המספרים מאחורי הקריסה בוול סטריט במארס האחרון
חודש מרץ האחרון היה אדום במיוחד בשווקים בארה"ב, כאשר בשיא הלחץ רשם מדד ה-S&P500 ירידות של יותר מ-35% מהשיא שקבע במהלך פברואר. הבנה של התהליך שהתרחש בשוק באותם ימים יכולה להסביר למשקיע הממוצע מדוע שוק המט"ח ושוק האג"ח הם שווקים קריטים לשוקי המניות.
ביום שישי האחרון פרסם משרד האוצר האמריקני את השינויים שביצעו הגופים הזרים בחוב האמריקני (דו"ח TIC). בדרך כלל, דו"ח זה של משרד האוצר האמריקני מעניין בעיקר בגלל סין והשינויים בפוזיציה שלה בחוב האמריקני, אך לא הפעם. הדו"ח חשף כי הגופים המוסדיים הזרים (גם בנקים מרכזיים) מכרו אגרות חוב אמריקניות בסכום עצום של 255 מיליארד דולר - הירידה החודשית החדה ביותר שתועדה ע"י משרד האוצר האמריקני.
מבחינת הסתכלות על מדינות - סין מכרה אגרות חוב בסכום של 10.6 מיליארד דולר, כאשר כעת היא מחזיקה אגרות חוב בסכום של 1.08 טריליון דולר. ברזיל מכרה אגרות חוב בסכום של מיליארד דולר. סעודיה מכרה אגרות חוב בסכום של 25.4 מיליארד דולר והפוזיציה של הודו בחוב האמריקני ירדה ב-21 מיליארד דולר. מנגד, יפן בלטה עם עלייה
של 3.4 מיליארד דולר בפוזיציה, כאשר היום היא מחזקיה באגרות חוב בסכום של 1.27 טריליון דולר.
ההחזקות של הגופים הזרים בחוב האמריקני: קריסה מוחלטת בחודש מרץ, נתון שמסביר את הפאניקה בשוק
כפי שניתן כבר לראות בשווקים, הפד' הצליח לעצור את הצורך לממש את יתרות המט"ח מצד רוב המדינות בעולם וככל. מבחינה מספרית, העובדה כי רוב תוכניות הפד' צפויות להמשיך לעבוד בחודשים הקרובים מקטינה משמעותית את הסיכויים להתחדשות "מכירת חיסול" מצד הזרים. גם התפרצות נוספת של הנגיף לא צפויה לייצר מצוקת נזילות חריגה, לפחות לא בשנה הקרובה. עם זאת, חשוב להדגיש כי בעיית החוב האמריקני, שהיא בעיה עולמית, לא נפתרה אלא רק נדחיתה.
- 11.בעיה 20/05/2020 08:07הגב לתגובה זוהבנקים ישרדו וימשיכו לעשות מניפולציות שאף אחד לא מבין.השאלה מה יקרה בכלכלה האמיתית
- 10.מר מאני 19/05/2020 22:52הגב לתגובה זומהכתבה לא מבינים מה הבעייה? אז מכרו! מה קרה? תסבירו מה זה יעשה? - הדולר יפסיק להיות המובע העולמי - קחו את זה מכאן ואולי תבינו
- 9.מה הבעיה מדפיס עוד טריליון... (ל"ת)משה 19/05/2020 21:44הגב לתגובה זו
- 8.דירה=קורת גג 19/05/2020 21:10הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 7.ברחש 19/05/2020 20:36הגב לתגובה זואיך יתכן שחזרה לאותה רמה שהייתה בינואר 2020 תגרום למשבר?
- 6.בעיית החוב האמריקני מעניין מה יקרה אם היא תתפוצץ (ל"ת)mg 19/05/2020 20:14הגב לתגובה זו
- 5.נ.ש. 19/05/2020 19:50הגב לתגובה זונמצא מקום עשירי מלמטה. מחזיקה כיום 41.1 במקום 45.1 מיליארד דולר
- 4.כתבה שמשדרת אופטימיות. הבעיה שהיא הופכת אותי לפסימי יות (ל"ת)נדב 19/05/2020 19:37הגב לתגובה זו
- 3.מגן הציבור 19/05/2020 19:21הגב לתגובה זוזה ייגמר באסון פיננסי
- 2.למה אתה אוהב כותרת 19/05/2020 19:11הגב לתגובה זוקורסת.... ועכשיו היא נוסקת
- 1.שוק של משוגעים (ל"ת)תומר 19/05/2020 19:05הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
