה בטיסות אנושיות לחלל תלויות באלפי פקטורים שמתחברים יחד בזמן הנכון", אמר סגן נשיא בואינג, ג'ון וולמר, בהודעה לעיתונות והוסיף כי "נמשיך לעבוד על הנושא במפעל של סטארליינר ולרדת מהשיגור, כדי לפנות את חלון השיגור למשימות אחרות בעלות חשיבות לאומית".
גם לוקהיד מרטין LOCKHEED MARTIN CORP (LMT) ירדה קלות, מאחר ולחברה יש יוזמה משותפת עם בואינג, יונייטד לונץ' אלייאנס, שבה בונות החברה ביחד את הקפסולה המדוברת.
המרוץ הכושל לחלל
החברה נמצאת כבר 5 שנים במירוץ עם ספייס אקס של אילון מאסק, לאחר ש-2 החברות זכו במכרז של נאס"א בהיקף משותף של 6.8 מיליארד דולר לבניית קפסולות שייקחו אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר מההתחלה הורמו כמה גבות, מאחר ובואינג קיבלה 4.3 מיליארד דולר לעומת ספייסX שקיבלה 2.5 מיליארד בלבד. אבל כסף הוא כנראה לא הפיתרון להכול. מלכתחילה הרעיון היה להפסיק לשלם לרוסיה מיליארדי דולרים על שיגורם של אסטרנאוטים למשימות חלליות כבר מ-2017 – בינתיים בואינג לא עומדת בקצב. בדצמבר 2019 החברה אמנם הצליחה לשגר בהצלחה קפסולה לא מאוישת לחלל, אבל היא לא הצליחה לעגון בתחנת החלל הבינ"ל בשל העובדה שהטיימר של החברה השתבש.
וכשבואינג עוד מתקשה לשגר קפסולה, מאסק צייץ בסוף השבוע – אולי כניסיון להשפיל את המתחרה – כי הוא כבר מעוניין להנחית אסטרונאוטים על הירח לפני 2024. כשנשאל על ידי משתמש בטוויטר אם זה יקרה עד אז הוא ענה לא "כנראה שלפני".
בארה"ב דווח עוד שבסוף יולי, עוד לפני השיגור הכושל של בואינג, העבירה נאס"א לספייסX 300 מיליון דולר, שהיווה נקודת ציון חשובה במי שנאס"א רואה כשותפתה העתידית.
- הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
- למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
ה-737 וה-777 בעוכרי החברה
המיזם הכושל של סטארליינר, מצטרף לעוד 2 מגה פרויקטים שהחברה נכשלת בהם בשנים האחרונות. הראשון כמובן, הוא השבתתם של מטוסי ה-737 מקס שהתרחשה במארס 2019 על רקע 2 התרסקויות טראגיות שגבו את חייהם של כ-346 איש.
בעקבות ההתרסקויות, סוגיית הבטיחות של מטוסי החברה עלתה לכותרות, דבר שפגע בצורה אנושה במכירות החברה מאז. בנובמבר אשתקד, לאחר למעלה משנה וחצי של השבתות, החברה קיבלה אישור לספק את המטוסים.
בסוף 2020 הוערך כי מתחילת משבר ה-MAX, הפסידה עליו החברה 40 מיליארד דולר ב-2019. אבל אז, כש-2020 הוכרזה כסוג של שנת מעבר והתאוששות, באה הקורונה, סגרה את השמיים, לקחה את מרבית הכנסות החברה והכניסה אותה לבור. הבור הזה נאמד בשיא בירידת ערך של 125 מיליארד דולר.
ואז, אם כל זה לא הספיק, ביוני האחרון החברה הודיעה שגם מסירתו של מטוס הדגל של החברה ה-x777 – שאמור בעשור הקרוב להחליף את כלל דגמי ה-747 שעוד קיימים ברשות חברות התעופה בעולם – נדחתה לפחות בשנתיים. זו הייתה הפעם ה-5 שהחברה דוחה את המסירה, שהייתה אמורה להתרחש כבר ב-2019, אבל נדחתה גם בשל פרשת ה-737, גם בשל התפרצות המגפה וגם בשל ליקויים טכניים – חלקם באשמת החברה וחלקם לא.
כל פיתוח של מטוס, בטח של קפסולות לחלל, נאמד במיליארדי דולרים, כשהעיצוב ותהליכי הפיתוח והבדיקה הם היקרים ביותר. רק לדוגמה, ה-737MAX מתחיל מכמעט 100 מיליון דולר למטוס ובגרסת MAX8 הוא חוצה את ה-121 מיליון דולר למטוס.
- 2.רועי 16/08/2021 07:11הגב לתגובה זולפני כמה שנים שהמניה שלהם רק עלתה והחברה נראתה כמו אחת שלא יכולה ליפול הם התחילו להעביר את כל הפנסיות של העובדים למניות של החברה.. אחרי זה באה הנפילה עם ה737 מקס ועכשיו יש להם עיכובים עם ה777X לחלל בכלל נראה שהם לא מצליחים להגיע וכל חברה אחרת עושה להם בית ספר. ממש מוזר מה שקורה שם..
- 1.בואינג עשתה טעויות ענק בנקודות קריטיות בפיתוח ה MAX (ל"ת)התשלום במחיר המניה 15/08/2021 21:54הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל
בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע
רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.
בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.
יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק
לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.
במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב", המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- מיומנו של יועץ השקעות - על הדילמה בין השקעה בבורסה להשקעה בדירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא
בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.
