טראמפ
צילום: gettyimages

הפד' רכש כ-127% מהסכום שהממשל הנפיק בחודשיים האחרונים

יישום של תאוריית ה-MMT? לפני התפרצות נגיף הקורונה מימן הפד' בממוצע כ-15% מכל הנפקה שביצע הממשל האמריקני. במקביל, נראה שקיימת אכזבה בשוק מהעבודה שהפד' קנה רק ב-300 מיליון דולר בשוק האג"ח הקונצרני בשבוע האחרון
עמית נעם טל | (13)

קריסה במכירות הקמעונאיות בארה"ב? איומים הדדיים בין ארה"ב וסין? זינוק נוסף במספר המובטלים בארה"ב? וול סטריט מתעלמת מכל האירועים אלו בחסות ההלאמה שמבצע הפד' לשווקים בחודשים האחרונים. וחשוב להדגיש כבר בהתחלה - התהליך לא צפוי להסתיים בקרוב. 

הדו"ח האחרון של הבנק פורסם אמש לאחר סגירת המסחר והצביע על גידול של 213 מיליארד דולר במאזנו, לרמה של 6.93 מיליארד דולר, עלייה חדה יותר מבשבועות הקודמים. בסה"כ, מאזן הבנק גדל בקרוב ל-2.8 טריליון דולר בחודשיים וחצי האחרונים. לשם השוואה, בכל תהליך "צמצום המאזן" שהתרחש ב-2018 ותחילת 2019 הצליח הפד' להוריד בקושי 700 מיליארד דולר ממאזנו.

מאזן הפד' בעשור האחרון: זינוק חד מאוד בחודשיים האחרונים

הקפיצה החדה השבוע מיוחס בעיקר לסגירת עסקאות בהיקף של 183 מיליארד דולר שביצע הבנק לפני כחודש בשוק האג"ח מגובה משכנתאות. בסה"כ, החזקותיו של הפד' בשוק זה הסתכמו בשבוע האחרון ב-1.78 טריליון דולר. נציין כי גם בשבוע הקרוב סעיף זה צפוי לזנק כאשר העסקאות לפני כחודש צפויות להיסגר. המהלך צפוי לספק רוח גבית לשווקים. 

במקביל, הפד' המשיך ל"הוריד רגל מהגז" בשוק האג"ח הממשלתי. כאשר סך הפוזיציה שלו בשוק זה עלתה לרמה של 4.05 טריליון דולר. עם זאת, בהסתכלות רחבה יותר ניתן להבין את גודל התמיכה שסיפק הפד' בחודשיים האחרונים: מאז הה-16.3 ההחזקות של הפד' בחוב האמריקני עלו ב-1.948 טריליון דולר, כאשר במקביל הממשל האמריקני הנפיק אגרות חוב בהיקף של 1.529 טריליון דולר. המשמעות: הפד' רכש כ-127% מהחוב שהממשל הנפיק - מהלך שהוריד משמעותית את הלחץ משאר השחקנים בשוק. נוסיף כי לפי הקורונה מימן הפד' בממוצע כ-15% מהחוב המונפק על הממשל. 

כפי שציינו אמש (לכתבה המלאה), החודש הפד' מוריד את התמיכה בשוק זה, דבר שעשוי לגרור עצבנות בשוק. עם זאת, החל מהחודש הבא קצב ההנפקות של ארה"ב צפוי לרדת משמעותית. 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    יורגן 17/05/2020 09:12
    הגב לתגובה זו
    הפד הוא ארגון פרטי (אמיתי, תבדקו!) נשלט על ידי מיליארדרים שמאלנים שמקדמים באגרסיביות אג'נדה פרוגרסיבית. זה למה שהם שונאים את טראמפ
  • 9.
    הסימפסונים צדקו אל דאגה ליסה תציל את אמריקה מפשיטת רגל (ל"ת)
    ברווז צולע 16/05/2020 23:03
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דני צור 16/05/2020 16:26
    הגב לתגובה זו
    ערך הכסף הוא פונקציה של אמון. כשהאמון בדולר יהיה כמו האמון בלירה הטורקית או הלבנונית...
  • 7.
    בושה של כותב 16/05/2020 09:47
    הגב לתגובה זו
    טרגדיה וחזרה למערות? או נסיון להציל העולם?
  • 6.
    רבקה 16/05/2020 08:38
    הגב לתגובה זו
    מי שהיה טורח לראות מה קרה בהיסטוריה, היה יכול למנוע חזרה על טעויות שידוע כבר שהן טעויות. MMT היא תיאוריה נחמדה שלא עובדת או תעבוד במציאות.
  • לא הבנתי 16/05/2020 22:00
    הגב לתגובה זו
    למה שלא תעבוד? עד כה עבדה מצוין וגם ביפן... לא נראה שלאנשים יש אלטרנטיבה טובה יותר
  • 5.
    עמי 16/05/2020 08:20
    הגב לתגובה זו
    טראפ נלחם בשיניים זה לא יעזור לו
  • 4.
    דירה=קורת גג 16/05/2020 01:54
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • כמה אתה חופר ? (ל"ת)
    לך תעבוד 17/05/2020 10:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתשהו יצטרכו למחזר ואז שוב ירכשו? (ל"ת)
    דני 15/05/2020 23:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 15/05/2020 22:35
    הגב לתגובה זו
    עו"ד,מי היה מאמין שניהולו כה מבריק!!!כן רבותי מבריק!!,!תגידו לו תודה!!
  • 1.
    מצייצים נגד סין כשיגיע החשבון הציוץ יגמר בדמעות (ל"ת)
    קונים חובות 15/05/2020 22:28
    הגב לתגובה זו
  • זה 15/05/2020 22:36
    הגב לתגובה זו
    כך זאת בחשבון
ביונד מיט
צילום: BEYOND MEAT

מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט

ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ביונד מיט קריסה

לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat 24.15%  הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.

ההגעה לנאסדק

החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%. 

תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.

המציאות לא עמדה בציפיות


מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.

במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.


פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)

מהפכת הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שהחוקרים האלו ניבאו - ולמה היא עלולה להיכשל

שלושת זוכי פרס נובל לכלכלה מסבירים מה מניע את ה-AI ומה צריך לקרות כדי שהמהפכה לא תיעצר באמצע? 

עמית בר |

הזוכים בפרס נובל לכלכלה הם יואל מוקיר, פיליפ אגיון ופיטר הוויט. הפרס ניתן להם על מחקרם על צמיחה כלכלית וליתר דיוק על "הרס יצרני". מה הקשר בין הרס לצמיחה - זה הרי מנוגד? ובכן, כדי לצמוח בגדול צריכים מהפכות שיהרסו את הקיים. הרס - יצרני. הרס שבסופו של דבר גורם לייצר, תפוקה. 

המחקר הזה הוסיף להם נקודות לזכייה, כי הוא מאוד רלבנטי לה שקורה היום - מהפכת ה-AI משנה את אופן העבודה, הייצור וקבלת החלטות. השימוש בה בהדרגה הופך מ"רשות" ל"חובה". וזה קורה במקביל להרס הקיים - אותו הרס שהחוקרים מדברים עליו במחקרים שלהם. 

עבודתם של השלושה, שמתפרשת על פני עשרות שנים ומשלבת ניתוח היסטורי עם מודלים תאורטיים, מציעה מסגרת להבנת אופן שבו טכנולוגיות חדשות מניעות צמיחה כלכלית. במיוחד, היא מדגישה את האתגרים שמתעוררים כאשר כוחות השוק והמדיניות הציבורית אינם מסוגלים להתאים את עצמם לקצב השינוי המהיר. הצמיחה הכלכלית, כך הם מראים, אינה תוצאה מקרית של המצאות בודדות, אלא תהליך חברתי-מוסדי שדורש תנאים ספציפיים. כאשר מסתכלים על המהפכה שבינה מלאכותית עוברת כרגע, המסגרת הזו מספקת כלים להבין מה קורה, מי ינצח, ומה עלול להשתבש.

ההרס היצירתי: המודל שמסביר את מהפכת הבינה המלאכותית

פיליפ אגיון, כלכלן צרפתי-בריטי שמלמד בקולג' אמריקן בלונדון ובאוניברסיטת קיימברידג', ופיטר הוויט, כלכלן קנדי מפרדריקטון, חולקים את הפרס על פיתוח מודלים מתמטיים שמתארים את הדינמיקה של חדשנות בשווקים תחרותיים. השניים, ששיתפו פעולה מאז שנות ה-80, פיתחו את רעיון "ההרס היצירתי" של ג'וזף שומפטר למודל תאורטי מובנה שמסביר בדיוק מה קורה כעת בעולם הבינה המלאכותית.

במאמרם המכונן מ-1992, שפורסם בכתב העת Econometrica, הם בנו מסגרת מתמטית שמתארת כיצד חדשנות מובילה לצמיחה דרך תהליך של החלפת שחקנים בשוק. לפי המודל, חברות ותיקות משקיעות בשיפור תהליכי ייצור, אך פריצות דרך טכנולוגיות, כמו מעבר ממכונות אנלוגיות לדיגיטליות, או כיום מעבר מחיפוש מסורתי לבינה מלאכותית גנרטיבית, מחלישות אותן ומאפשרות כניסת מתחרים חדשים. זה בדיוק מה שקורה עכשיו: חברות ותיקות כמו גוגל ומיקרוסופט משקיעות מיליארדים כדי להגן על מעמדן, בעוד סטארטאפים כמו Anthropic ו-xAI מנסים להדיח אותן.